נמצאו 21 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: מאשה יצחקי, חביבה ישי
תיאור: אברהם אבן עזרא, המשורר, פרשן המקרא, הפילוסוף ואיש המדע, היה מְחדש גדול בשירת החול. נושאים וסוגות המופיעים לראשונה בשירתו – סוגת הוויכוח, הסוגה הלימודית, תיאורי ריאליה ושירי הומור– היו קיימים, כולם, בשירה הערבית של ימי הביניים, אך להוציא מקרים ספורים, לא אומצו בידי משוררי ספרד קודם זמנו.
ספר זה מעמיד מהדורה מדעית מבוארת של שיריו הלימודיים של הראב”ע, ובה מוצגים לפני הקורא מכלול השירים המשתייכים לסוגה חדשה זו. היא כוללת שיר העוסק בחוכמת הרפואה, שיר המתאר את משחק השחמט, אוסף של שירי ויכוח כמו גם מכלול של שירי חידה. המהדורה מבוססת על כל המקורות לשירים הן מכתבי יד, הן מדפוסים עתיקים, והיא כוללת, נוסף להשוואת הנסחים, ביאור לכל שיר ותיאור מפורט של תת הסוגה הספרותית וההיסטוריה שלה בהקשר הרב-תרבותי.
מאת: אליצור בר-אשר סיגל, דורון יעקב
תיאור: לאורך כל התקופה המשתרעת מראשית ימי הביניים ועד לעת החדשה שימשו העברית והארמית לכתיבתה של יצירה ענפה ורבת פנים. בתקופה זו נתהוו סוגות חדשות של כתיבה בעברית ובארמית: שירה, ספרות פילוסופית, קודקסים הלכתיים, פירושים למקרא ועוד. כמו כן שוכללה מלאכת התרגום לעברית ונוצרו קורפוסים חדשים של כתיבה מיסטית שיטתית. לצד זה בתקופה ההיסטורית המכונה ״שיא ימי הביניים״ החלו לעסוק בחוכמת הלשון העברית ובחקר הדקדוק של רבדיה הקלסיים.
המאמרים בכרך הזה עוסקים בשאלות עקרוניות הנוגעות לחקר העברית והארמית בתקופה הזאת, ובהן: כיצד נכון לחקור שפה שכל חיותה היא רק בכתיבתה? מה השפיע על השינויים בלשון בתקופה הנדונה, והאם המחקר הדיאכרוני שלה שונה שוני מהותי ממחקר העברית והארמית בתקופות אחרות? כיצד נוצרו הסוגות החדשות – מה מקורות ההשראה שלהן ומה עיצב את אופיין?
לצד העיסוק בלשון בתקופה המיוחדת הזאת המאמרים בספר דנים בשאלות הנוגעות לחקר חוכמת הלשון, ובכלל זה ביחס בין המסורת העברית של חקר הלשון בתקופה הזאת ובין מסורות שכנות אחרות ובעקרונות שהנחו את המדקדקים בעיצוב הדקדוק.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: יהושע גרנט
תיאור: הספר מתחקה אחר שלל מסורות שעניינן במה שקדם לבריאת העולם, כדרך שהן משתקפות ומעוצבות בשירת הקודש העברית בת שלהי העת העתיקה וראשית ימי הביניים. הספר נפתח במיפוי מקיף של המסורות העוסקות בדברים שקדמו לבריאה במקרא, בספרות בית שני ובספרות חז"ל. בהמשך מאופיינים דפוסי זיקות לשוניות ותמטיות בין מופעיהן הפייטניים של מסורות מסוג זה לבין מקורותיהן הישירים בספרות האגדה לאגפיה, ואף נחשפות מסורות קדם-בריאה נדירות בפיוטים, החורגות בבירור מן הזרם המרכזי של ספרות חז"ל. מסורות ייחודיות אלה נבחנות בפירוט אל מול מגוון מקורות קדומים שמעבר לדל"ת אמותיה של ספרות בית המדרש ה'קנונית', והדיון מאיר את גלגוליהן של אמונות ודעות על רקע אתגרי פולמוס ומתחים רעיוניים. חטיבה מרכזית בספר מוקדשת לממד הזמן בפואטיקה של הפיוט, בדגש על נקודות ממשק שבין ייצוגי העבר הקמאי ו'ההווה הליטורגי' של ביצוע שירת הקודש במעמד התפילה; הדיון בסוגיה זו מבוסס על יישומן של תובנות תאורטיות מתחומי חקר השירה והסיפורת, ושזורות בו קריאות קרובות בטקסטים פייטניים נבחרים. הספר נחתם בשרטוט קווים לתמורות שחלו בעולמה של השירה העברית במפנה האלף הראשון וכלולה בו גם אסופת פיוטים המוהדרים כאן לראשונה על פי מקורותיהם בכתבי היד של גניזת קהיר. עולמו הייחודי של הפיוט הקדום מצטייר בספר כעצם מעצמיו של פסיפס הספרויות רב-הפנים שנוצר בארץ ישראל וסביבותיה בשלהי העת העתיקה, והוא עשוי לעניין את כל שוחרי חקר ממדיה הספרותיים והרעיוניים של תרבות ישראל הקדומה.
יד יצחק בן-צבי
מאת: אפרים חזן, שמואל רפאל
תיאור: מחברות ליהודית הוא קובץ מחקרים בספרות ימי הביניים ובשלוחותיה, המוגש כמנחת שי לפרופסור יהודית דישון בהוקרה לפועלה רב השנים והפנים באוניברסיטת בר-אילן ומחוצה לה. חבריה, עמיתיה, מוקירי מפעליה ותלמידיה חברו יחדיו לכבודה בפרסום פירות מחקריהם ברוח תורתה.
מחקריה של פרופ' דישון - בהם חקר יצירותיהם של י' אבן זאברה וי' אלחריזי, חקר הצימוד העברי, חקר החברה בראי המקאמה והפרוזה המחורזת, דמות האישה ומעמדה - הקנו לה מקום של כבוד בקרב חוקרי ימי הביניים ואנשי ספר בארץ ובעולם.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: עידית עינת-נוב
תיאור: הספר דן בשירי קודש עבריים מן השירה העברית בספרד כביצירות ספרות, לאורן של תאוריות מודרניות – פואטיות (סטרוקטורליסטיות וקוגניטיביות), בלשניות (פרדיננד דה-סוסיר) ופילוסופיות (עמנואל קאנט, ויליאם ג`יימס, רודולף אוטו, לודוויג ויטגנשטיין), ולאור המחקר הקונוונציונאלי של שירת ספרד. דיון שכזה (לאור אסתטיקה, בלשנות ופילוסופיה מודרניות) אינו מקובל בחקר התחום, ויש בו משום חידוש.
הספר עוסק בקבוצת שירים המכונים "רשויות אישיות", שרבים רואים בהם גולת הכותרת של הפיוט הספרדי, והוא מבקש לברר מה מקור פעולתם האסתטית יוצאת הדופן של השירים, ובמה הם שונים משירי קודש אחרים. הספר מוקדש אפוא לבחינה ספרותית של הרשויות האישיות כקטגוריה (פואטית) ייחודית. עם זאת כחלק מן הניסיון לעמוד על אופי הקטגוריה הזו - בעיקר על מאפייניה הייחודיים - יש בספר התייחסות נרחבת לעתים גם למאפייניהן (הדומים או השונים) של סוגות שיר אחרות בפיוט הספרדי.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אברהם בו מאיר אבן עזרא
תיאור: פריחת השירה העברית בספרד היא תופעה מדהימה על פי כל קנה מידה. היהודים בחצי האי האיברי היו מיעוט שהופלה לרעה גם בתקופות הטובות ביותר. קבוצה לא גדולה של אנשי רוח יהודים בחרה ליצור בשפה העברית, שפה שאפילו לא כל היהודים שלטו בה על בורייה. נדיר מאד ששירה גדולה נכתבת בשפה שנייה. השירה העברית של ספרד, שירה שבשיאה אינה נופלת ממיטב שירת העולם, נכתבה על ידי אנשים שעברית לא הייתה שפת אמם.
ר' אברהם אבן עזרא (1167-1092) היה ממחוללי הנס הזה - לא רק בשירתו, אלא בכל מפעלו הספרותי הרב פנים - החל מפירושו המונומנטלי לספרי המקרא, דרך ספרי ההגות, הדקדוק והאסטרונומיה רבי ההשפעה שחיבר. כאחרון משוררי ספרד הגדולים של תור הזהב הוא היה עד למשבר שהחל עם פלישת המורבטון ולאחריה עם פלישת המואחדון הקנאים שהמיטו חורבן על קהילות ספרד וצפון אפריקה. אבן עזרא עזב את מולדתו "בנפש נבהלת", כדבריו, הגיע לרומא, חי בכמה מעריה החשובות של איטליה, נדד שנים ארוכות במחוזותיה השונים של צרפת ואף חצה את תעלת למנש והגיע ללונדון. בכל נדודיו לא חדל ליצור בתחומים שונים בניסיון לשמר את מורשתה האומנותית, הליברלית והאוניברסאלית של יהדות ספרד ולהנחילה לדורות הבאים.
הוצאת הספרים של אוניברסיטת ת"א על שם חיים רובין
מאת: שלום שבזי
תיאור: השירה העברית בתימן ידועה לפחות למן המאה הי"ב. נראה שעד אז הושפעה מן הפיוט העברי בארץ ישראל ובמזרח, אולם מן המאה הי"ב נכתבת שירת תימן בהשפעה ברורה של שירת ספרד בתקופת הזוהר שלה. התפנית הגדולה בכתיבת השירה בתימן חלה בסוף המאה הט"ז ובמחצית הראשונה של המאה הי"ז. אז החלו יוסף בן ישראל ובן משפחתו הצעיר ממנו, ר' שלום שבזי (1680-1619), לכתוב שירה בהשפעת ה"חומיני" - אסכולה ייחודית של שירת תימן המוסלמית.
ר' שלום שבזי, שכבש בסערה את שירת תימן, האפיל על כל המשוררים היהודים שחיו בתמימן לפניו ושירי כל המשוררים שבאו אחריו בארץ זו לא היו אלא חיקוי חיוור של יצירתו הגדולה. מכל הדמויות הרוחניות הגדולות של יהדות תימן לדורותיה, שבזי הוא הדמות החשובה והידועה ביותר. 
שמונים ושלושת שירי שבזי הכלולים בכרך זה הם האסופה המדעית הראשונה של שיריו. שירים אלו, המובאים באחד עשר מדורים, מייצגים את כלל יצירתו המצטיינת בגיוונה הסוגתי ובעושרה הלשוני. (מתוך גב הספר).
הוצאת הספרים של אוניברסיטת ת"א על שם חיים רובין
מאת: משה בן יעקב אבן עזרא
תיאור: פריחת השירה העברית בספרד היא תופעה מדהימה על פי כל קנה מידה. היהודים בחצי האי האיברי היו מיעוט שהופלה לרעה גם בתקופות הטובות ביותר. קבוצה לא גדולה של אנשי רוח יהודים בחרה ליצור בשפה העברית, שפה שאפילו לא כל היהודים שלטו בה על בורייה. נדיר מאד ששירה גדולה נכתבת בשפה שנייה. השירה העברית של ספרד, שירה שבשיאה אינה נופלת ממיטב שירת העולם, נכתבה ע"י אנשים שעברית לא הייתה שפת אמם.
משה אבן עזרא (נולד לא יאוחר מ - 1055 ונפטר בין 1135 - 1140) היה מראשי הקהילה היהודית בגרנאדה. שירי החול שלו נותנים ביטוי דרמטי לתהפוכות חייו ובעיקר לחורבן ממלכת גרנאדה שכפה עליו מנוסה כואבת מאנדלוסיה שבדרום לארצות הנוצרים שבצפון. בשירי הקודש ידע המשורר להלביש רגשות דתיים נעלים בלשון פשוטה, שדברה אל לבם של משכילים ופשוטי עם גם יחד. סליחותיו ממלאות את מחזורי התפילה שלנו וזיכוהו בתואר "הסלח". (מתוך גב הספר).
הוצאת הספרים של אוניברסיטת ת"א על שם חיים רובין
מאת: טדרוס בן יהודה אבולעאפיה
תיאור: פריחת השירה העברית בספרד היא תופעה מדהימה על פי כל קנה מידה. היהודים בחצי האי האיברי היו מיעוט שהופלה לרעה גם בתקופות הטובות ביותר. קבוצה לא גדולה של אנשי רוח יהודים בחרה ליצור בשפה העברית, שפה שאפילו לא כל היהודים שלטו בה על בורייה. נדיר מאד ששירה גדולה נכתבת בשפה שנייה. השירה העברית של ספרד, שירה שבשיאה אינה נופלת ממיטב שירת אירופה, נכתבה על ידי אנשים שעברית לא הייתה שפת אמם.
"תור הזהב" של השירה העברית בספרד המוסלמית תם עם חורבן הקהילות בידי המואחידון. לאחר שקיעה ממושכת זכתה השירה לתחייה מחודשת ומפתיעה במחצית השנייה של המאה השלוש עשרה. החשוב במחולליה היה טדרוס בן יהודה הלוי אבולעאפיה (1300-1247). בן למשפחה מיוחסת בטולידו, בירת קסטיליה הקתולית, היה טדרוס שנים הרבה בן לוויתם ומשוררם של שרים ומוכסים יהודים של מלכי קסטיליה, עד שנעשה הוא עצמו שר וחוכר מיסים בחצר המלכות. "גן המשלים והחידות", אוסף שיריו הגדול, מכיל למעלה מאלף שירים, כמעט כולם שירי חול בסגנון הקלאסי של שירת "תור הזהב". הם משקפים את חיי "האצולה" היהודית הטולידאנית בתהפוכותיהם, כמו גם את קורות חייו הסוערים של המשורר. (מתוך גב הספר).
הוצאת הספרים של אוניברסיטת ת"א על שם חיים רובין
מאת: אבן-חסדאי
תיאור: פריחת השירה העברית בספרד היא תופעה מדהימה על פי כל קנה מידה. היהודים בחצי האי האיברי היו מיעוט שהופלה לרעה גם בתקופות הטובות ביותר. קבוצה לא גדולה של אנשי רוח יהודים בחרה ליצור בשפה העברית, שפה שאפילו לא כל היהודים שלטו בה על בורייה. נדיר מאד ששירה גדולה נכתבת בשפה שנייה. השירה הלטינית הגדולה נעלמה עם נפילת רומא. השירה העברית של ספרד, שירה שבשיאה אינה נופלת ממיטב שירת העולם, נכתבה על ידי אנשים שעברית לא הייתה שפת אמם. המשכילים היהודים בימי-הביניים הרבו לקרוא ספרים מן הספרות המזרחית והמערבית ואת חלקם אף תרגמו לעברית. אחד הספרים שזכה לגירסה עברית היה סיפור נעוריו של הנסיך ההודי סידהרתא - בודהא - מייסד הבודהיזם. הסיפור הופיע בנוסחים רבים, ובהם גירסה נוצרית בשם ברלעם ויואסף שתורגמה לשפות רבות, בהן ערבית. הגירסה העברית תורגמה מן הערבית, בידי המשורר אברהם בן שמואל הלוי אבן חסדאי (במחצית הראשונה של המאה השלוש-עשרה) בשם בן המלך והנזיר. אבן חסדאי הסיר את סממניה הנוצריים של היצירה והוסיף לה סיפורים, משלים, שירים, אמרות-חכמה, פתגמים ודברי מדע ועיון. התוצאה היא חיבור מקסים שידבר גם אל הקורא בן זמננו. (מתוך גב הספר).
הוצאת הספרים של אוניברסיטת ת"א על שם חיים רובין
מאת: ראובן צור
תיאור: ספר זה דן במספר שאלות נוקבות המנסרות בעולם הביקורת: האם עלינו לגשת אל יצירות ספרות מן העבר מנקודת ראותנו המודרנית או במושגי הפואטיקה בת זמנן?
האם אנחנו יכולים לדון בתהליכים פסיכולוגיים של משוררים וקוראי שירה בני זמנים רחוקים?
האם עלינו להסביר תופעות פרוסודיות מסוימות ב``אילוצי המערכת הקוגניטיבית``, או ב``השפעה צרפתית או איטלקית``?
כאשר קונוונציות דומות מופיעות במקומות ובזמנים שונים, האם עלינו להניח שהן נדדו ממקום למקום, או שניתן להמציא אותן יותר מפעם אחת? איך נולדות הקונוונציות, לפני שהן מתחילות לנדוד?
מה מקורן של העדפות שיטתיות שאין להן זכר בפואטיקה המוצהרת של המשוררים, או אפילו מנוגדות לה? המחבר מחדד את הניגודים בין הגישה הקוגניטיבית לגישה ההיסטורית; אך בעת ובעונה אחת הוא מחפש דרכים לגשר ביניהן.
הקיבוץ המאוחד
מאת: חיים שירמן
תיאור: בספר זה על שני כרכיו מוגש לקורא מבחר מתוך מחקריו ומסתיו של חיים שירמן, חוקרה של השירה העברית בימי הביניים.
הכרך הראשון נתייחד לפיוט הארץ-ישראלי הקדום ולמשוררי ספרד ודרום צרפת בימי הביניים.
הכרך השני דן בשירה העברית שבאיטליה מראשיתה עד שנת 1800 בקירוב, וכמו כן בדראמה העברית בתקופה שבין המאות הט"ז והי"ח.
מוסד ביאליק
מאת: חיים שירמן
תיאור: בספר זה על שני כרכיו מוגש לקורא מבחר מתוך מחקריו ומסתיו של חיים שירמן, חוקרה של השירה העברית בימי הביניים.
הכרך הראשון נתייחד לפיוט הארץ-ישראלי הקדום ולמשוררי ספרד ודרום צרפת בימי הביניים.
הכרך השני דן בשירה העברית שבאיטליה מראשיתה עד שנת 1800 בקירוב, וכמו כן בדראמה העברית בתקופה שבין המאות הט"ז והי"ח.
מוסד ביאליק
מאת: יוסף טובי, נחמיה אלוני
תיאור: השירים הכלולים בספר זה נאספו במשך שנים רבות על ידי פרופסור נחמיה אלוני המנוח, החוקר הדגול של השירה והבלשנות העבריות בימי הביניים, בעת מסעותיו הרבים לספריות שבאירופה ושבארה"ב, שבהן מצויים אוספים חשובים של דפי גניזת קהיר הכוללים שירים רבים של המשוררים מימי הביניים (מתוך ההקדמה).
מאת: יונה דוד
תיאור: הספר "פיוטי אליה בר שמעיה" יוצא לאור על פי כתבי-יד ודפוסים בצירוף חילופי נוסח, ביאורים ואחרית דבר בידי פרופ' יונה דוד. 
מהדורה מדעית חדשה ליצירתו המקובצת של ר' אליה בר שמעיה, משורר בן המאה האחת-עשרה מבארי שבאיטליה הדרומית.
בספר 38 שירים שנאספו על ידי העורך מכלל המקורות המוכרים.
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: נחום מאיר ברוזניק
תיאור: מוסכם בין כל חוקרי הפיוט שיניי הוא מגדולי הפייטנים. הוא חי ופעל בארץ - ישראל באמצע המאה השישית. הוא חיבר קרובות לשבתות, לכל סדר וסדר שבקריאת התורה התלת - שנתית. וכן חיבר קרובות לכל מועדי השנה. ר' סעדיה גאון ורבינו גרשום מאור הגולה מזכירים אותו לשבח. אולם ברבות הימים פיוטיו נשתכחו ונעלמו, ורק הקרובה לשבת הגדול שרדה במחזור אשכנז, ומתוכה הועבר הפיוט "אז רוב נסים הפלאת בלילה" להגדה של פסח.
חוקרי הפיוט, ובראשם מנחם זולאי, גילו בגניזה במשך השנים שרידים מפיוטיו, ומתוכם הקים זולאי מחדש כשליש ממחזור יניי. צבי מאיר רבינוביץ הוציא בשנות תשמ"ה - תשמ"ז מהדורה מחודשת ומעודכנת של מחזור יניי בשני כרכים, בצירוף פירוש. אך הרבה מקומות סתומים נשארו בלי פירוש, וגם במה שיש, נמצאים פירושים בלתי מכוונים.
פיוטי יניי חשובים לאין ערוך, לא רק בגלל השפעתם על התפתחות הפיוט הקלאסי, אלא גם מצד עצמם. הם ראויים לעיון מעמיק, כדי לעמוד על עושר לשונם ועוצם הבעתם הפיוטית, על השילוב הנפלא של מקורות חז"ל ועל הרמזים הגנוזים בהם. החוקר, פרופ' נחום מ. ברונזניק, בביאוריו ובפירושיו, בתיקוניו ובהשלמותיו וגילוי מקורותיו של יניי, מאפשר לחובבי הפיוט ליהנות מזיו אורם המופלא של פיוטי יניי, על כל צדדיהם המגווונים.
נחום מ. ברונזניק הוא מחבר ספרים ומאמרים בענייני לשון ופיוט, פרשנות המקרא וספרות חז"ל. הוא פרופסור (אמריטוס) ללימודים עבריים באוניברסיטת רוטגרס - האוניברסיטה של מדינת ניו - ג'רסי (ארה"ב).
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: נחום מאיר ברוזניק
תיאור: מוסנם בין כל חוקרי הפיוט שיניי הוא מגדולי הפייטנים. הוא חי ופעל בארץ - ישראל באמצע המאה השישית. הוא חיבר קרובות לשבתות, לכל סדר וסדר שבקריאת התורה התלת - שנתית. וכן חיבר קרובות לכל מועדי השנה. ר' סעדיה גאון ורבינו גרשום מאור הגולה מזכירים אותו לשבח. אולם ברבות הימים פיוטיו נשתכחו ונעלמו, ורק הקרובה לשבת הגדול שרדה במחזור אשכנז, ומתוכה הועבר הפיוט "אז רוב נסים הפלאת בלילה" להגדה של פסח.
חוקרי הפיוט, ובראשם מנחם זולאי, גילו בגניזה במשך השנים שרידים מפיוטיו, ומתוכם הקים זולאי מחדש כשליש ממחזור יניי. צבי מאיר רבינוביץ הוציא בשנות תשמ"ה - תשמ"ז מהדורה מחודשת ומעודכנת של מחזור יניי בשני כרכים, בצירוף פירוש. אך הרבה מקומות סתומים נשארו בלי פירוש, וגם במה שיש, נמצאים פירושים בלתי מכוונים.
פיוטי יניי חשובים לאין ערוך, לא רק בגלל השפעתם על התפתחות הפיוט הקלאסי, אלא גם מצד עצמם. הם ראויים לעיון מעמיק, כדי לעמוד על עושר לשונם ועוצם הבעתם הפיוטית, על השילוב הנפלא של מקורות חז"ל ועל הרמזים הגנוזים בהם. החוקר, פרופ' נחום מ. ברונזניק, בביאוריו ובפירושיו, בתיקוניו ובהשלמותיו וגילוי מקורותיו של יניי, מאפשר לחובבי הפיוט ליהנות מזיו אורם המופלא של פיוטי יניי, על כל צדדיהם המגווונים. נחום מ. ברונזניק הוא מחבר ספרים ומאמרים בענייני לשון ופיוט, פרשנות המקרא וספרות חז"ל. הוא פרופסור (אמריטוס) ללימודים עבריים באוניברסיטת רוטגרס - האוניברסיטה של מדינת ניו - ג'רסי (ארה"ב).
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: טובה רוזן
תיאור: פריחת השירה העברית בספרד היא תופעה מדהימה על פי כל קנה מידה. היהודים בחצי האי האיברי היו מיעוט שהופלה לרעה גם בתקופות הטובות ביותר. קבוצה לא גדולה של אנשי רוח יהודים בחרה ליצור בשפה העברית, שפה שאפילו לא כל היהודים שלטו בה על בורייה.
כמה עשרות שנים לאחר תחילת האסכולה מופיע משורר בעל שיעור קומה - שמואל הנגיד (1056-993). הנגיד היה ראש ממשלה ומצביא בחצרם של שני מלכים; תלמיד חכם, פוסק הלכה חשוב, מילונאי, ומדקדק - ואיש העולם הגדול; ראש רבני גרנאדה, נגיד היהודים ונציגם בפני השלטון.
שירתו המגוונת והמבריקה (הכוללת שירי מלחמה, שבח וידידות, קינות, שירי יין וחשק, מכתמי חכמה והגות, ושירים לעת מצוא) משקפת את מאורעות חייו וחושפת את רגשותיו, חוויותיו והרהוריו הקיומיים של הלוחם והמדינאי, האב המסור והידיד הנאמן, הכואב והנהנתן, המאמין והספקן.הספר הזה נועד לסייע בהפיכת שמואל הנגיד משם רחוב לנוכחות חיה בתרבות העברית החדשה.
הוצאת הספרים של אוניברסיטת ת"א על שם חיים רובין
מאת: ישראל לוין
תיאור: פריחת השירה העברית בספרד היא תופעה מדהימה על פי כל קנה מידה. היהודים בחצי האי האיברי היו מיעוט שהופלה לרעה גם בתקופות הטובות ביותר. קבוצה לא גדולה של אנשי רוח יהודים בחרה ליצור בשפה העברית, שפה שאפילו לא כל היהודים שלטו בה על בורייה. נדיר מאד ששירה גדולה נכתבת בשפה שנייה.
ר' שלמה אבן גבירול (1058-1021) היה אחד ממחוללי הנס הזה. חייו של רשב"ג היו מלאים בסבל גופני ונפשי, בריב ובמדון, בבדידות ובתסכול. רק בן 37 היה ר' שלמה במותו, אך מתוך מצוקותיו יצר שירה שיש בה שימוש גאוני בשפה העברית, מקוריות אינטלקטואלית ויכולת מדהימה לבטא בתוך הסד הנוקשה של כללי השירה של זמנו רגשות אישיים המרגשים את הקורא גם היום.
הוצאת הספרים של אוניברסיטת ת"א על שם חיים רובין
מאת: ישראל לוין
תיאור: פריחת השירה העברית בספרד היא תופעה מדהימה על פי כל קנה מידה. היהודים בחצי האי האיברי היו מיעוט שהופלה לרעה גם בתקופות הטובות ביותר. קבוצה לא גדולה של אנשי רוח יהודים בחרה ליצור בשפה העברית, שפה שאפילו לא כל היהודים שלטו בה על בורייה. נדיר מאד ששירה גדולה נכתבת בשפה שנייה.
ר' יהודה הלוי (1141-1075) היה אחד ממחוללי הנס הזה. נערץ ואהוב על עמיתים ותלמידים, יהודה הלוי היה משורר פורה ומחברו של ספר "הכוזרי". בקלילות מופלאה נעים שיריו בין שבחי האהבה והיין לתהילת האל ובין קינה על מות ידידים לגעגועים לציון, ציון בפאתי מזרח אשר אליה נכספת נפשו. בקיץ שנת 1140 עזב יהודה הלוי את ספרד ונסע מזרחה. הוא לא הגיע למחוז חפצו. ב-1141 מת בדרכו לארץ ישראל.
הוצאת הספרים של אוניברסיטת ת"א על שם חיים רובין
מאת: מאשה יצחקי
תיאור: פריחת השירה העברית בספרד היא תופעה מדהימה על פי כל קנה מידה. נדיר מאד ששירה גדולה נכתבת בשפה שנייה. השירה הלטינית הגדולה נעלמה עם נפילת רומא. השירה העברית של ספרד, שירה שבשיאה אינה נופלת ממיטב שירת אירופה, נכתבה על ידי אנשים שעברית לא הייתה שפת אמם.
יהודה אלחריזי (1225-1165) היה אחד ממחוללי הנס הזה. אלחריזי הרבה בנדודים ובמסעות באירופה, בחצי האי האיברי, בפרובאנס ובצרפת. לקראת סוף חייו יצא למסע בארצות המזרח, מצריים, ארץ ישראל וסוריה, שבו מצא את מותו. לאורך כל שנות יצירתו הארוכות הפגין אלחריזי שליטה מופלאה בשפה העברית וגם בשפה ובתרבות הערביות.
מיומנות כפולה זו היא שהולידה את מיטב יצירתו הן בתחום התרגום והן בתחום הכתיבה המקורית. הוא היה אחד מן המשוררים המעטים שכתביהם זכו להערכה גם בקרב אנשי הספר הערבים. אלחריזי הפליא לכתוב בסגנון המקאמה והוא האיש שהחדיר אותה לספרות העברית. אסופת המקאמות "תחכמוני" היא עדות מרשימה לכישרונו של אלחריזי בסוגה זאת.
הוצאת הספרים של אוניברסיטת ת"א על שם חיים רובין
הצג עוד תוצאות