נמצאו 1536 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: יוסף פונד
תיאור: הספר, השתלבות והתבדלות: אגודת ישראל - מפלגה אורתודוקסית במדינה היהודית החילונית, דן בהתנהגות הפוליטית והחברתית של תנועת "אגודת ישראל" במדינת ישראל. אגודת ישראל נוסדה ב 1912- כתנועה חרדית שראשיה התנגדו לתפיסה התרבותית-חילונית של התנועה הציונית, אך היו שותפים לרצון לבנות את ארץ-ישראל ולהקים בה בית לאומי. הם הבינו כי בית זה לא יהיה "תורני" והגיעו להסכמות עם ראשי התנועה היונית בדבר ההסדרים הדתיים שישררו במדינה. הקמת המדינה וקבוץ הגלויות נתפסו בעיני ראשי אגודת ישראל כאירועים היסטוריים וכניסים. התנועה השתלבה בחיים הפרלמנטריים ובממלכתיות הישראלית. מאמציה של הנהגת המדינה להשליט על אוכלוסיות עולים תרבות חילונית, חקיקה מנותקת מן המשפט העברי וחילון גובר של המרחב הציבורי, הציבו את ההנהגה האגודאית בעמדת מגננה. חומות מגן חברתיות ותרבותיות נבנו סביב לחברה החרדית: אזורי מגורים נפרדים, רשתות חינוך עצמאיות, תנועות נוער ועיתונות משל התנועה, ומערך חברתי שבמרכזו "חברת לומדים" תורנית.
תהום תרבותית וחברתית נפערה בין החברות - החילונית והחרדית - שמאיימת ליצור במדינה שני עמים. ניסיונות למנוע "מלחמת תרבות" ולגשר בין שני הקטבים, לא צלחו, עד כה, ועתיד החברה הישראלית נותר לוט בערפל. בספר נעשה ניסיון להציג לקוראים, מכל המגזרים, את הרקע האידיאולוגי והחברתי לתהום שנפערה בעם, ולדרוש הפסקה ב"מלחמת התרבות" המתנהלת מזה שנים.
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: שלמה כרמי
תיאור: הספר שלפנינו – הרחבת הלשון העברית במבט רב-תחומי – עוסק בנושא הרחבת הלשון העברית כפי שהשתקפה בדיוני ועד הלשון ובדברי סופרים ומשוררי בני דור התחייה, וכפי שדנו בה ראשי החינוך העברי-הלאומי החדש בארץ-ישראל, בהם מנהלי בתי-ספר, מורים וגננות.
הרחבת הלשון העברית הייתה חלק בלתי-נפרד מתהליך החייאתה והתגברה בד-בבד עם חידוש הדיבור העברי וההתיישבות בארץ-ישראל. ה'הרחבה' נעשתה "מבפנים" ו"מבחוץ" – במסגרת 'מסחר חליפין' – הן באופן טבעי, "אינסטינקטיבי" וספונטני הן באופן "מלאכותי", כלומר: באופן יזום, מתוכנן, תכליתי וממוקד-מטרה. 'הרחבה' זו ענתה על הצורך במילים חדשות לציון עצמים שנוצרו ומושגים ורעיונות שנולדו במחשבה בתגובה לצרכים שהתעוררו ולהתפתחויות שחלו בתחומי התרבות, המדע והטכנולוגיה.
ה'הרחבה', שנעשתה הן ביודעין ובכוונת-מכוון על-ידי "אומנים מיוחדים" הן שלא-ביודעין ושלא במתכוון, עמדה בראשית הדרך בסימן ה'אוקסימורון' שטבע י"מ פינס: "הגדולה שבמעלות למלה חדשה – שאיננה חדשה […]". בתחילה הייתה ה'הרחבה' עטויה ואפופה בהילה של שימוש בביטויים של קדושה ומסתורין, שהומרו בהמשך הזמן במונחים, בכללים ובעקרונות-פעולה רציונליים, המבוססים על חוקי הדקדוק ומדע-הלשון כגון: שורש + משקל ובסיס + צורן. הרחבת הלשון – בדגש על היצירה המילונית – על צורותיה ומנגנוניה העסיקה הן סופרים, משוררים והוגי-לשון הן את חברי ועד הלשון. 'הרחבה' זו, בין שנתפסה כבריאה 'יש מאין' – פרי רוחו היוצרת של האדם – בין שנתפסה כהפקה של 'יש מיש' בצורה 'שקופה', הייתה תוצר של מימוש פוטנציאל הטמון במפגש בין כושרו היצירתי של האדם להמציא דברים בכלל ומילים בפרט ובין הפוריות (הפרודוקטיביות) והוולדנות המובנית של מערכת התקשורת הלשונית.
הדיונים המקיפים והמעמיקים שנערכו בוועד הלשון, דפוסי-העבודה שנוצקו במסגרתו והפתרונות שהועלו על-ידי חבריו הניחו את הבסיס לאלה שנערכו, נוצקו והועלו מאוחר יותר על-ידי חברי יורשתו, האקדמיה ללשון העברית; וגם אם מילון המונחים שבהם השתמשו הראשונים היה מטבע-הדברים מצומצם יותר בהשוואה למקובל בימינו, מילון המושגים שלהם היה עשיר ומפותח מבחינה בלשנית, שהטרים את זמנם
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: עזרא לניאדו
תיאור: "אל תירא, יא־חמד, קח את אשר זממת לקחת ולך לדרכך בשלום", אמר רבי דוד שלם לגנב, שפרץ לביתו.." "לילה אחד, כאשר איבד יחיא את הכרתו, עלתה אימו לגג הבית, נשאה עיניה למרומים, וביקשה מנחום הנביא לחולל נס ולשלוח רופא שירפא את בנה... אחרי שבוע נודע לה במקרה על בואו של הרופא מדיאר בכר לעיר..."
דמויות אלה ועוד רבות אחרות מככבות בספר "בעיר שני האביבים". המחבר עזרא לניאדו ליקט את הסיפורים שבספר מפי יוצאי קהילת מוס'ול שבעירק. הם עצמם סיפרו אותם מדור לדור במשך עשרות שנים. רבים מהסיפורים אכן התרחשו, אחרים - בני הקהילה האמינו שאכן קרו או רצו שיתחוללו ונוס פו גם סיפורים מן הדמיון ברוח הדברים. ספר זה, הוא סיפורה של קהילת מוס'ול אבל בעצם הוא גם סיפורן של כל עדות ישראל הן במזרח והן במערב.
הספר יוצא לאור במהדורה שנייה, ערוכה מחדש ומורחבת. נוספו עשרות סיפורים ושירים שנמצאו בעיזבונו של המחבר.
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: ישראל רוזנסון
תיאור: הספר אדם בעמק – אורי אליאב הוא סיפורו של אורי אליאב, חבר קיבוץ טירת צבי, וסיפורו של עמק בית שאן וסביבותיו בגלבוע, בגליל התחתון ובצפון־מזרח השומרון. סיפור חייו של אליאב מוצג כמעגלים ורבדים המשיקים זה לזה: סיפורה של טירת צבי, הקיבוץ הדתי הראשון באזור; סיפורם של הנוטרים ביישוב הציוני שלפני קום המדינה; הקשרים המורכבים עם השכנים הערבים; צמיחתו של גדוד “גדעון” בחטיבת גולני מקרבות מלחמת העצמאות באזור; אהבת הטבע והארץ; הדרכה והוראה בשטח; פעילות מודיעינית; וערכי הציונות הדתית של פעם. הספר מבוסס על חומר ארכיוני ותיעוד המתפרסם בו לראשונה, ועשוי לעניין חובבי וחוקרי ארץ ישראל, מדריכים, חניכי בני עקיבא, סטודנטים ללימודי ארץ ישראל וכל המתעניין בראשיתה של תנועת ההתיישבות הציונית בארץ. מחבר הספר, ישראל רוזנסון, עוסק בחקר הזיכרון ההיסטורי ובדרכי עיצובו.
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: משה גרסיאל
תיאור: הספר מציע פרשנות בין־תחומית לסיפור דוד בספר שמואל, מן הקרב עם גוליית בשמואל א יז ועד סוף שמואל ב כ. המחבר מנתח את עליית דוד, יחסיו עם שאול ויונתן, דרכו אל המלוכה, כיבוש ירושלים, מלחמותיו, פרשת בת שבע ואוריה, משברי בית דוד ומרידות אבשלום ושבע בן בכרי, תוך שילוב בין חקר המקרא, היסטוריוגרפיה, ביקורת ספרותית וניתוח פוליטי־היסטורי. במרכז הספר עומדת התזה כי ספר שמואל נתחבר בידי שני סופרים בעלי עמדות מנוגדות כלפי דוד: האחד חיובי יותר ופעל בראשית ימי שלמה, והשני ביקורתי יותר ופעל באחרית ימיו. בכך מבקש הספר לחשוף את המורכבות הספרותית והאידאולוגית של סיפורי דוד ואת האופן שבו עוצבה דמותו במסורת המקראית.
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: אריאל הורביץ
תיאור: ילקוט מורשת 80 הוא גיליון העוסק בתיעוד ובחקר השואה, ומשלב מבט רטרוספקטיבי על ראשיתו של מוסד “מורשת” עם מאמרים על התנגדות יהודית, זיכרון השואה, הצלה וקהילות יהודיות בתקופת המלחמה. הגיליון כולל מאמר על הארגון הצבאי היהודי, דיון בכתיבת ההיסטוריה של השואה, עיסוק בייצוג השואה בקולנוע הישראלי של שנות השמונים, מאמרים על יהודים בימי המרד הסלובקי ועל הכחדת הקהילה היהודית באלכסנדרוב שליד לודז’, וכן מאמרים ותיעוד על שואת יהודי הונגריה, ניסיונות ההצלה, מפגש נציגי היישוב עם יואל בראנד, בתי הילדים בבודפשט הכבושה ומכתבים על סף חיסול הגטו.
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: אריאל הורביץ
תיאור: ילקוט מורשת 79 מוקדש לציון 60 שנה לסיום מלחמת העולם השנייה באירופה ולשחרור המחנות, ומשלב עדויות, זיכרונות ומאמרי מחקר על השחרור, הלחימה והחיים היהודיים בתקופת השואה. הגיליון כולל מכתבים ועדויות על שחרור מחנות מאוטהאוזן ובוכנוואלד, תיעוד על חיילי הצבא האדום ועל יהודים בצבאות בעלות הברית, מאמרי עיון על חקר השואה, חיי יהודי גרמניה בשנת 1936 וההתנגדות היהודית בגנרל־גוברנמנט, וכן מקבץ מאמרים על חברי השומר הצעיר בשואה, פעילותם תחת שלטונות סובייטיים וברומניה, ולחימתם מתוך זיקה ציונית ותנועתית.
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: אריאל הורביץ
תיאור: ילקוט מורשת 82 מוקדש לנושא קהילות ישראל בשואה, ובוחן את קורותיהן של קהילות יהודיות בתקופת מלחמת העולם השנייה והשלטון הנאצי. הגיליון משתלב במסגרת המחקרית של ילקוט מורשת ועוסק בשואה דרך נקודת המבט הקהילתית: חיי היהודים תחת רדיפה, תגובות הקהילה וההנהגה היהודית, תהליכי פירוק, הישרדות וזיכרון, והאופן שבו תיעוד קהילות מאפשר להבין את השואה לא רק כאירוע כללי אלא גם כרצף של גורלות מקומיים, חברתיים ותרבותיים.
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: אריאל הורביץ
תיאור: ילקוט מורשת 81 מוקדש לנושא שארית הפליטה ובוחן את תהליכי השיקום, ההגירה, הזיכרון והחזרה לחיים של ניצולי השואה לאחר מלחמת העולם השנייה. הגיליון כולל מאמרים על משפחות וילדים בתהליך ההשתקמות בברגן־בלזן, על תרומתם של ניצולי השואה לראשיתו של מחקר השואה, על קולן של נשים יווניות־יהודיות ניצולות ראוונסבריק, על הגירה יהודית לאוסטרליה לפני ואחרי המלחמה, על ניסיון לקלוט פליטים יהודים מפולין בצ׳כוסלובקיה לאחר המלחמה, ועל האכזבה שבשיבה להולנד. יחד הם מציגים את שארית הפליטה לא רק כקבוצת ניצולים, אלא כחברה בתהליך של בנייה מחדש, תיעוד, נדידה והתמודדות עם אפשרויות השיקום בעולם שלאחר החורבן.
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: אריאל הורביץ
תיאור: ילקוט מורשת 83 מוקדש לנושא הצלת יהודים בתקופת השואה, ובוחן את מאמצי ההצלה דרך בריחות, יוזמות אישיות וארגוניות, פעילות פוליטית ודילמות הלכתיות ומוסריות. הגיליון כולל מאמרים על בריחות מגטאות וממחנות באזור ז׳שוב, יחסו של מאיר יערי להצלה ולעלייה בתקופת השואה, הפצת דו״ח אושוויץ ודו״ח שואת יהודי הונגריה והשפעתם, משלוחי חבילות מזון מפורטוגל ליהודים תחת הכיבוש הגרמני, הצלת ילדים יהודים בידי ארגוני מחתרת באזור אמסטרדם, ושו״ת בנושא מסירה והצלה. לצד המאמרים מופיע מדור עדויות ובו סיפורה של ציפורה רוזנשטיין־הורביץ ממיידאנק לחופש, וכן ביקורת ספרים העוסקת באמריקה, היהודים ועליית הנאצים.
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: אריאל הורביץ
תיאור: ילקוט מורשת 85 עוסק בחקר השואה ובשיקום החיים היהודיים לאחריה, עם דגש על תנועות, קהילות ומוסדות יהודיים במצבי משבר. הגיליון כולל מאמרים על השינויים האידיאולוגיים והפוליטיים בעמדות השומר הצעיר בגטו ורשה, על מגויסים יהודים בפלוגות “מערך שירות העבודה” ההונגרי בשבי הסובייטי, על שארית הפליטה בסלובקיה לאחר מלחמת העולם השנייה, ועל המאבק סביב “החינוך האחיד” במחנות העקורים בגרמניה בשנים 1947–1950. לצד המאמרים מופיעה ביקורת ספרים על מפגשיהם של יהודים, גרמנים ובעלות הברית בגרמניה הכבושה, המרחיבה את הדיון בשאלות של שיקום, מפגש מחודש וחיים יהודיים אחרי החורבן.
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: אריאל הורביץ
תיאור: ילקוט מורשת 86 עוסק בחקר השואה ובזיכרונה, תוך דגש על היבטים חברתיים, משפחתיים ותרבותיים של חיי היהודים בתקופת השואה ולאחריה. בין נושאי הגיליון מופיע עיסוק באימהוּת בתקופת השואה ובדילמות שעמדו בפני נשים שניסו להמשיך ולמלא את תפקידיהן המשפחתיים בתוך מציאות של רדיפה, מחסור, פרידה וסכנת חיים. הגיליון משתלב במסגרת הרחבה של ילקוט מורשת ככתב עת מחקרי לתיעוד, חקר והנצחת השואה, ובוחן את השואה לא רק כאירוע היסטורי, אלא גם דרך חיי היום־יום, יחסי משפחה, עדות וזיכרון.
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: אריאל הורביץ
תיאור: ילקוט מורשת 87 עוסק בעיקר בזיכרון השואה ובהעברה בין־דורית של טראומה, עדות והיסטוריה, לצד דיון ביחסי הכנסייה והשואה ובשאלות רחבות של אנטישמיות ורצח עם. הגיליון כולל מאמרים על בני דור שלישי של ניצולי שואה בארצות הברית, על זיכרון השואה כטראומה קולקטיבית־תרבותית, ועל השינויים בהוראת התגובה היהודית בשואה בשנים 1948–2008. חלק נרחב נוסף מוקדש לכנסייה והשואה, ובו דיונים בכנסיות בתקופת השואה, בפרשת “הפרוטוקולים של אושוויץ”, בהוצאת ילדים יהודים ממנזרים בצרפת וביחס הכנסייה לילדים יהודים שחיו בבתי נוצרים בפולין בתקופת מלחמת העולם השנייה ולאחריה. בהמשך מופיעים מאמרים על מלחמת לבנון השנייה בעיתונות הרוסית, על ג׳נוסייד ומעשי מלחמה ועל האנטישמיות כתופעה, ולבסוף ביקורות ספרים בנושאי חקר השואה ותנועת “מזרחי–תורה ועבודה” במחנות העקורים בגרמניה.
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: אריאל הורביץ
תיאור: ילקוט מורשת 88 עוסק בזיכרון השואה, בחיי יהודים תחת משטרים נאציים ובתגובות של קהילות ומוסדות לאחר המלחמה. הגיליון כולל מאמר על מקומה המתמשך של השואה בתודעה הישראלית, סיפורו של יהודי וינאי שנלכד בצרפת של וישי בשנים 1940–1942, דיון בביטאון החדשות היהודי בגרמניה בשנים 1938–1943 כקול אחרון של יהודי גרמניה, ומאמר על יהודי ערי השדה בלוב והנהגתם בתקופת מלחמת העולם השנייה. במדור העדות מובאים יומנה של צציליה רומניצקי מפשמישל ודיון בכתיבה יהודית במחבוא, ובהמשך נבחנת שאלת האשמה בכנסייה הפרוטסטנטית הגרמנית לאחר 1945. הגיליון נחתם בביקורות ספרים בנושאי זיכרון, אנטישמיות, זהות יהודית ויחסי ישראל והתפוצות.
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: אריאל הורביץ
תיאור: ילקוט מורשת 89 עוסק בשואה, אנטישמיות והגות הזיכרון היהודית באמצעות מאמרים מחקריים ותיעודיים. הגיליון כולל דיון בייצוג היהודים בספרי לימוד בספרד בתקופת פרנקו, בביזה ובאיסוף של ספריות ואוספים יהודיים בידי הנאצים, במדיניות הסובייטית כלפי מצוקת היהודים בין ספטמבר 1939 ליוני 1941, ובשיח על שארית יהודי אירופה לאחר המלחמה. לצד המאמרים ההיסטוריים מופיעים דיונים עיוניים בחוקי השואה ובתודעת הקורבן היהודית בתקופת השואה ולאחריה, וכן מאמרים על הטריטוריאליזם של ישראל זנגוויל בהקשר של אנטישמיות בריטית ועל הקהילה היהודית ומערכות בחירות ברוסיה בשנים 2007–2008. במדור התיעוד מובאות רשימותיו של אדולף אייכמן מישיבת היידריך עם מפקדי האיינזצגרופן, והגיליון נחתם בביקורת ספרים.
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: אריאל הורביץ, גרסיאלה בן-דרור
תיאור: לקוט מורשת 90 הוא גיליון יובל לציון 50 שנה למורשת, והוא בנוי כאסופת מאמרים נבחרים מתוך ילקוט מורשת. לכן הוא פחות גיליון “נושאי” רגיל ויותר מבט רטרוספקטיבי רחב על תחומי הליבה של כתב העת: חקר השואה, תהליך ההשמדה, תגובות המנהיגות היהודית למדיניות הנאצית, יהודי גרמניה ברייך השלישי, מרד גטו ורשה, הצלה ומחתרות יהודיות, יהודי יוון תחת הכיבוש האיטלקי, וכן מאמרים על אנטישמיות ותיעוד ועדות. לצד מאמרים מחקריים מאת חוקרים מרכזיים כמו דוד בנקיר, יהודה באואר, ישראל גוטמן, דינה פורת ודן מכמן, מופיעים גם טקסטים תיעודיים של דמויות מפתח כגון עמנואל רינגלבלום, יצחק צוקרמן, אבא קובנר וחייקה גרוסמן, כך שהגיליון משלב מחקר היסטורי, זיכרון, עדות ומורשת מוסדית
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: אריאל הורביץ, גרסיאלה בן-דרור
תיאור: ילקוט מורשת 91 מתמקד בשני צירים מרכזיים: משפטיהם של פושעי מלחמה נאצים וחקר השואה בגטאות, בתנועות ובקהילות יהודיות בתקופת המלחמה ולאחריה. בחלק המשפטי נידונים מקומו של גדעון האוזנר כיועץ המשפטי לממשלה ובמשפט אייכמן, ותרומתו של פריץ באואר להבאת אייכמן לדין ולהמשך העמדתם לדין של אנשי סגל אושוויץ במשפט פרנקפורט. בהמשך הגיליון עוסק באנשי רוח בגטו ורשה, בשורשים הרעיוניים של מרד תנועת “דרור”, בגורלם של הנותרים מאחור במוסדות הסעד היהודיים בגרמניה הנאצית, וביישוב היהודי בשלזיה תחתית בשנים 1945–1950. מדור הביקורת משלים את הדיון דרך ספרים על צביה לובטקין, העיירה היהודית וחקר תולדות ישראל לנוכח השואה.
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: גרסיאלה בן-דרור
תיאור: ילקוט מורשת 92–93 מוקדש בעיקר לציון 70 שנה למרד גטו ורשה, ולכן הציר המרכזי שלו הוא התנגדות יהודית בשואה: מן הרדיקליזם הפוליטי של הנוער היהודי בשטעטל בין מלחמות העולם, דרך דיונים במרד גטו ורשה, בדמותם ובכתביהם של צביה לובטקין ואנטק/יצחק צוקרמן, בקריאות הצלה ערב המרד ובאופן שבו הפולנים ראו את המרד “מעבר לחומה”. לצד זה הגיליון מרחיב את מושג ההתנגדות גם אל פרטיזנים, הישרדות בגטאות וזיכרון השואה בישראל — למשל היחס של השומר הצעיר לגבורת חבריו, תפיסת ההתנגדות בחיל החינוך בצה״ל ונשים פרטיזניות בשיח הציבורי. בחלקי התיעוד והעדות מופיעים קטעים מיומני חייקה קלינגר, ריאיון עם ויטקה קובנר וחומרים על יהודים בארמיה קריובה, ולבסוף ביקורות ספרים העוסקות בין היתר ב־Bloodlands, בפרוטוקולים של זקני ציון, במפגש היישוב והחברה הישראלית עם השואה ובחיי ניצולים לאחר המלחמה.
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: גרסיאלה בן-דרור
תיאור: ילקוט מורשת 94 עוסק בחקר השואה והאנטישמיות דרך שילוב של מחקרים היסטוריים, דיון בזיכרון ועדות, וביקורת ספרות מחקרית. הגיליון כולל מאמרים על השואה בליטא לפי מקורות ליטאיים, על גירוש יהודי ורשה משווייץ לגנרלגוברנמן, ועל האופן שבו החברה הישראלית עיצבה תודעה היסטורית סביב דימויים של קורבנות, לוחמים ושורדים. לצד זאת הוא בוחן את תנועות הנוער הציוניות ואת שאלת המנהיגות היהודית בשואה, עוסק באתגר שבהערכת אנטישמיות אסלאמית/ערבית, ומוסיף רובד תיעודי־אישי באמצעות פרקים ביוגרפיים ו“הדיאלוג לסובלנות”. בסיום מופיעה גם ביקורת על ספרו של אלווין ה. רוזנפלד, קץ השואה, העוסק בזיכרון השואה ובשימושים התרבותיים והציבוריים בו.
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: גרסיאלה בן-דרור
תיאור: ילקוט מורשת 95, שיצא לציון יובל לכתב העת, מתמקד בעיקר בשאלות של היסטוריוגרפיה, זיכרון וכתיבת השואה. הגיליון בוחן כיצד השתנו המחקר והפרשנות סביב נושאים מרכזיים כמו יהודי גרמניה בתקופה הנאצית, דמותו של מרדכי חיים רומקובסקי, הנהגת הכנסייה הפולנית, יחס ארצות הברית ויהודיה לשואה, ועלייה ב׳ ושארית הפליטה. לצד הדיון ההיסטוריוגרפי מופיעים גם מאמרים על ספרות עדות והנצחת השואה בדפוס העברי, על הקשר בין השואה למודרניות, על “שאלת היהודים” בדימוי אנטישמי גרמני, על ילדים יהודים פליטים שהגיעו לארצות הברית, ועל חזרת יהודי ברית המועצות לאוקראינה לאחר השואה. מדורי העדות והביקורת מוסיפים תיעוד על מחנה המעבר סוסנוביץ, פעילות תנועות הנוער החלוציות בהונגריה, וביקורות ספרים בנושאי הארגון הצבאי היהודי, אנטישמיות בסלובקיה ויהודי לודז׳ לאחר המלחמה.
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: אביגיל פקלמן
תיאור: "אליקום" מגולל את סיפורה של העלייה הראשונה ותחילת ההתיישבות הציונית, מבעד לתולדות ראשית הזמר העברי. שזורים בו 120 שירים, מחויבי שימור התרבות. עלילתו שולחת את הקוראים אל השירים והם מחזירים אל הסיפור עצמו. "אליקום" הוא מחווה לראשון הפזמונאים העברים בעת החדשה, אליקום צונזער ( 1836 – 1913 ). זהו ספר נוסטלגי ורב־דורי, אשר נכתב במשך מעל 18 שנים ומעוטר בציוריהם של האמנית החשובה רות צרפתי ושל אביה, יהודה צרפתי, שתיעד את ארץ ישראל הותיקה.
הספר כתוב בנימה אישית, חמה ולבבית – הוא פונה אל הקורא כאילו נכתב עבורו בלבד. כל העובדות ההיסטוריות נשענות על מחקר קפדני, והעלילה, כמובן, פרי דמיונה של אביגיל.
כתב ווב הוצאה לאור בע"מ
מאת: רבקה דונר
תיאור: מילדרד הרנק, שנולדה וגדלה במילווקי, היתה בת 26 כאשר נרשמה לתוכנית דוקטורט בגרמניה והיתה עדה לעלייתה המטאורית של המפלגה הנאצית. ב־1932 החלה לערוך בדירתה מפגשים חשאיים עם קבוצה קטנה של פעילים פוליטיים. הקבוצה התרחבה ועד 1940 היתה לארגון המחתרת הגדול ביותר בברלין. הרנק גייסה למחתרת גרמנים ממעמד הפועלים, עזרה ליהודים להימלט מגרמניה, תכננה פעולות חבלה, ושיתפה פעולה בכתיבת עלונים שגינו את היטלר וקראו להפיכה. חברי המחתרת שלה נעו ברחבי ברלין בחסות החשכה וחילקו עלונים בתיבות דואר, בשירותים ציבוריים ובתאי טלפון. כשנורו היריות הראשונות של מלחמת העולם השנייה, היא נהפכה למרגלת והעבירה ידיעות מודיעיניות רבות ערך לבעלות הברית. ערב הימלטותה לשוודיה נתפסה בידי הגסטפו. הרכב של חמישה שופטים בבית משפט נאצי גזר עליה שש שנות מאסר במחנה עבודה, אבל היטלר ביטל את ההחלטה ופקד להוציאה להורג. ב־16 בפברואר 1943 היא נכפתה לגיליוטינה וראשה נערף. היסטוריונים מציינים את מילדרד הרנק כאמריקאית היחידה בהנהגת המחתרת הגרמנית, אבל סיפורה יוצא הדופן נותר כמעט לא נודע עד כה.
הסופרת, רבֶּקה דונר, הנינה של אחותה של הרנק, הסתמכה על תחקיר ארכיוני מקיף שערכה בגרמניה, ברוסיה, באנגליה ובארצות הברית, וכן על מסמכים שחשפה בארכיון המשפחתי כדי לטוות את הסיפור האמיתי והמפתיע, ומיזגה בהצלחה מרכיבים ביוגרפיים עם מותחן פוליטי וסיפור בלשי. השילוב המבריק של מכתבים, קטעי יומן, פתקאות שהוברחו מהכלא בגרמניה, עדויות ניצולים ומסמכי מודיעין הניבו סיפור גבורה, והקימו לתחייה את האישה שהפגינה אומץ מוסרי נדיר אך נותרה חידה וכמעט נמחקה מדפי ההיסטוריה.
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: מנחם בכרך
תיאור: בסוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים הפכה התעופה האזרחית, סמל הקדמה והחופש, לזירת טרור בין־לאומית. מטוסים נחטפו, מטענים הוטמנו ושדות תעופה הפכו למוקדי עימות גלובליים. חטיפת מטוס אל על לאלג’יר ביולי 1968 הייתה נקודת מפנה דרמטית, שסימנה את ראשיתו של עידן חדש: עידן שבו השליטה במטוס נוסעים הפכה לנשק אסטרטגי.
הספר שלפניכם חושף לראשונה את הסיפור המלא מאחורי הקלעים של המאבק בטרור האווירי; מאבק שעיצב מחדש את עולם התעופה ואת תפיסות הביטחון של מדינות ברחבי העולם. זהו סיפור על מרוץ מתמיד בין טרור לאבטחה, על החלטות שהתקבלו תחת לחץ קיצוני ועל האנשים שנדרשו להמציא מחדש את ההגנה על השמיים.
זהו גם סיפור אישי.
במשך יותר מארבעה עשורים פעל ד“ר מנחם “מנה“ בכרך בלב הזירה – כלוחם, כמפקד, כמנהל אבטחת תעופה וכאיש מקצוע שהיה שותף לעיצוב מערכי הביטחון בישראל ובארצות הברית. הוא כתב נהלים, הקים מערכים, הדריך דורות של אנשי ביטחון והיה עד מקרוב לאירועים ששינו את ההיסטוריה. מנקודת מבט ייחודית זו, המשלבת ניסיון מבצעי ומחקר אקדמי, הוא מציג ניתוח חשוב ומרתק של אחד האיומים המשמעותיים ביותר של העידן המודרני.
ספרי ניב
מאת: קרולין אלישבע רבוה
תיאור: ספר זה הוא מחקר אקדמי מקיף, יסודי וממריץ היטב, המבקש להוכיח את קיומה של נוכחות יהודית בסין זה כ־3,000 שנה. תוך הסתמכות על מקורות היסטוריים מגוונים, השוואות בין־תרבותיות וקריאה ביקורתית של מחקרים קודמים, מציגה המחברת ממצאים, הקשרים ותובנות שרבים מן הכותבים שעסקו בנושא לא נתנו עליהם את הדעת.
עם זאת, אין זה ספר המיועד לאקדמאים בלבד. הכתיבה קולחת, בהירה ומעוררת סקרנות, והמחקר מוצג כסיפור היסטורי חי ונוגע, הנפתח בפני הקורא עולם כמעט בלתי־מוכר של מפגש בין זהויות, תרבויות וסיפורי חידה חקוקים וממשיים. הספר מעודד גם לאור ההתחדשות והמציאות העכשווית, ומציע לקורא כלים להבנת ההשלכות ההיסטוריות והתרבותיות של נושא זה בימינו.
ספרי ניב
מאת: יגאל שוורץ
תיאור: מתקומה לשואה חוזר לעשור דרמטי בספרות העברית, ומשרטט ממרחק הזמן את השפע של השדה התרבותי שצמח בישראל בשנים 1995-1985: את התבססותם של "האחים הצעירים" של סופרי דור המדינה, שניסחו את הנרטיב הלאומי; את הפריחה בספרות הנשים; את צמיחת הסוגה של הבלש, ואת ביטוייה הספרותיים של פוליטיקת הזהויות.
על רקע זה מגדיר יגאל שוורץ מחדש קבוצה שלא סומנה עד כה בספרות העברית, קבוצת "דור יום הכיפורים", סופרים ילידי ישראל שהגיעו לבגרות בימי השבר של המלחמה. בתיאור מקורי, עשיר וגדוש הוא ממפה את כלל ההשפעות המקומיות והבינלאומיות שעיצבו את הדור הזה. את טעמיו, את הבתים והשכונות שבהם צמח, וגם את חולשתו המרכזית, שהוא מכנה "פצלת תודעתית" - סתירה פנימית בין תחושת הכוח שנמשכת עוד מימי מלחמת ששת הימים, לבין תחושות של חוסר אונים שמתעצמות עקב החזרה העיקשת של זיכרון השואה כציר מארגן של זהות ותודעה.
במחקר פורץ דרך זה בוחן שוורץ ברזולוציה גבוהה את התהליכים שהתרחשו באותו "עשור מהפך", וגם את התהליכים שלא התרחשו בו, הבחירות הספרותיות, ההגותיות והאתיות שלא נעשו אך יכלו אולי לשנות את מהלך הסיפור ההיסטורי. זהו מחקר ספרותי רחב יריעה, ובה בעת מסה ביקורתית הנכתבת מתוך מצוקה קיומית ומתוך אחריות אינטלקטואלית. על רקע המשבר הישראלי העמוק שלאחר אירועי 7 באוקטובר, מתקומה לשואה אינו רק מביט לאחור, אלא שואל באומץ מה ניתן היה לעשות אחרת.
ידיעות אחרונותמכון מופ"ת
מאת: שושנה סרברו
תיאור: הספר התגשמות של בבואה מוביל את הקורא לאורך הזמן, כבנעימה אחת מתמשכת, דרך שבעה שערים בהם עבר העם היהודי מזמן גלות עד שובו לארץ־ישראל. הבבואה היא של ציוֹן אשר עלתה כדימוי לעיני היהודים בגלותם הארוכה וגישומהּ בא בהתיישב העם בארצו.
הספר הינו מארג בו פתוכים שיריו של ר' יהודה הלוי ודיוניו עם מלך כוזר, פסוקים מן התנ"ך ומהשירה והספרות היפה מתקופת היישוב. הללו מלוּוים בכתבים של נושאי דבריה של האידיאולוגיה הציונית – מנהיגים ואנשי רוח, ושזורים בהגות שעניינה זמן, זכר, מקום ודמיון של הפילוסופים פלוטינוס, אנרי ברגסון, ולטר בנימין ושל הרב אברהם יצחק הכהן קוק.
בספר משובצות תמונות של יצירות אמנות יהודית מתקופות שונות וממקומות גלות שונים, וכן של אמנים ישראלים שיצרו בשנים הנידונות. אלו מציגות את רוח הכתובים ברובד נוסף.
כרמל
מאת: שושנה סרברו
תיאור: היופי הזה. הזוועה הזו. תהומות של מעלה ומטה; של מעמקי רום ותחתיות. יש עתות כאלו בחיי עם, של שבר, שתהום אל תהום קורא. זה שהוָוה בעם ישראל. בספר שלושה שערים הנפתחים לשלושה מרחבים; לשלושתם משותפת המהות שאינה-נשמעת. היופי שורה בְּהיכל ראשון, בַּשקט, במרחב-יה ובאדם היודע את רוח השקט השוחרת אמת ואיזון, שנפשו עֲנוה וחייו בשלום ובשלוה. כאן, בְּהוד-האמונה, שורה הדומיה שהיא בין אדם לה' ותמצֵא הדממה הדקה. ממלכת השתיקה בתווך, בַּחכמה ובאדם המשכיל לבחור בה. בְּמרחב תחתיות, בְּמחנק כלא-האלם נעוצה הזוועה. זו עת שואה. חומרי הספר הם עיון דרשני, הלכתי ובלשני של חכמי ישראל לדורותיהם במושגים שעניינם מרחבים אלה. תנועת החסידות שופכת אור על הגלות. מרתקת במיוחד חסידות ווארקי שבחרה בשתיקה כדרך חיים. השירה, הסיפורת והעיתונות הטיבו להעלות את פני היהודי בעשורים שקדמו לשואה. הקורא פוגש בו כשהוא עשוק ורצוץ. כדי להגיע לאפס-קצהָ של הבנה את נפש היהודי, שבימי שואה כבר נעלמה באלם, מוגשים בספר כתובים מהיומנים בני העת ההיא ושירים. אין הלב יכול לכלכלם. אחר-כך הוקם בירושלים מרתף השואה. לדובב שפתי ישנים. ואפר.
כרמל
מאת: שושנה סרברו
תיאור: היופי הזה. הזוועה הזו. תהומות של מעלה ומטה; של מעמקי רום ותחתיות. יש עתות כאלו בחיי עם, של שבר, שתהום אל תהום קורא. זה שהוָוה בעם ישראל. בספר שלושה שערים הנפתחים לשלושה מרחבים; לשלושתם משותפת המהות שאינה-נשמעת. היופי שורה בְּהיכל ראשון, בַּשקט, במרחב-יה ובאדם היודע את רוח השקט השוחרת אמת ואיזון, שנפשו עֲנוה וחייו בשלום ובשלוה. כאן, בְּהוד-האמונה, שורה הדומיה שהיא בין אדם לה' ותמצֵא הדממה הדקה. ממלכת השתיקה בתווך, בַּחכמה ובאדם המשכיל לבחור בה. בְּמרחב תחתיות, בְּמחנק כלא-האלם נעוצה הזוועה. זו עת שואה. חומרי הספר הם עיון דרשני, הלכתי ובלשני של חכמי ישראל לדורותיהם במושגים שעניינם מרחבים אלה. תנועת החסידות שופכת אור על הגלות. מרתקת במיוחד חסידות ווארקי שבחרה בשתיקה כדרך חיים. השירה, הסיפורת והעיתונות הטיבו להעלות את פני היהודי בעשורים שקדמו לשואה. הקורא פוגש בו כשהוא עשוק ורצוץ. כדי להגיע לאפס-קצהָ של הבנה את נפש היהודי, שבימי שואה כבר נעלמה באלם, מוגשים בספר כתובים מהיומנים בני העת ההיא ושירים. אין הלב יכול לכלכלם. אחר-כך הוקם בירושלים מרתף השואה. לדובב שפתי ישנים. ואפר.
כרמל
מאת: אללי אדמסו
תיאור: "בלב ליבו של הקושי שוכנת ההזדמנות" אלברט איינשטיין
משפט זה מסכם את המסע שלי ואת תפיסת חיי.
נולדתי בכפר קטן באתיופיה, ללא חשמל וללא ברז מים בבית, וגדלתי במציאות שבה כל יום היה מאבק על הישרדות. הדרך לבית הספר בעיר הייתה ארוכה, ורוב הזמן צעדתי יחף - אך כבר אז ידעתי שההשכלה היא המפתח לעתיד טוב יותר.
מסעי הוביל אותי לישראל, שם הפכתי לחבר כנסת, לשגריר ישראל באתיופיה ובאיחוד האפריקאי, ולדמות מעוררת השראה עבור רבים.
הספר הזה אינו רק סיפור חיי - הוא הזמנה לראות במשברים הזדמנות לצמיחה. הוא מציע כלים מעשיים להתמודדות עם אתגרים, מסר של תקווה ואמונה וקריאה לפעולה: לזהות בכל מכשול הזדמנות, לעשות את הצעד הראשון ולהאמין שהשינוי אפשרי - עבורכם ועבור הסובבים אתכם.
כפי שאבי ז״ל נהג לומר, "כדי לבנות חומה, מתחילים מאבן אחת" - כל מאמץ קטן הוא אבן דרך משמעותית במסע אל ההצלחה.
אדמסו אללי הוא מנהיג, דיפלומט, מחוקק, לוחם חברתי ואיש חזון, בעל תואר ראשון בכלכלה ובמדעי המדינה, בוגר תעודת הוראה, בעל תואר שני במנהל ציבורי מאוניברסיטת תל אביב ודוקטורט במדעי המדינה. שירת במבצעים חשאיים חשובים במסגרת הצבא. במשך שמונה־עשרה שנה קידם הכשרה מקצועית ותעסוקה לאוכלוסיות מגוונות במשרד הכלכלה. פעל כיועץ לראש הממשלה למען שילוב יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית. נבחר לחבר הכנסת הראשון בליכוד מקרב יוצאי אתיופיה, שם קידם חקיקה חברתית וצמצום פערים. שימש שגריר ישראל באתיופיה, בבורונדי, בצ'אד ובאיחוד האפריקאי, והוביל את המהלך לקבלת ישראל למעמד משקיפה באיחוד אפריקה.
להפוך קושי להזדמנות הוא מסע אישי ופרקטי שיכול לשנות חיים. האם אתם מוכנים לעשות את הצעד הראשון?
ספרי ניב
מאת: יצחק זמיר
תיאור: פרשת האוטובוס בקו 300, שבה ניסה ראש שב"כ לטייח הרג שני מחבלים שנתפסו חיים לאחר פיגוע חטיפה, מלווה את הציבור בישראל מאז 1984, זה יותר מארבעים שנה. הפרשה ממשיכה להיות רלוונטית וחשובה גם בימים אלה, שבהם היחסים בין זרועות הביטחון ומערכות השלטון לבין מערכת המשפט מתוחים, וימשיכו להיות כאלה, בנסיבות המיוחדות של מדינת ישראל.
פרופ' יצחק זמיר היה היועץ המשפטי לממשלה בתקופה שבה התרחשה הפרשה. בספר זה הוא מציג את הדרמה תוך כדי התהוותה, על בסיס עדות שכתב לעצמו בזמן אמת, נשכחה בין קלסרים, התגלתה לאחרונה, ונכתבה מחדש לאור המצב במדינה.
הספר הוא מעין רשומון מרתק, המציג שלל קולות ונקודות מבט על אותם אירועים, בעזרת ציטוטים מביוגרפיות ומראיונות עם אישים שונים, בהם שלושת אנשי שב"כ שחשפו את הפרשה. כך נפרסת בפנינו דרמה של יועץ משפטי לממשלה, שנאלץ לצאת למאבק קשה נגד שני ראשי ממשלה (יצחק שמיר ושמעון פרס), ונגד הממשלה כולה, ראש שב"כ וגם דעת הקהל, שביקשו כולם להשתיק את הפרשה.
הפרשה נגללת כאן כמעין סיפור בלשי מותח, החושף את המורכבות בהתנהלות הצדדים, במתח שבין שמירה על שלטון החוק – לצרכים ביטחוניים. זהו דיוקן רב־לקחים של מערכות השלטון, אבל גם של מדינת ישראל בכללותה, ותמרור אזהרה בוהק לעתידה של מדינת ישראל.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: יותם פופליקר
תיאור: הספר "שירת הארכיב של גבריאל פרייל" עוסק בשירתו של המשורר העברי והיידי-אמריקני גבריאל פרייל (1992-1911), שנעדר שנים רבות מן השיח הספרותי המרכזי. ספר זה מבקש להחזירו למרכז הבמה הספרותית, התרבותית והביקורתית. עוד נועדה הקריאה בשירת פרייל לעורר מחדש את השיח ההיסטוריוגרפי על השירה העברית, ולהשיב אל מרכז השיח עניין חשוב שנדחק אל שולי הדיון והמחקר: חשיבותה של הסביבה הספרותית העברית-אמריקנית, אשר שקקה חיים במחצית הראשונה של המאה העשרים בצד המרכז הארץ ישראלי והמרכז האירופי. "מתהלך אני בחשכה", כתב גבריאל פרייל אל שמעון הלקין באוקטובר 1942, "בחלל שמם ונורא ששמו אמריקה העברית ומרגיש בעליל שכוחותַי הולכים ו'עוזבים' אותי".
המרחב הריק והחשוך של "אמריקה העברית" הוא נקודת הפתיחה של ספר זה, שבוחן את בית גידולו של פרייל עם הידלדלות המרכזים הספרותיים, העברי והיידי, באמריקה של שלהי שנות הארבעים של המאה העשרים. בשירת פרייל מהדהדים מבשריה הרבים: סטיבנס וגנסין, קיטס ומיכ"ל, שלונסקי ואייקון, פוגל, לנסקי ופומרנץ, גלטשטיין ומנדלי מוכר ספרים, טלר והלקין – וזו רשימה חלקית בלבד של יוצרים שפרייל אוסף במשותף ב"ארכיב השיר" כדי לחולל מחדש את רשמי הזיכרונות הביוגרפיים והקהילתיים כאחד.
מוסד ביאליק
מאת: אליעזר טאובר
תיאור: פעילותם של ארגוני המחתרת הערביים בשני העשורים הראשונים של המאה העשרים הייתה נקודת מפנה בהיסטוריה של המזרח התיכון הערבי. הפעילים והאידאולוגים לזרמיהם צירפו מחשבה למעשה ופעלו להגשים את האידאולוגיות שלהם. ארגונים אלה היו כור ההיתוך של התנועות הלאומיות של המזרח התיכון הערבי המודרני, אם התנועה הערבית הכללית ואם התנועות המקומיות, ובית היוצר של ההנהגה הערבית לאחר מלחמת העולם הראשונה. חברי הארגונים המחתרתיים לשעבר נשאו במשרות הבכירות ביותר – נשיאים, ראשי ממשלה ושרים – במדינות ערב החדשות: בסוריה, בלבנון, בעיראק ובעבר הירדן.
בספר 'ערבים במחתרת' נגלה לפני הקורא עולם לא מוכר זה, ומתברר, שלא כמקובל לגרוס, שאת גורלו של האזור לא גזרו מעצמות המערב, אלא בעיקר מעשיהם של תושבים מקומיים שבחרו לקבוע את גורלם בעצמם. לא האימפריאליזם המערבי קרע את המזרח התיכון הערבי למדינות נפרדות, אלא כך רצו הערבים, שעוד מראשיתו של התהליך ראו בעצמם עמים נפרדים. הספר מיוסד על מחקר רחב היקף בארכיונים רבים, והוא מאפשר לקורא להתוודע לעלילותיהם של ארגוני המחתרת הערביים ולהיסטוריה האמיתית של האזור בצומת הדרכים שבו נוצר המזרח התיכון המודרני.
מוסד ביאליק
מאת: יצחק ספיבקוב
תיאור: הספר מגולל את פרשת חייו של יצחק ספיבקוב – אישיות לא ידועה עד כה, מחבורת שוחרי העברית באודסה בשלהי המאה התשע־עשרה – כמו שהיא משתקפת מבעד לעיניו שלו.
את מחצית חייו הראשונה עשה ברוסיה בימי שלטון הצאר, מלחמת העולם הראשונה והמהפכה הבולשביקית, ואת מחציתם השנייה, עד מותו בשנת 1968, עשה בארגנטינה הרחוקה.
ספיבקוב הניח אחריו עיזבון רב-היקף בעברית, ובו שפע של שירים, מאמרים, דברי הגות, סיפורים, מילון ספרדי–עברי גדול, והאוטוביוגרפיה המובאת כאן. חוץ משירים ומאמרים מעטים שנדפסו בעיתונים עבריים שיצאו לאור בארגנטינה, לא התפרסם דבר מכל יצירתו.
האוטוביוגרפיה מוציאה את האיש מן האנונימיות ופורסת לפני הקורא, בצבעוניות מרתקת, תקופה סוערת וקשה בהיסטוריה הרוסית, ובעיקר בחיי היהודים ברוסיה, שרבים מהם, כמו גיבור הספר הזה, נאלצו לברוח ולחפש את מזלם ברחבי העולם.
לפנינו תעודה היסטורית רבת-ערך מן הפרק האודסאי בסיפור הולדתה של התרבות העברית החדשה.
לספר צורף מבוא נרחב של ההיסטוריון ישראל ברטל, המאיר את הרקע למהפכה התרבותית שחוללו התהפוכות ההיסטוריות של התקופה בעולם היהודי.
מוסד ביאליק
מאת: סטפן מוזס
תיאור: המלאך הוא שארית מן העידן הפואטי בתולדות האדם, עוד מזמן שנשא בשורות משמיים והתגלה במראות נבואה, ושר הלל וקינה במעלות רקיעים. סטפן מוזס קרא לספרו בשם המלאך המבשר לאדם פורענות וישועות, "מלאך ההיסטוריה", ונתן לו פירוש מרהיב.
חיבורו מפרש את מושגי הזמן של שלושה הוגים יהודים-גרמנים: פרנץ רוזנצווייג, גרשם שלום וולטר בנימין, ומנתח את התצורה הרדיקלית, ה"משיחית", של הגותם, שעמדה גם בזיקה מופלגת ליצירתו של פרנץ קפקא. לדברי מוזס, מושגי הזמן בכתביהם מבשרים תפנית בתולדות המחשבה האירופית. תפנית זו נסמכת על מקורות היהדות.
הופעתו של ספר זה בנוסח עברי משיבה נפקד למחוזו, והיא כמאמר תודה (וזיכרון): השאלות הגדולות, הפתוחות, על אודות הספרות וההגות היהודית-גרמנית, מנוסחות בו היטב. מדובר בספר מחקר גדול. יתרה מזו, "מלאך ההיסטוריה" לסטפן מוזס הוא בבחינת תעודה פרי עטו של הוגה ומלומד שהיה מצוי היטב בספרות האירופית ובתלמוד, וסימן לנו דרך להתמצאות מחודשת במסורת.
מוסד ביאליק
מאת: אברהם דוד
תיאור: האיגרות המכונסות באסופה זו משקפות את המציאות בחברה היהודית במשך יותר ממאה שנים, למן ראשיתה של תקופת השלטון העות'מאני בארץ-ישראל ועד חורבנה של הקהילה היהודית בירושלים עקב הרדיפות שידעו בניה מתגרת ידו של מושל העיר, מוחמד אבן פרוח', בשנים 1626-1625.
בסוף שנת 1516 כבשו העות'מאנים את ארץ-ישראל ותפסו את השלטון מידי השליטים הממלוכים. בד בבד התחוללו בארץ, ובייחוד בירושלים, תהפוכות פוליטיות, כלכליות, חברתיות ורוחניות עם בואם ארצה של עולים מאירופה. אלה היו בעיקר פליטים מחצי האי האיברי, שהחלו להגיע לארץ-ישראל עוד בעשור הראשון של המאה השש-עשרה, שנים אחדות לאחר גירוש ספרד ומאורעות פורטוגל, וביתר שאת לאחר כיבוש ארץ-ישראל בידי השליטים העות'מאנים.
רובן המכריע של האיגרות באסופה זו פורסמו עד כה בכמה וכמה במות מחקר. מכינוסן יחדיו כאן, לאחר שנבדקו מחדש מן ההיבט הטקסטואלי ומן ההיבט התוכני, עולות תובנות חדשות שיש לזוקפן להתפתחות רבת-האנפין במחקר.
מוסד ביאליק
מאת: ויויאן ליסקה
תיאור: "מה משותף לי וליהודים? כמעט אין לי דבר משותף עם עצמי." (יומני קפקא, ינואר 1914)
שאלת הזהות וההשתייכות של קפקא מגלמת את "משבר הזהות של המודרניות" ואת המתח המתמיד בין אינדיווידואליזם ובין קולקטיביות והרצון להשתייך לקהילה. יצירותיו של קפקא, מכתביו ויומניו, עוסקים בקהילות של ממש, או בקיבוץ אנשים ארעי שהמשותף לו רופף וזמני. את האמביוולנטיות הזאת, בייחוד של יהודי מערב אירופה ומרכזה, הנפוצה בקרב כותבים יהודים־גרמנים מן המאה שעברה, תיאר קפקא במכתב אל מקס ברוד, ובו הוא אומר על יהודי פראג: "ברגליהם האחוריות עדיין דבקו ביהדותו של אביהם, ואילו רגליהם הקדמיות הבוטשות לא מצאו כל קרקע חדשה".
המסות בספר זה עניינן ביצירותיהם של מחברים בשפה הגרמנית, בני המאה העשרים, שמתלבטים בין "אני" ל"אנחנו" ומתמודדים עם הגדרת ה"יחד" ועם שאלת המרחב "בשוליים" או "מחוץ". הקריאות בחיבוריהם של יוצרים ויוצרות כגון קפקא, אלזה לסקר-שילר, נלי זק"ש ופאול צלאן, זורעות אור על הדרכים שבהן יכולה הספרות לחתור תחת חזונות קהילה מבוססים, להרחיב אותם או לשוות להם צורה חדשה. מחקרה העשיר והחריף של ליסקה מציג לפנינו עמדות ותובנות פרובוקטיביות על נושא שאינו חדל להיות שנוי במחלוקת.
מוסד ביאליק
מאת: דב בר בן יהודה בירקנטל
תיאור: סוחר היינות דב בר בן יהודה בירקנטל (1805-1723) נולד ונפטר בעיר בולחוב [בולחיב] שבאוקראינה המערבית. הוא חיבר שני ספרים: הראשון הוא 'דברי בינה' – ספר היסטורי רובו העוסק בתנועות משיחיות, ובייחוד בתנועות הקשורות בשבתי צבי וביעקב פרנק; הספר השני, שעמוד השער שלו חסר, מכונה בפי החוקרים בשם ׳זכרונות׳.בזכות בקיאותו בשפה הפולנית היה בירקנטל שותף למאורע היסטורי: כשנדרש רב בלבוב להכין תשובות להאשמות שהטיחו השבתאים הפרנקיסטים ביהודים – ובהן עלילת השווא שדם נוצרי נחוץ לפולחן היהודי – ביקש הרב מבירקנטל לתרגם את התשובות לפולנית. בירקנטל מספר שהוא עצמו היה נוכח בקתדרלה בלבוב, בשנת 1759, בזמן שהקריאו את האשמות הפרנקיסטים. נראה שבהשפעת המעמד הקשה הזה חיבר את ׳דברי בינה׳, שרובו יוחד, כאמור, לתנועות משיחיות. מלבד העיסוק בתנועות אלה, בירקנטל מרחיב בשני ספריו בעניין הוויכוח האין-סופי שבין הנצרות ליהדות. ככלל, משתקפת בכתבים אלה תקופתו של בירקנטל, עד ראייה לרבים ממאורעותיה.לראשונה מובאות כאן מהדורות שלמות של כתבי בירקנטל על סמך כתבי היד ובצירוף מבוא, הערות הסבר, ומילון מונחים.
מוסד ביאליק
מאת: דב בר בן יהודה בירקנטל
תיאור: סוחר היינות דב בר בן יהודה בירקנטל (1805-1723) נולד ונפטר בעיר בולחוב [בולחיב] שבאוקראינה המערבית. הוא חיבר שני ספרים: הראשון הוא 'דברי בינה' – ספר היסטורי רובו העוסק בתנועות משיחיות, ובייחוד בתנועות הקשורות בשבתי צבי וביעקב פרנק; הספר השני, שעמוד השער שלו חסר, מכונה בפי החוקרים בשם ׳זכרונות׳.בזכות בקיאותו בשפה הפולנית היה בירקנטל שותף למאורע היסטורי: כשנדרש רב בלבוב להכין תשובות להאשמות שהטיחו השבתאים הפרנקיסטים ביהודים – ובהן עלילת השווא שדם נוצרי נחוץ לפולחן היהודי – ביקש הרב מבירקנטל לתרגם את התשובות לפולנית. בירקנטל מספר שהוא עצמו היה נוכח בקתדרלה בלבוב, בשנת 1759, בזמן שהקריאו את האשמות הפרנקיסטים. נראה שבהשפעת המעמד הקשה הזה חיבר את ׳דברי בינה׳, שרובו יוחד, כאמור, לתנועות משיחיות. מלבד העיסוק בתנועות אלה, בירקנטל מרחיב בשני ספריו בעניין הוויכוח האין-סופי שבין הנצרות ליהדות. ככלל, משתקפת בכתבים אלה תקופתו של בירקנטל, עד ראייה לרבים ממאורעותיה.לראשונה מובאות כאן מהדורות שלמות של כתבי בירקנטל על סמך כתבי היד ובצירוף מבוא, הערות הסבר, ומילון מונחים.
מוסד ביאליק
מאת: יצחק טבנקין
תיאור: על דרך הקיבוץ המאוחד ועל עקרונות הקומונה הוא קובץ מאמרים והגות מאת יצחק טבנקין, מנהיגה הבולט של התנועה הקיבוצית, שיצא לאור על ידי יד טבנקין. הספר פורש את תפיסת עולמו השיתופית-חלוצית, הדוגלת בקומונה כוללת, שוויון, עבודה עצמית וחיבור הדוק בין הגשמה אישית לבין המשימות הלאומיות של התנועה הציונית.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אליעזר בן־רפאל, אלי אברהמי
תיאור: הספר מאגד הרצאות, דיונים ורב־שיח שנערכו בראשית שנות התשעים סביב שאלות היסוד שעמדו בפני הקיבוץ בתקופה של שינוי עמוק. המשתתפים בוחנים את מקומו של הקיבוץ בחברה הישראלית, את דמותו כקהילה, את המתח שבין ערכי שוויון ושיתוף לבין מגמות של הפרטה והתמקצעות, ואת השפעתם של תהליכים כלכליים, חברתיים ואידיאולוגיים על אורח החיים הקיבוצי. בין הנושאים הנדונים בספר: מעמדן של נשים בקיבוץ והפער בין אידיאולוגיית השוויון למציאות החברתית; התמורות בחינוך הקיבוצי ובתהליכי החִברות של בני הדור הצעיר; תפקידם של ייעוץ ארגוני ושינוי מתוכנן בהתמודדות עם משברים; וכן מערכת היחסים המשתנה בין הקיבוץ לבין החברה הישראלית הרחבה. מתוך המפגשים עולה תמונה מורכבת של חברה המבקשת לבחון מחדש את זהותה, ערכיה ודרכי פעולתה לנוכח מציאות משתנה.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: חנה הרצוג
תיאור: ערב כל מערכת בחירות צצות רשימות שיזמיהן הם בני עדות המזרח, והן מוגדרות כרשימות "עדתיות".
האם ניתן להצביע על התנהגות פוליטית המייחדת קבוצות אלא? האם אשפר להגדיר התנהגות כזו כעדתית במשמעותה? הקיימת אידיאולוגיה עדתית-בידולית ו/או ייחודית?
הספר בוחן סוגיה זו במחקר סוציולוגי-היסטורי של הרשימות שכונו "עדתיות" והשתתפו בבחירות מאז הבחירות הראשונות לאסיפת הנבחרים (1920) וכלה בבחירות לכנסת ה-11 (1984).
המחקר מצביע על העדתיות הפוליטית כתופעה הצומחת ומשתנה, תוך יחסי גומלין עם הסביבה ומאבק על מידת הלגיטימיות של קיומה.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: חיים גולן
תיאור: ספר זה מכיל את הפרוטוקולים של המועצה, הוועד הפועל והוועידה, המוסדות הנבחרים של אחדות העבודה, ערוכים בסדר כרונולוגי מדצמבר 1919 ועד דצמבר 1920 . בדפיהם רשומים הגיגים ודברי ביקורת, דעות והחלטות מחייבות, הערכות מצב ומסקנות אשר גובשו במשך שנת 1920, העשירה באירועים מכריעים בתולדות הציונות, תנועת הפועלים והיישוב היהודי בארץ ישראל.
הדיונים במועצה ובוועידת של אחדות העבודה נסבו כמקובל סביב עניינים מוגדרים, ואילו הוועד הפועל דן במכלול הבעיות השוטפות, החליט וביצע.
הפרוטוקולים מציגים בפני המעיין בהם את שני פניה של אחדות העבודה: הפן הגלוי, הציבורי, וכן את הצד הפנימי, האינטימי, המתלבט והמהסס.
התעודות הארכיוניות המתפרסמות בכרך זה מצויות בתיקי אחדות העבודה, שבארכיון העבודה, השוכן כיום ב"מכון לבון" בתל אביב, וסימנם IV 404.
הפרוטוקולים של הוועד הפועל נרשמו ברובם בספר הפרוטוקולים, בתיק מס' 1. הפרוטוקולים של המועצה הראשונה, שנערכה ביפו, ושל הוועידה השנייה שהתכנסה בחיפה, נרשמו בדפים בודדים בתיקים 3א' ו20ג'.
פרוטוקולים אחדים של הוועד הפועל נרשמו ב"יומן הפעולות של חברי המרכז", המצוי בתיק מס' 2.
החומר מקיף שנת פעולה אחת מדצמבר 1919 ועד דצמבר 1920 . לצערנו לא נמצאו עד עתה הרשומות או הפרוטוקולים אודות תשעת החדשים הראשונים של אחדות העבודה, מדצמבר 1919.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אבי לפידות, לביאה אפלבום, מירה יהודאי
תיאור: תהליכי השינוי המתרחשים בקיבוצים בעקבות המשבר הם הרי גורל לדמותו של הקיבוץ העתידי. ניתוח תהליכים אלה והשפעתם האפשרית על הקיבוץ ועל עקרונות היסוד המעצבים את זהותו הייחודית הם עיקר עניינו של ספר זה.
הנחת היסוד המרכזית של הספר רואה בסביבה החיצונית - הכלכלית, החברתית, הפוליטית, המוסדית והחוקית - גורם מכריע בתהליך ההסתגלות של הקיבוץ למציאות שלאחר המשבר. המטרה היא להצביע על תנאי הסף הנדרשים לקיומם של דגמי קיבוץ "חדש" אשר עדיין מאפשרים לקיבוץ משתנה להישאר במסגרת הערכית והמשפטית הנקראת "קיבוץ".
המשבר הכלכלי העמיד בפני המגזר הקיבוצי אתגר שהוא אולי הקשה ביותר בתולדותיו - למצוא איזון מחודש בין ערכי היסוד הייחודיים שלו ובין היכולת לקיים את המשק ואת הקהילה, כשהוא חשוף לסביבה תחרותית ללא הגנות מוסדיות.
האם יעמדו הקיבוצים באתגר זה? אין כאן תשובה חותכת, ואולם על-פי המגמות המסתמנות היום, מובאים כאן כיווני התפתחות לעתיד. דגמים אפשריים של היישוב הקיבוצי בעתיד מוצגים כאן בצורה מאירת עיניים. ביניהם דגמים העומדים בתנאי הסף של ההגדרה "קיבוץ" כמונחים ערכיים ומשפטיים, ולעומתם דגמים המייצגים מעבר צורות יישוב אחרות שאינן "קיבוץ" על-פי הגדרתו בחוק הקיים.
על אף התמורות המהותיות בערכי הסביבה החיצונית עתידו של הקיבוץ תלוי בתושיית חבריו אם ירצה ואם ישכיל לגבש פתרונות מבניים ומשפטיים הולמים, יוכל הקיבוץ גם להבא להגדיר את עצמו "קיבוץ" כלפי פנים, וגם להיות מוכר ככזה כלפי חוץ.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: שלמה ברד
תיאור: הספר עוסק בצמיחתה ובהתפתחותה של התנועה הציונית בתוניסיה, על רקע התמורות העמוקות שחלו בחיי יהודי הארץ בתקופת השלטון הצרפתי, משלהי המאה ה־19 ועד אמצע המאה ה־20. המבוא מציג את יהדות תוניסיה כחברה מסורתית ורב־גונית, שנחשפה בהדרגה להשפעות התרבות הצרפתית, להשכלה מודרנית ולשינויים במעמדה האזרחי והחברתי — אך שמרה במקביל על זיקה חזקה למסורת היהודית ולמסגרות הקהילה. בתוך מציאות מורכבת זו התפתחה הציונות בתוניסיה: תחילה בקרב חוגים משכילים וצעירים שהושפעו מן התרבות האירופית, ובהמשך כתנועה ציבורית רחבה יותר, שביקשה לבטא זהות יהודית לאומית נוכח המתח שבין השתלבות בחברה הקולוניאלית לבין שמירה על ייחוד קהילתי. הספר בוחן כיצד תנאי החיים, המעמד המשפטי של היהודים, יחסם לשלטון הצרפתי והמפגש בין תרבויות ערביות, צרפתיות ויהודיות עיצבו את דרכה הייחודית של הציונות בתוניסיה.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: ברוך רזניק
תיאור: הספר מתעד את חוויותיו של רזניק כחלוץ חקלאי במושבות היהודיות בארגנטינה (מושבות הברון הירש). הוא מתאר את חיי היומיום, העבודה הקשה בשדות והניסיון לשמור על זהות יהודית תוך יצירת מעמד של "גאוצ'וס יהודים".
הספר נחשב למקור חשוב להבנת מפעל ההתיישבות היהודית בארגנטינה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, ותרומתו לשינוי המבנה החברתי-כלכלי של היהודים ("פרודוקטיביזציה").  
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: יעקב מרקובצקי
תיאור: הספר "היחידות היבשתיות המיוחדות של הפלמ"ח" מאת יעקב מרקובצקי, שיצא לאור בהוצאת משרד הביטחון ב-1989, מתעד את היחידות המיוחדות של הפלמ"ח. הוא מפרט על היחידות הפועלות בלוחמה זעירה, סיורים לוחמתיים, חבלה, וגישוש. ארכיון יד טבנקין חוקר את תולדות התנועה הקיבוצית והתיישבות, ועשוי להכיל חומרים קשורים.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור
מאת: שלמה דרך, ישראל לוין, זאב צור, אברהם ברום, משה כרמל, משה כלפון, אברהם רולפנזון
תיאור: נוסף לימי העיון המתקיימים ביד טבנקין, אנו מקיימים מדי פעם פגישות חברים במסגרת של חוגים לליבון ובירור נושאים חברתיים, כלכליים ומדיניים שונים.
בחוברת שלפנינו, כללנו סדרת מאמרים, אשר נרשמו במהלכם של בירורים אלה וכן רשימות, אשר נכתבו במיוחד עבורה.
הרשימות והמאמרים מתייחסים בעיקר לסוגיות אידיאולוגיות, הנדונות בימים אלה ברחבי התנועה ובמפלגת העבודה והם באים בעקבות חוברות, אשר הוצאו לאור מטעם צוות המחקר של בית ברל ("התכנית הלאומית").
חברים רבים מן התנועה הקיבוצית, אינם מוזמנים להשתתף בדיונים האידיאולוגיים הנערכים במסגרת המפלגה וכן - אין באפשרותם להשתתף בחוגי הברור ה"יד טבנקין" ואפעל.
ראינו איפוא לנכון, להביא את הדברים לידיעתם באמצעות חוברת זו וחוברות נוספות, כאשר תופענה.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: זאב צור
תיאור: בחוברת זו מובאות החלטות הוועידות, המועצות וישיבות המרכז של הקיבוץ המאוחד מהתקופה שלאחר הוועידה ה"כ" של הקיבוץ המאוחד בשפיים, ביוני 1976 . עמה אנו משלימים את פרסום החלטות הקיבוץ המאוחד בוועידותיו, מועצותיו ובישיבות המרכז שלו, החל ממועצת הייסוד של הקיבוץ המאוחד באוגוסט 1927 עד להקמת "התנועה הקיבוצית המאוחדת" ב1980.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: רניה שפיגל
תיאור: אני רק רוצה חברה. מישהי שאוכל לספר לה על הדאגות והשמחות של היום־יום... מישהי שלא תסגיר את סודותי. בן אדם לעולם לא יוכל להיות חברה כזאת, לכן בחרתי ביומן.
כך נולד ב־1939, על רקע אימת מלחמת העולם השנייה, מסמך תמים וטהור הכתוב בכישרון גדול, המנצנץ מתוך החשכה ומהדהד את התבגרותה, תקוותיה וחלומותיה של נערה. את היומן כתבה רניה שפיגל שנולדה ב־1924 למשפחה יהודית בדרום־מזרח פולין.
עם פרוץ המלחמה עוברת רניה עם אחותה הצעירה אליזבת אל סבן וסבתן בפשמישל שבדרום פולין, בעוד אמם נותרת בוורשה. הניתוק מן האם ומציאות הכיבוש הגרמני הופכים את היומן לתיעוד חי של ימי ההתבגרות בצל מלחמה: שיעורים וחברות; התאהבות בנער זיגוֹ; כמיהה בלתי פוסקת לאם שנקרעה ממנה – והכול בין פצצות וצבאות פולשים. רניה חלמה להיות סופרת, ועמודי היומן שזורים בשירה חדה ומרגשת.
כמו אצל אנה פרנק, תהפוכות המלחמה וחיי האימה של היהודים תחת שלטון הנאצים גולשים לכתיבה הפרטית, היומיומית של רניה. עם הקמת הגטו בפשמישל נכפית על רניה הכניסה אליו. זיגוֹ מצליח להבריח אותה ולהסתירה בבית הוריו, אך לא מצליח להצילה. ביולי 1942 נקטעים כתביה. השורות האחרונות נכתבות בידי זיגו, לאחר שרניה נרצחה בידי הגסטפו.
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: רונן שובל
תיאור: מדינת משה מגלה את הפילוסופיה הפוליטית החבויה בסיפור המקראי ומציב אותה בשיחה עם המסורת היוונית ועם הדיון הפוליטי של ימינו. הוא חושף רעיונות חברתיים־פוליטיים שנזנחו ומציע נקודת מבט מקורית וייחודית לצד ההגות הקלאסית.
בקריאה רגישה חושף ד"ר רונן שובל את האידיאה הפוליטית של משה. דרך העיון ביחסים בין שליט לנשלט, באיזון בין צדק לכוח ובמתח שבו חירות ואחריות מצטלבות ומאתגרות זו את זו – מתגלה תפיסה פוליטית קוהרנטית וייחודית. בלב הספר עומד חידוש דרמטי: הקדושה איננה רק קטגוריה דתית אלא קטגוריה פוליטית מובהקת, המעצבת את האתיקה, המוסדות, הטקסים, החוק והמשפט. רעיון הקדושה הקולקטיבית מגדיר את ברית ישראל עם אלוהיו – ובו בזמן מציע תכלית אוניברסלית לפוליטיקה האנושית כולה.
מדינת משה פורש גשר רחב בין העת העתיקה למציאות המודרנית. הוא מחדש את גבולות הפילוסופיה, חקר הדת והסוציולוגיה, ומעניק תובנות חדשות לשאלות היסוד של חברה ומדינה דרך דמותו של משה – כמנהיג, כמחוקק וכהוגה פוליטי.
ידיעות אחרונות
הצג עוד תוצאות