מאת:
יוסי גולדשטיין
תיאור:
שמעון פרס הנו דמות מורכבת ורבת הישגים, לצד לא מעט כישלונות. אולי אך טבעי הדבר, כמי שהיה פעיל ציבור בולט במשך 75 שנה, שנמצא בתולדות חייו הכול מכול. ואולם המייחד אותו היה שפעל כדמות מרכזית הנתונה כל העת לביקורת ציבורית, לכן אין ספק כי גם הצלחותיו, ובמיוחד כישלונותיו, הועצמו, הוגדלו, ולרוב הוצאו מפרופורציות נורמטיביות. מכאן שמלאכת ההיסטוריון היא כמעט בלתי אפשרית, והוא נדרש להחליט מהי האמת ההיסטורית במקומות שבהם היא עוותה מתחילתה.
התחבטות לא פשוטה נוספת קשורה להשוואה בין הצלחותיו, חלקן פנומנליות בכל קנה מידה, לבין כישלונותיו. השאלה שעומדת על הפרק בכתיבת הביוגרפיה של פרס היא מה להבליט והיכן להמעיט, מה חשוב ומה לאו. הנה, על קצה המזלג, רשימה חלקית של הצלחותיו של פרס: לקיחת חלק בהפיכת "הנוער העובד" לתנועת נוער בולטת ברחוב הישראלי, גיוס נשק מכול סוג ומין לצרכי בטחונה של מדינת ישראל לאחר מלחמת העצמאות, מילוי תפקידי מפתח במשרד הביטחון מגיל צעיר ביותר ותפקוד כאיש המרכזי במשרד לאורך שנים רבות; תרומתו להפיכת צרפת ל"בעלת הברית האולטימטיבית" של ישראל, למקור הנשק האסטרטגי החשוב ביותר לצה"ל, ולשותפה בהמשך לניצחון הישראלי במלחמת סיני הראשונה, תרומתו להקמת התעשייה האווירית, ל"פרויקט דימונה", ליצירת הנשק הגרעיני שבידי ישראל כאבן יסוד ביכולותיה הצבאיות, הפיכתו לאיש ששימש כשר לכל תפקיד, תרומתו להתפתחות ההתיישבות בשטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים, "מבצע אנטבה", הפיכתו למנהיג "מפלגת העבודה" לאורך שנים רבות, הצלחתו להטביע חותמו כראש ממשלת ישראל, תרומתו להצלחת "התוכנית לייצוב המשק", תרומתו לרקיחת הסכם שלום עם ירדן, להצלחת הסכמי אוסלו, לקידום דרמטי של תהליך השלום, ולתרומתו לחיזוק יוקרת נשיא המדינה.
ומכאן לכישלונותיו: האיש שכבר מגיל צעיר כונה "בלופר", מי שהשתמט משרות צבאי, שנכשל בניסיונותיו לקדם את האוריינטציה המדינית האמריקאית, שנחשב לאיש מדון שקשה היה להסתדר אתו, שדחף את תעשיית הנשק הישראלית למקומות לא לה, שתרם להידרדרותה של "מפלגת העבודה" יותר מכל אישיות אחרת, ששנות כהונתו כמזכיר רפ"י היו כושלות מבחינה פוליטית, שיצחק רבין כתב עליו את "פנקס שרות" , מהארסיים בספרי הזיכרונות של אישיות פוליטית ישראלית, שנחשב למי שטיפח את המתנחלים ופעולותיהם, שנחשב לאבי האופציה הגרעינית הישראלית, אשר יש הטוענים שהנה אחת הכישלונות האסטרטגיים החמורים של ישראל, שרקח את "התרגיל המסריח", שהכינוי "לוזר" שהודבק לו היה חלק מהביטוי המוצלח יותר - "האיש שלא ידע לנצח".
מי הוא אם כן שמעון פרס? התשובה הפשוטה, כפי שהוגדרה במיוחד על ידי יריביו: הוא "גם וגם". מנהיג משכמו ומעלה, איש חכם, איש אשכולות, תחבולן פוליטי מהמדרגה העליונה, מי שתרם תרומה עצומה לביטחון ישראל, לכלכלתה ובמיוחד למיצובה הבינלאומי. ומן העבר השני, מניפולטור פוליטי רב כישלונות, "האיש שלא ידע לנצח", "האיש שלא ידע להפסיד", "הלוזר".
ובתוך כל אלה, מלאכת הביוגרפיה הייתה לנתב את דמותו, להחליט בין אלה לאלה , בין הצלחותיו המפוארות לכישלונותיו הקולוסאליים. ובכל זאת, ולאחר הפרדת המוץ מהתבן, במובן הפשוט ביותר: שמעון פרס הטביע חותם עמוק על גורלה של מדינת ישראל בכל התחומים בהם נגע והיה דמות מרכזית וחשובה ביותר בתולדותיה בשישים שנותיה הראשונות.
פרופ' יוסי גולדשטיין, היסטוריון החוקר את תולדות הציונות ותולדות מדינת ישראל בראשיתה, פרסם ספרים ומאמרים רבים, ובהם ביוגרפיות על לוי אשכול, יצחק רבין, גולדה מאיר, אחד־העם, מנחם אוסישקין ודוד בן־גוריון. כיום הוא פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת אריאל.