נמצאו 1226 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: שמואל פיינר
תיאור: המאה השמונה עשרה, הפותחת את העידן המודרני של היהודים, מסחררת בדמויותיה ובאירועיה. תקופה זו, שעמדה בסימן התעצמות האוטונומיה של הפרט, התאפיינה בסתירות ובניגודים. מן הצד האחד נרקמו חזונות מרהיבים על עולם מתוקן ומואר של תבונה והומניזם, ומן הצד האחר צבעו חשדנות ושמרנות את המציאות בצבעים קודרים. תנועות של התחדשות דתית וקריאות לנאורות ולהרחבת גבולות הידע ערערו מוסכמות רבות.
עת חדשה: יהודים באירופה במאה השמונה עשרה, 1750–1800 מתאר תקופה עשירה בטלטלות, במתחים ובאתגרים מודרניים. הספר ממשיך את עת חדשה: 1700–1750, ועוקב מקרוב אחר תהליכים ששינו את העולם המוכר, מתאר פרשות מרכזיות ומסעירות, ומקשיב לחוויות אישיות של גברים ונשים בני הזמן. מהחלונות הרבים שנפתחים בספר משתקפים חייהם התוססים של היהודים באירופה ואף בעולם החדש ובארץ ישראל כשהם צבועים בגוונים עזים. הוא מתאר בין השאר את הפולמוס על "חוק היהודים" באנגליה, את חלוקות פולין והשפעותיהן על גורל הקהילה היהודית הגדולה בעולם, את "צווי הסובלנות" באוסטריה, את הדיון על
האמנציפציה בצרפת המהפכנית, את עליית החסידות וההתנגדות לה ומגמות של אקולטורציה וחילון.
עת חדשה: יהודים באירופה במאה השמונה עשרה, 1750–1800 עוקב אחר השאיפה לאושר ולתיקון העולם, אחר הרוח המהפכנית והרפורמיסטית ואחר חלום הסובלנות הדתית שתשים קץ לשעבוד של דורות. הספר
מתאר תקופה מרתקת של חידושים, מאבקים, סתירות, סכסוכים, תהיות ולבטים. מנקודת המבט העולם היהודי בן זמננו, ובמיוחד בישראל, דומה שהכול כבר טמון במאה השמונה עשרה, וניתן לגלות בה לא מעט מן הצופן הגנטי של מלחמת התרבות ושל הקונפליקטים והשסעים בתחילת המאה העשרים ואחת.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: משה אידל, חגי פלאי, ירון בן-נאה
תיאור: באמצע המאה השש עשרה, למשך כשני עשורים, הפכה צפת למרכז יצירתי פורה בהלכה, בקבלה, בשירה ובפרשנות. אל צפת הגיעו אנשי הלכה ומקובלים רבים וריכוזם במקום קטן מאוד יצר מציאות ייחודית. בצפת עלתה ההתעניינות בחיבורים שנחשבו עתיקים – המשנה והספרות הזוהרית, וחכמי העיר האמינו שהם לא רק חיים באזור הגאוגרפי שבו נוצרו שני החיבורים אלא גם יכולים להשתטח על קברם של המחברים הקדומים ולקבל השראה מהם.
היצירות השונות שנכתבו בצפת השפיעו תוך זמן קצר השפעה נרחבת ומעמיקה על התרבות היהודית לדורותיה, הודות לאישים בעלי מעוף חריג, שהצליחו ליצור יצירות חדשניות ובעלות חשיבות לתרבות שבמסגרתה פעלו. זאת ועוד, בצפת חיו אישים שיצרו ביותר מאשר תחום יצירה רחב אחד, כמו ר' יוסף קארו. מגוון המפגשים התרבותיים בין חכמי ישראל מכל העדות, הן בינם לבין עצמם הן בינם לבין תרבויות הסביבה, חשובים להבנת יצירתם ופעילותם. כמה מן היצירות הצפתיות מתאפיינות בהיקף, בגיוון, במורכבות ובתחכום רב – במיוחד אלה של ר' יוסף קארו. משום כך היה צורך בכמה חוקרים כדי להציג את יצירתו של מרן במלוא היקפה, בעמקות מכאן ומתוך פנייה לציבור הרחב מכאן.
ר' יוסף קארו: היסטוריה, הלכה, קבלה בא להעמיד את ענק הרוח מצפת בשורה הראשונה של גדולי היוצרים בעם ישראל בכל הזמנים, ושלושת המחברים מציגים את רוב תחומי יצירתו יחדיו, על פי חידושי המחקר. החלק הראשון, 'ר' יוסף קארו ותקופתו', מאת ירון בן-נאה, מתאר את הרקע ההיסטורי ודן בחייו של ר' יוסף קארו. החלק השני, 'עיונים במפעל הפסיקה של ר' יוסף קארו', מאת חגי פלאי, דן בחיבוריו של מרן, רקעם והשפעתם. החלק השלישי, 'מרן איש הקבלה: "מגיד מישרים"', מאת משה אידל, משרטט קווים לדמותו הקבלית של ר"י קארו. הספר מציג את דמותו של ר"י קארו במלואה ומאפשר לקורא להבין את השפעתו העצומה עד ימינו אלה.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: דורון לופז
תיאור: ההיסטוריה היהודית רואה בכישלון המרד הגדול, בשרפת בית המקדש השני ובחורבן ירושלים את ראשיתה של הגלות, ואת נקודת השבר המוחלטת בין יהודה לרומא. האם אכן נהגו המצביאים אספסיינוס האב וטיטוס הבן ביהודה בחומרה רבה משנהגו באויבים אחרים? מי נתן את ההוראה לשרפת בית המקדש ומה עלה בגורל מנורת המקדש? מה חגגו השליטים ברומא בתהלוכת הניצחון המרשימה שערכו ברחובות העיר? כיצד קשורים שער טיטוס והקולוסאום ברומא לחורבן ירושלים? האם הוטל מס מיוחד על היהודים ומדוע טבעו הקיסרים הפלאווים את דמותה של 'יהודה השבויה' על עשרות דגמי מטבעות?
יהודה השבויה: רומא והיהודים לאחר החורבן בוחן את היחס ליהודים על רקע המדיניות הרומית כלפי אויביה הרבים. מתוך מבט מעמיק וייחודי על התרבות הרומית, ועל נסיבות עלייתם לשלטון של הקיסרים הפלאווים, מציע המחבר ניתוח חדש ומקורי של היחסים בין היהודים לרומאים בדור שאחרי חורבן המקדש.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: ציפורה כוכבי-רייני
תיאור: "אורות בחשכה: הסופרת נעמי פרנקל והביוגרפית פורצות חומות של שתיקה" מביא סיפור עלילתי מדהים וסוחף, המשקף תקופות דרמטיות בחברה, בתחום הביטחון ובפוליטיקה בארץ ובעולם, ומציב גישות שונות לחיים, סיפור המתאר מערכות יחסים מורכבות בין הפרט החריג לחברה בתוך המשפחה ומחוצה לה. הספר מתייחד בכך שהוא נותן לקורא הצצה לידידות נדירה של שתי נשים אינטלקטואליות ורגישות במיוחד, ששלושים ושש השנים המפרידות ביניהן, אינן מפריעות להן לבנות לעצמן עולם משופע בחן, בחסד, בחמלה ובהפריה הדדית.
פרופ' ציפורה כוכבי–רייני התמחתה בשפות שמיות וחמיות. ספריה עוסקים בנושאים לשוניים ולשוניים סגנוניים של הטקסטים הכתובים בכתב היתדות בעיקר ובהירוגליפים ובניתוח לשוני וסגנוני של ספרות העברית המקראית והעברית המודרנית. כמו כן חיברה טרילוגיה על חייה של הסופרת נעמי פרנקל.
איפאבליש הוצאה לאור
מאת: דוד פרידמן
תיאור: "מדינת ישראל היא אומה ריבונית. אבל ריבונותה של ישראל על חלקים ממולדתה התנ"כית, מאותגרת בידי רבים ברחבי העולם ואפילו בידי גורמים בתוך ישראל עצמה. אולם ישראל לעולם לא תוכל להיות מדינה יהודית לגמרי ללא ריבונות על השטח שהופך אותה ליהודית. כמדינה ריבונית, ישראל, ורק ישראל, יכולה ליישב את הנושא החיוני הזה".
מדינת ישראל חייבת להגיע להכרעה: היא אינה יכולה עוד להזניח החלטות חשובות מכיוון שיהיה קשה לקבלן; עליה להודיע בפירוש שהיא אינה מסכימה למדינה פלסטינית בשטחה. זה היה נכון בקום המדינה, וזה נכון ביתר־שאת לאחר טבח השבעה באוקטובר: בארץ ישראל יכולה להיות אך ורק מדינה יהודית אחת. לא מדינה פלסטינית רצחנית ומושחתת, אלא רק מדינה יהודית אחת שתוביל את יושבי הארץ לשגשוג ולביטחון.
בכתיבה מושחזת, מלאה בהומור ושופעת בהיסטוריה, מראה שגריר ארצות הברית בישראל לשעבר דוד פרידמן מדוע מקום בשטח שבין הים לירדן יש מקום רק למדינה אחת. מדינה יהודית.
* מה המשמעות של היותה של ישראל ארץ התנ"ך?
* כיצד תוכל מדינת ישראל להוכיח את ריבונותה בשטחי יהודה ושומרון?
* מדוע הוכשלו עד היום הצעות יעילות לפתרון הסכסוך הישראלי־פלסטיני?
* מי הם למעשה, הפלסטינים?
הוצאת סלע מאיר
מאת: משה טור-פז
תיאור: "אל ישיבות ועדת החוץ והביטחון של הכנסת הגעתי ממעמקי החמ"ל בעזה. לעיתים לא ידעתי עם איזה חלק של יושבי השולחן אני נמנה: אחד מלובשי המדים, המביא את קולם של חיילי השטח ומצוקותיהם אל השולחן, או מי שיושב מול צה"ל, מפקח עליו ותובע ממנו תשובות. זו הייתה תנועת הנפש שלי לאורך כל חודשי השירות"
אחד מהמוני הישראלים שהתגייסו למילואים במלחמת חרבות ברזל היה ח"כ משה (קינלי) טור־פז, סא"ל במיל' עם ותק פיקודי רב בסמטאות עזה. הוא חילק את זמנו בין החמ"ל המבצעי של האוגדה לבין מסדרונות הכנסת. בין לבין הוא כתב יומן מלחמה אישי, בו תיעד פעולות ודילמות מבצעיות, שיח מילואימניקים וגם מסע חקר משלו על אירועי ה־7 באוקטובר.
ח"כ במשמרת לילה הוא פרויקט תיעודי שהפך למסמך חברתי־פוליטי הדן בנסיבות שהובילו למלחמה בתהליכים שעברו על צה"ל ועל המערכת הפוליטית בעקבות מתקפת חמאס, ובאופן שבו ניתן לבנות עתיד טוב יותר.
* כיצד החליטו חברי "יש עתיד" להישאר באופוזיציה בתחילת המלחמה?
* האם היה ניתן למנוע את משבר המפונים מהצפון לפני שהחל?
* איזה אירוע חריג בחמ"ל כמעט הוביל לקריסת עסקת החטופים הראשונה?
* מדוע סינן המטכ"ל את עופר וינטר ואת שאר "הסוסים הדוהרים"?
ח"כ משה (קינלי) טור־פז הוא סגן יו"ר הכנסת מטעם סיעת "יש עתיד". שימש כמורה, מנהל בית ספר וראש מינהל החינוך בירושלים. נשוי לשלומית, אב לחמישה וחבר קיבוץ כפר עציון. ספרו הראשון, עיניים בגב: שישה מבטים על חינוך, יצא בשנת 2019.
הוצאת סלע מאיר
מאת: נפתלי חן
תיאור: החיילים צועקים "צה"ל, צה"ל" מחוץ לממ"דים, אבל אף אחד לא פותח. פתאום, קול מהוסס נשמע מתוך הממ"ד: "מי היה הנשיא הראשון?" הם הסתכלו זה בזה נבוכים, מצטערים שלא הקשיבו יותר בשיעורי אזרחות. אבל אז עמרי ענה: "וואלה, לא יודע מי היה הנשיא הראשון, אבל בוז'י היה לא מזמן אצלנו במרינה בהרצליה". דלת הממ"ד נפתחה.
תעוזה, יצירתיות, עצמאות מסירות נפש – אלו החומרים מהם היו עשויים גיבורי ה-7 באוקטובר. בשעות ארוכות של הפקרות ואימה, הם היו קרן אור של תקווה. זהו הסיפור שלהם: סיפורו של הדבק הישראלי הגובר על כל הפערים, של הניסיון הנואש לקבל החלטות במציאות בלתי אפשרית, ושל הרוח הגדולה שהלכה ונחשפה במלחמת הקיום של מדינת ישראל. זוהי גם קריאה לכל אחד מאיתנו לגלות את הגיבורים שסביבו, ואת הגיבור שהוא-עצמו יכול להיות.
בספר השוזר את ההווה עם העבר חושף נפתלי חן את הקשר העמוק בין העוז והתושיה של היום לבין מורשת הגבורה של העם היהודי. סיפוריהם של גיבורי מלחמות ישראל נקראים בנשימה אחת עם עדויות מהקרבות ביישובי העוטף וברצועת עזה, מבהירים שדור מלחמת "חרבות ברזל" ממשיך לשאת את הלפיד בגאון.
* מדוע סירב המג"ד הצעיר לצאת לבלות בליל ה-6 באוקטובר?
* מה אמרה האם מאופקים לבנה הפצוע, כשהחליטה להשאיר אותו לבד?
* מי צילם את התמונה היחידה שגרמה לעולם להבין מה התרחש במיגוניות?
הוצאת סלע מאיר
מאת: תמר אלאור
תיאור: הוא הגיע ממסופוטומיה וממדבר יהודה, אך גם - ובעיקר - מרחוב דיזנגוף; הוא נוצר בסדנת הפסל ובסנדלרייה הקיבוצית, אך גם באירופה ובמפעל בסין; נועלים אותו, לובשים אותו, ובעיקר מתאמצים שלא להתאמץ אתו. חמקמק אך שכיח, אקלקטי אבל מדויק: הסגנון הישראלי.
במחקר חדשני ומרתק המתמקד בחפץ אחד - הסנדל - מתחקה האנתרופולוגית פרופ' תמר אלאור אחר לקסיקון הצורות המקומי, ומתווה אופן התייחסות חדש לתרבות החומרית שלנו.
עם עובד
מאת: מרדכי נאור
תיאור: בספר לקט של סיפורים, אנקדוטות ופרשות אישיות מגוונות מאז ימי היישוב עד שנותיה המעצבות של מדינת ישראל. ההיסטוריון מרדכי נאור מספר אותם, בחן ובידענות רבה, בזכות קרבתו במקרים רבים למוקדי האירועים ולאישים שהנהיגו את "המדינה שבדרך" ואת מדינת ישראל בשנותיה הראשונות. באמצעות תמונות ואיורים מוגש לקורא אוצר בלום של אנקדוטות, כמה מהן משעשעות, אחרות נוגות וכולן מרתקות, בנוגע לתולדות ארץ ישראל ומדינת ישראל. אפשר לקרוא בספר על חלוצים, על מנהיגים, על ספורטאים ועל ויכוחים לא מעטים שהסעירו את היישוב ואת המדינה בשנות עיצובה, ותוך כדי כך מוגש לקורא סיפור היסטורי מורכב, רב־קסם, מרובה הצלחות וקשיים. מקצת הסיפורים יפתיעו את הקוראים (מדוע ביקש הרמטכ"ל משה דיין לרדת בדרגה?), כמה מהם יעוררו כיסופים בקוראים שמכירים את התקופה (ויודעים שבן־גוריון טיגן לז'בוטינסקי חביתה), ואחרים יחשפו בפני הקוראים פן מעניין בהיסטוריה של עם ישראל ושל הציונות (מתי ולמה החליטו חברי הממשלה כולה ללכת ברגל במקום לנסוע במכוניות השרד, למשל). התמונות הנדירות המלוות את הטקסטים נבחרו בקפידה מהארכיון במכון לבון לחקר תנועת העבודה. כך היינו הוא ספר שיעורר געגוע ויעלה חיוך בכל בית בישראל.
עם עובד
מאת: אביגיל מנקין-במברגר
תיאור: במחקר ההיסטורי של היהדות בשלהי העת העתיקה רווחת הנטייה להפריד בין הלכה למאגיה ובין מעשה משפטי למעשה מאגי. לרוב כרוכה הפרדה זו גם בחלוקה מעמדית: שכבת העילית של הרבנים והמלומדים מן העבר האחד, וההמון האוחז באמונות עממיות מן העבר השני. אולם, האומנם היו הפרדות אלה כה חדות? האם יהודים קדמונים הבחינו בין שבועה בשם האל בבית הדין ובין שבועה בשמו לשם גירוש שדים? האם יש הבדל בין אמונתו של אדם המגרש את אשתו באמצעות גט לאמונתו של אדם המגרש שד באמצעות גט? ואם אין הפרדה כזו, כיצד נוכל להבין מחדש את מוסדות המשפט והמאגיה ביהדות בעת העתיקה? ספר זה מתמקד בבחינת השאלות הללו וסוקר את הקשר, המפתיע לכאורה, בין העולם המשפטי והעולם המאגי במקורות היהודיים העתיקים. הוא מציע את האפשרות שעולמות אלו לא היו רחוקים זה מזה כפי שנדמה. במוקד הספר עומד הממצא הארכיאולוגי של קערות ההשבעה מבבל משלהי העת העתיקה, ולצידו סוגיות ומקורות מספרות חז"ל. הכיתובים שעל הקערות המאגיות רוויים בשפה משפטית וכוללים אזכורים של רבנים ובתי כנסת בצורות שאינן מתגלות בקריאה בקורפוסים הקנוניים. משום כך מספקות הקערות הזדמנות נדירה להבנה מורכבת ועשירה יותר של החברה היהודית העתיקה – החל בהבנה מקומית של מושגי יסוד כמו שבועה, נדר ושטר; דרך הבנה של מבנים קהילתיים; וכלה בחשיבה רחבה יותר על המבנה המרובד של אותה חברה.
יד יצחק בן-צבי
מאת: תמיר קרקסון
תיאור: עד לא מכבר היו מודעים רק חוקרים מעטים לקיומה של ההשכלה היהודית באימפריה העות'מאנית. מטרת ספר זה היא לבחון לראשונה מי היו המשכילים העות'מאנים ומה היה היקפו בפועל של חוג המשכילים העות'מאני, המתברר כרחב וכמשמעותי הרבה יותר מכפי ששוער תחילה. הספר מבקש לאפיין חוג משכילים זה, למפותו ולנתחו, ולשרטט את קשריו עם מרכזי ההשכלה באירופה ועם קבוצות אתניות נוספות במרחב העות'מאני.
מעבר לניתוח ההיסטורי של היבטים חברתיים ותרבותיים הנוגעים לחוג המשכילים העות'מאני, מבקש הספר לתרום לפיתוחם ההיסטוריוגרפי של שני נושאים עיקריים: מודרניזציה יהודית עות'מאנית; וכן סולידריות יהודית בין מזרח ומערב, השלובה באוריינטליזם פנימי יהודי.
יד יצחק בן-צבימכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח
מאת: אסתר מאיר-גליצנשטיין
תיאור: את תולדות יהדות בבל/עיראק מאפיינת החלוקה הבאה:
א. מראשית ההתיישבות היהודית במאה השישית לפנה”ס ועד הכיבוש הערבי באמצע המאה השביעית לספירה. תקופה זו מציינת את צמיחתו ופריחתו של המרכז היהודי בבבל תחת אימפריות פוליתיאיסטיות.
ב. מן הכיבוש הערבי במאה השביעית לספירה ועד חורבן האזור במאות 13-14 בידי המונגולים. תקופה זו, ימי הביניים של יבשת אירופה, מציינת את בבל בתפארתה, תחת האימפריה העבאסית, ואת שקיעתה ההדרגתית ולבסוף את קיצה בעקבות הכיבוש המונגולי.
ג. תהליך שיקומה וצמיחתה המחודשת של הקהילה מן המאה ה-17 ועד מלחמת העולם הראשונה, תחת האימפריה העות’מאנית. ניתן לראות בתקופה זו את העת החדשה המוקדמת בתולדות יהודי עיראק, עם השפעת הקולוניאליזם וחדירת המודרניזציה וההשכלה האירופית.
ד. תולדות היהודים בתקפה המודרנית, במדינת הלאום העיראקית, מן הכיבוש הבריטי של עיראק ועד ההגירה ההמונית של מרבית היהודים באמצע המאה העשרים.
ספר זה מוקדש לארבע תקופות אלה. לתולדות הקהילה, להתפתחות מוסדותיה, להשפעתה על העולם היהודי עד לשקיעתה ולאחר מכן – לתהליך צמיחתה המחודשת, לפריחתה בתקופה המודרנית ולנסיבות שהובילו לעקירתה מעיראק. השאלה המרכזית שתלווה את הספר הזה לכל אורכו היא שאלת קיומם והישרדותם של היהודים בבבל לאורך פרק זמן כה ארוך של כ-2,600 שנים, מאז גלות בית ראשון ועד העזיבה המאסיבית מעיראק באמצע המאה העשרים: מהם היסודות שאיפשרו את קיומן של הקהילות היהודיות באזור הפרת והחידקל לאורך תקופות זמן כה ארוכות, תחת שלטונן של אימפריות שונות ותחת השפעתן של דתות ותרבויות שונות? ומהם הגורמים אשר בתקופה האחרונה הביאו את הקץ לקיומה של הקהילה והובילו לעקירת היהודים? מדוע עלו רובם למדינת ישראל בניגוד לכל הציפיות ובפרק זמן כל כך קצר שנמשך פחות משנתיים? ומדוע בחרו גם יתר היהודים שנשארו בעיראק לעזוב אותה במהלך שני העשורים הבאים ולהגר ליעדים שונים?
יד יצחק בן-צבי
מאת: מרדכי אסייג
תיאור: בשנות התשעים של המאה העשרים התפתחה פרדיגמה היסטורית-חברתית המכונה 'יהודי נמל' ('Port Jews'), שהציעה התייחסות ייחודית לתהליכי מודרניזציה שהתחוללו בקרב יהודים ספרדיים מערביים בעידן המודרני המוקדם. הפרדיגמה דנה בנסיבות הייחודיות שחוו עיליות יהודיות ספרדיות, שהשתלבו בחברת סביבתם במאה השמונה עשרה ובתחילת המאה התשע עשרה. הללו צמחו בסביבות קוסמופוליטיות בערי הנמל בים התיכון ובחוף האטלנטי האירופי, באיים הקריביים ובחוף המזרחי של ארצות הברית. יהודים שהשתייכו לעילית זו נהנו מתנאים סביבתיים שהקנו להם יתרונות רבי חשיבות, כמו חופש תנועה בארצם ומעבר לים, עיסוק בסחר מקומי ובסחר בין-לאומי והשתלבות בתהליכי חילון ומודרניזציה.
הספר דן במקשתת רחבה בהתפתחות החברתית והכלכלית של יהודי עיר הנמל תיטואן בשנים 1859 – 1912, על פי מאפייני גישה מחקרית זו, ומציג תובנות חדשות ביחס לחברי הקהילה בתקופה הנדונה. יהודי תיטואן, צאצאי מגורשי ספרד, חיו בחברה רוב מוסלמית והתאפיינו בדפוסים חברתיים, כלכליים ותרבותיים הדומים למאפייניה של התפוצה היהודית ספרדית מערבית ברחבי העולם. המחקר חושף כיצד השפיעה מעורבותם של מדינות ליבה אירופיות וארגונים יהודיים פילנתרופיים על תהליכי המודרניזציה בקרב קהילת תיטואן בתקופה הקדם קולוניאלית, עד להחלת הפרוטקטורט הצרפתי-ספרדי ב-1912.
יד יצחק בן-צבי
מאת: ורדה זילברברג, אורית אבן שושן-רשף
תיאור: שבעה באוקטובר 2023 הוא קו השבר של מדינת ישראל והחברה הישראלית שאחריו שום דבר כבר לא יהיה כפי שהיה.
בדיעבד היו אין ספור סימנים מקדימים וברורים לאסון המתקרב שהתעלמנו מהם. איך זה קרה לנו?
ספר זה, המתאר את המשבר החברתי שפקד את מדינת ישראל בשנת 2023, נכתב ברובו לפני קו השבר, ודווקא בשל כך הוא מכיל, בין השאר, תובנות מקדימות על האסון שעמד להתרחש.
מטפלים, יועצים וחוקרים מציגים מחקרים, מודלים תאורטיים, מאמרי דעה וראיונות עם אנשי מקצוע ואזרחים מן השורה במגוון נושאים הנוגעים למשבר החברתי בשנת 2023. כל אחד מהפרקים עוסק בעולם תוכן אחר, וכולם יחד יוצרים קליידוסקופ של נקודות מבט מתוך החברה הישראלית. הספר הוא התבוננות מרתקת ומורכבת במרחב הציבורי בישראל ערב אירועי שבעה באוקטובר, ובכך הוא משמש מסמך נדיר ומיוחד להבנת המשבר החברתי בארץ. נקודת המבט הפסיכולוגית והסוציולוגית על התקופה שקדמה לאסון עשויה לספק הבנה טובה יותר של ההתעלמות וההדחקה של כל סימני האזהרה, ולצייד אותנו בכלים טובים יותר כדי למנוע אפשרות של הישנות האסון, להתמודד עם המציאות בהווה – ולשנות כיוון מהידרדרות לשיקום ובנייה.
איפאבליש הוצאה לאור
מאת: רינה נאמן
תיאור: רינה‭ ‬נאמן‭ ‬משחזרת‭ ‬בספר‭ ‬זה‭ ‬את‭ ‬חוויות‭ ‬ההגירה‭ ‬שעברה‭ ‬בילדותה‭ ‬ואת‭ ‬ההלם‭ ‬התרבותי‭ ‬בעקבותיהן‭. ‬כבר‭ ‬בפרידתה‭ ‬הדרמטית‭ ‬מדירת‭ ‬הוריה‭ ‬בבוקרשט‭, ‬וכן‭ ‬במסע‭ ‬הרכבת‭ ‬והאנייה‭, ‬בעגינה‭ ‬בנמל‭ ‬חיפה‭ ‬ובנסיעה‭ ‬למעברה‭, "‬ידעה‭" ‬בדרך‭ ‬כלשהי‭ ‬שחייה‭ ‬הקודמים‭ ‬הסתיימו‭, ‬ושהעתיד‭ ‬צופן‭ ‬לה‭ ‬שינויים‭ ‬לרעה‭. ‬לכן‭ ‬כנראה‭ ‬מחקה‭ ‬מזיכרונה‭ ‬את‭ ‬כל‭ ‬הפרטים‭ ‬הקשורים‭ ‬בשלבים‭ ‬הללו‭ ‬של‭ ‬המעבר‭ ‬לישראל‭. ‬הסופרת‭ ‬מתארת‭ ‬ברגישות‭ ‬רבה‭ ‬את‭ ‬המפגש‭ ‬האכזרי‭ ‬שלה‭ ‬עם‭ ‬המציאות‭ ‬עקב‭ ‬אי‭ ‬ידיעת‭ ‬השפה‭, ‬העדר‭ ‬הבנה‭ ‬של‭ ‬הקודים‭ ‬התרבותיים‭ ‬שנהוגים‭ ‬במקום‭ ‬החדש‭, ‬וההבדלים‭ ‬הדרסטיים‭ ‬בין‭ ‬תנאי‭ ‬החיים‭ ‬שלה‭ ‬בבוקרשט‭ ‬לעומת‭ ‬אלה‭ ‬שלאחר‭ ‬ההגירה‭. ‬מגבלות‭ ‬אלו‭ ‬גרמו‭ ‬לה‭ ‬למצב‭ ‬של‭ ‬שיתוק‭, "‬כיבוי‭" ‬כפי‭ ‬שהיא‭ ‬מכנה‭ ‬זאת‭ ‬בספר‭. ‬והמאמץ‭ ‬להתגבר‭ ‬עליהן‭ ‬שנמשך‭ ‬עד‭ ‬סוף‭ ‬גיל‭ ‬ההתבגרות‭, ‬והיה‭ ‬רצוף‭ ‬מכשולים‭, ‬אי‭ ‬הבנות‭ ‬וטעויות‭, ‬מתואר‭ ‬בספר‭ ‬באופן‭ ‬חושפני‭, ‬כנה‭ ‬ומעורר‭ ‬הזדהות‭. ‬חווית‭ ‬ההגירה‭, ‬שהייתה‭ ‬מרכזית‭ ‬בחייה‭ ‬של‭ ‬רינה‭ ‬נאמן‭, ‬השפיעה‭ ‬מאוחר‭ ‬יותר‭ ‬גם‭ ‬על‭ ‬בחירותיה‭ ‬המקצועיות‭ ‬ועל‭ ‬אופי‭ ‬הקריירה‭ ‬האקדמית‭ ‬שלה‭. ‬רינה‭ ‬הפכה‭ ‬לד‭"‬ר‭ ‬לאנתרופולוגיה‭ ‬והתמחתה‭ ‬בנושא‭ ‬ההגירה‭, ‬עם‭ ‬דגש‭ ‬מיוחד‭ ‬על‭ ‬המשמעות‭ ‬התרבותית‭ ‬והקיומית‭ ‬של‭ ‬העדר‭ ‬שפה‭ ‬ושל‭ ‬שינויי‭ ‬מקום‭ ‬בעקבותיה‭. ‬גם‭ ‬בספר‭ ‬הנוכחי‭ ‬היא‭ ‬מצטטת‭ ‬אחדים‭ ‬מנחקריה‭ ‬אשר‭ ‬התבטאו‭ ‬בנושאים‭ ‬אלה‭. ‬
שנים‭ ‬רבות‭ ‬לאחר‭ ‬ההתגברות‭ ‬על‭ ‬מצב‭ ‬ה‭"‬כיבוי‭" ‬חוזרת‭ ‬רינה‭ ‬נאמן‭ ‬לחוויות‭ ‬הילדות‭ ‬וההתבגרות‭. ‬במסע‭ ‬זה‭ ‬היא‭ ‬מנסה‭ ‬להסביר‭ ‬לעצמה‭ ‬את‭ ‬אופני‭ ‬החשיבה‭,‬‭ ‬ההרגשה‭ ‬וההתנהגות‭ ‬שלה‭ ‬על‭ ‬פי‭ ‬המורשת‭ ‬התרבותית‭ ‬מבוקרשט‭, ‬בתוספת‭ ‬התובנות‭ ‬והלקחים‭ ‬מתהליך‭ ‬ההגירה‭ ‬לישראל‭. ‬הפוזיציה‭ ‬של‭ "‬בדיעבד‭" ‬מאפשרת‭ ‬לה‭ ‬לערוך‭ ‬מסע‭ ‬זה‭ ‬בסגנון‭ ‬סיפורי‭, ‬תיאורי‭, ‬אסוציאטיבי‭, ‬עם‭ ‬נגיעות‭ ‬רבות‭ ‬של‭ ‬הומור‭. ‬בעידן‭ ‬הנוכחי‭, ‬בו‭ ‬תופעת‭ ‬ההגירה‭ ‬כה‭ ‬נפוצה‭ ‬בזירה‭ ‬הבינלאומית‭ ‬והישראלית‭, ‬יזכו‭ ‬הקוראות‭ ‬והקוראים‭ ‬של‭ ‬הספר‭ ‬להכיר‭ ‬את‭ ‬החוויות‭, ‬ההתנסויות‭, ‬והתובנות‭ ‬הקשורות‭ ‬בה‭, ‬מכלי‭ ‬ראשון‭ ‬של‭ ‬סופרת‭ ‬מהגרת‭.‬
איפאבליש הוצאה לאור
מאת: רפאל בוכניק-חן
תיאור: העיסוק בחקר הכשל הקולוסלי, ערב מלחמת יום הכיפורים, נותר כפצע פתוח גם כחלוף יובל שנים, ופולמוס רווי אמוציות עדיין מזין ארגומנטים של אסכולות לעומתיות בסביבה הביטחונית והאקדמית. ההיה למצרים עניין בחשיפה יזומה של ה'סימנים המעידים' למלחמה כדי להנחיל לישראל מסר אמין, לפיו הנשיא סאדאת רציני בכוונותיו ובידיו יכולות צבאיות להשגת מטרות המלחמה שלו?
בצד הישראלי, מכל מקום, לא נסדקת כהוא זה חומת 'הקונספציה' המודיעינית של קברניטי אמ"ן. המציאות המרה טפחה על פנינו. לא עוד הדימוי של הישראלים, בני האלים, השולטים ברזי משחק השח־מט, בעוד הערבים דבקים במשחק השש־בש... אכן הגניוס היהודי הכזיב!
המחבר, כמי ששימש קצין מודיעין רב־תחומי ובעיקר כמי שכיהן כראש מחלקת הבקרה באמ"ן (ה'איפכא מסתברא'), סוגר מעגל ומגשים מאוויים סמויים המלווים אותו שנים ארוכות. מחקרו פורם את החוליות בשרשרת הטעויות והתקלות הבלתי נתפסות בצידנו.
• מה הייתה מטרת הגעתו הבהולה של חוסיין לפגישה עם גולדה מאיר?
• האם ידע המודיעין האמריקני על המלחמה האימננטית?
• מדוע התרסק המהלך הדיפלומטי הקרדינלי של ישראל מול קיסינג'ר?
המחבר מתמודד באומץ, באזמל של מנתח מודיעין עם תהיות אלה.
ומה באשר לאשרף מרואן? הלנו אתה אם לצרינו? האם היה סוכן כפול, או שמא יועד לשמש ממשק רם דרג לקשר חשאי עם ישראל? הספר מספק פרשנות יצירתית, במתכונת של בקרה מודיעינית, לסימני השאלה וללבטים המורכבים שעמדו גם לנגד עיניה של ועדת אגרנט, באופן המאפשר שחזור מקורי של תמונת המציאות והמחדלים, ממרחק הזמן, בהתייחס לנסיבות הפתעת יום הכיפורים תשל"ד.
מי היה מעלה בדעתו שכחלוף 50 שנה תחווה ישראל הפתעה מודיעינית ומבצעית מטלטלת, ביום שמחת תורה תשפ"ד? האם 'לעולם לא עוד'?
איפאבליש הוצאה לאור
מאת: ברכה סליי, רות קרק
תיאור: עשור השנים שלאחר מלחמת ששת הימים היה תקופת עיצוב מכרעת בבנייה מחדש של הרובע היהודי ההרוס בירושלים. ספר זה בוחן לעומק את תהליכי התכנון, השיקום והשימור של ראשית שיקומו של הרובע ואת תהליכי קבלת ההחלטות (הסותרות לעתים) שבבסיסם. הספר דן בחלקם של המורשת, הזהויות, הערכים והנרטיבים המגוונים של העיר העתיקה והרובע היהודי שבבסיס קבלת ההחלטות, וביישום של כל אלה על ידי גופים ממשלתיים, עירוניים, ציבוריים, קהילתיים ופרטיים. על בסיס מקורות ראשוניים וראיונות רבים, נבדקים האפיונים הגיאוגרפיים, התרבותיים והחברתיים שהשפיעו על בנייתו מחדש של הרובע. מעבר לדיון עומק במקומה של המורשת והתפתחותה עד לימינו, נידון גם מקומו של הרובע היהודי בתוך מרחב העיר העתיקה והשינויים שחלו בשני תחומים אלו בעשורים האחרונים, תוך שימת דגש על הגישות המתחדשות לשימור הקיימות בהווה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: דוד ליטמן
תיאור: הספר "מבצע מוראל - שליחות מסוכנת בקזבלנקה", מתעד מבצע אמיץ של המוסד בקיץ 1961 . הסיפור המותח, ולעיתים מקפיא הדם, של חילוצם של 530 ילדים יהודים ממרוקו לארץ דרך מחנה קיץ בשווייץ, מסופר על ידי האיש שלנו בקזבלנקה - דיוויד ליטמן.
"אני חושב שהצלת 530 ילדים, כך נראה לי, היא החוויה המרגשת ביותר שאדם עשוי לחוות. נאמר: 'כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם מלא', אבל כשאתה מציל 530 ילדים זה באמת בלתי ;נשכח. אני מבקש להביע בשם אנשינו, בשם העם שלנו, את הכרתנו באומץ ליבך, בחוכמתך ובנחישותך תחת תנאים קשים במיוחד בתקופה שבה קשרינו [במרוקו] היו חלשים במיוחד".
נשיא המדינה שמעון פרס
"דיוויד ליטמן היה דמות יוצאת דופן: גבוה, סמכותי, אלגנטי, בטוח בעצמו ואמיץ מאוד, מבחינה פיזית ופוליטית. ספר זה מספר על חלק מאותו אומץ, שהוא המעיט בערכו והציגו אך ורק כמילוי תפקיד, כמעט כמו בסרט, בהצלתם החשאית ויוצאת הדופן של 530 ילדים יהודים מקזבלנקה. אבל תפקידו שם היה חשוב יותר, והצריך יותר תעוזה מהדמות שגילם המפרי בוגרט בסרט המפורסם 'קזבלנקה'. במקרה הוא מילא תפקיד הרואי זה שנה לפני שהסרט הראשון של ג'יימס בונד הופיע ב , 1962 ".
פרופ' מייקל קרטיס, פרופ' אמריטוס למדע המדינה, אוניברסיטת רוטגרס
"במקרה של מבצעי ההצלה, לעיתים תכופות מאוד, אנשים שגויסו למבצעים אלו לא היו חברים במוסד, אלא במקרים רבים מתנדבים. הסיכון שבניהול מבצע מעין זה היה גדול מאוד, אבל היה זה גם סיכון גדול, גדול מאוד שנטלו על עצמם אלו שהתנדבו, ומתנדב אחד כזה היה דיוויד ג'רלד ליטמן, שלא היה לו ניסיון כלשהו בפעולות מודיעין".
אפרים הלוי, ראש המוסד בשנים 2002-1998
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אמה זהר, גדעון ראובני
תיאור: באביב 1933 הגיע שמואל פלקוביץ' לחופי ארץ ישראל מלווה באשתו ושתיים מבנותיו. הוא השתקע בתל אביב והמשיך בייצור וילונות תחרה במפעלו שנשאר בעיר קאליש, תוך הקמה של מפעל דומה בבני ברק. את זיכרונותיו מחייו בפולין התחיל להעלות על הכתב לפני פרוץ מלחמת העולם - מזכירותיו הקלידו את מה שהכתיב להן על מכונת הכתיבה במשרדו במפעל. שני עותקים של כתב היד נמצאו בעליית הגג של נכדו, יוסף קומם, שזכה להכירו בחייו.
פלקוביץ', יליד שנת 1881, ניהל עסקים ענפים בתחומי הטקסטיל. פרסום זיכרונותיו, בליווי סוף דבר שכתב נכדו, פותח צוהר לא רק לחיים מלאי התהפוכות של משפחת פלקוביץ' ברמה האישית והעסקית, אלא גם חושף את חיי היומיום של המעמד הבינוני־גבוה של יהודי פולין, שכבה חברתית שלרוב נעלמת מהמחקר ההיסטורי של התקופה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אלדד בק
תיאור: שלושה ימים לפני פרוץ מלחמת יום כיפור כונסה ממשלת ישראל לישיבה אשר במהלכה לא אוזכרה כלל המתיחות הצבאית הנבנית בגבולות עם מצרים וסוריה; זו הייתה ישיבת ממשלה שניה באותו שבוע שעסקה במשבר אחר לחלוטין: החלטתו של קנצלר אוסטריה היהודי, ברונו קרייסקי, לסגור את תחנת המעבר בארצו לעולים לישראל מבריה"מ לאחר שמחבלים ערבים לקחו קבוצת עולים כבני ערובה על אדמת אוסטריה. בימים הגורליים שהוליכו למלחמה הייתה ממשלת ישראל טרודה בשאלת המשכיות העלייה ההמונית ובסוגיית עתיד היחסים הדיפלומטיים עם אוסטריה, מולדתו של אדולף היטלר.
היה זה משבר אחד מיני רבים שאפיינו את היחסים בין אוסטריה לישראל בעשרות השנים שלאחר מכן: טיפוחם של אש"ף וערפאת על ידי קרייסקי; בחירתו כנשיא אוסטריה של מזכ"ל האו"ם לשעבר, קורט ולדהיים, שהסתיר את עברו הצבאי בתקופת מלחמת העולם השנייה; הקמת ממשלה אירופאית ראשונה בשותפות עם מפלגת ימין פופוליסטית ולאומנית ("מפלגת החופש") שהוקמה על ידי נאצים לשעבר. האם משברים אלו נבעו מכך שישראל מיהרה לסלוח לאוסטריה על חלקה בשואה? מדוע הזדרזה ישראל לקשור יחסים דיפלומטיים עם אוסטריה בשעה שזו סירבה להכיר במחויבותיה כלפי קורבנות הנאצים ונרדפיהם היהודים? וכיצד התאפשר דווקא בידיו של הקנצלר הצעיר ביותר בתולדות אוסטריה, סבסטיאן קורץ, לתקן את היחסים בין ארצו לישראל?
אלדד בק – צאצא למשפחה יהודית אוסטרית – מתאר לראשונה את מערכת היחסים הסוערת בין אוסטריה וישראל, החל מביקור הקיסר פרנץ יוזף, "מלך ירושלים", בארץ ישראל בשנת 1869, ועד לימינו אלו. בעזרת מסמכי ארכיון של משרדי ממשלה ישראליים וראיונות עם בכירי ממשל באוסטריה ובישראל, ובכלל זה ראיון נרחב עם הקנצלר לשעבר קורץ, משרטט בק את המורדות והעליות בין שתי המדינות הקשורות זו לזו בעבותות ההיסטוריה.
רסלינג
מאת: יורם הרפז
תיאור: אסופת המאמרים חינוך במלחמה נכתבה בחודשים הראשונים של מלחמת 7 באוקטובר; היא מבקשת לתאר ב"זמן אמת" את מעשיהם מעוררי ההשתאות של אנשי חינוך במרכזים שאליהם פונו תושבי הנגב המערבי ולהציג מחקרים שנערכו ומחשבות שנהגו באותם חודשים. המלחמה עדיין מתחוללת בחזיתות השונות, ולכותבים לא הייתה די פרספקטיבה להעריך את השפעתה על החברה הישראלית ועל החינוך. אולם לכתיבה על ההתרחשויות במהלך התרחשותן יש ערך ייחודי, אשר אסופה זו מבקשת לשמר.
לספר שלושה שערים: בשער הראשון, "יומני מלחמה", מתארים אנשי חינוך את הקמתן של מסגרות חינוך במרכזי המפונים, תוך שהם מנסים להבין מה התרחש שם באותם ימים של אימה, יוזמה ושיקום (חלקי); בשער השני, "מחקר", מציגים חוקרים מדיסציפלינות שונות את מחקריהם על היבטים שונים של מלחמה וחינוך; ובשער השלישי, "הגות", מהרהרים מומחים מדיסציפלינות שונות על היבטים שונים של מלחמה וחינוך.
רסלינג
מאת: שי בן עמי
תיאור: ספרו של שי בן עמי מתחקה אחר התפתחות גני החיות בישראל; הוא מאפשר התבוננות על הפרויקט הציוני מזווית שונה ומרתקת. גני חיות הם נקודת מגע ייחודית בין בני אדם לבעלי חיים, בין העיר לטבע ובין המקומי לבינלאומי; הם מוסד תרבותי אשר לו שורשים עתיקים ברחבי העולם. בעת המודרנית נפתחו גני חיות בכל רחבי אירופה, ולאחר מכן הופצו למדינות רבות ברחבי הגלובוס. בשנת 1938 – עם הגעתם של האריות הישראלים הראשונים (גיבור ותמר) שבישרו על הקמת גן החיות של תל אביב על ידי הרב ד"ר מרדכי שורנשטיין, וב-1940 עם הקמתו של גן החיות התנ"כי בירושלים, על ידי ד"ר אהרון שולוב – "עלו" גני חיות לפלשתינה, הותאמו למרחב המקומי, והקמתם נחשבה בעיני רבים כסמל להצלחת הציונות העירונית והלאומית.
לאחר הקמת המדינה הוקמו גני חיות נוספים בחיפה, בפתח תקווה, באילת, לצד שמורות מיוחדות שנקראו חי-בר בערבה ובכרמל; אלה הפכו להיות חלק מהנוף העירוני והישראלי. גני חיות אלו לא רק עסקו בהצגת בעלי חיים אלא גם בשמירת טבע והשבה לטבע של מינים שנכחדו; הם תרמו לחינוך ולתרבות ואפשרו לתושבי הארץ בידור חינוכי זמין לכל. גני חיות, אשר בכל שנה מושכים מיליוני בני אדם ברחבי העולם, מאפשרים לחשוף צדדים מוכרים יותר ופחות בהיסטוריה הישראלית בפרט, והתרבותית והאנושית בכלל.
שי בן עמי, אשר עבד שנים רבות בגן החיות התנ"כי והיה חלק מצוות ההקמה של אקווריום ישראל, הקדיש שנים רבות למחקר והתבוננות בגני החיות בישראל ובעולם. במסגרת התואר השני באוניברסיטת רגנסבורג (גרמניה) חקר את ההיסטוריה של גני החיות באמריקה ובאירופה. עבודת הדוקטורט שלו במחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית עוסקת בהתפתחות גני החיות בפלשתינה המנדטורית ובמדינת ישראל.
רסלינג
מאת: נורית כהן- לוינובסקי
תיאור: כשישים אלף איש, אחד מכל עשרה, היה מניין הפליטים היהודים במלחמת העצמאות. המלחמה עקרה אותם מבתיהם, ניתקה אותם ממשפחותיהם. רחוקים מבתיהם, מפוחדים ועל סף ייאוש, הם הסתופפו בחדרי מדרגות ובמגורי ארעי אחרים. ניצחון היהודים במלחמה הסב אבדות קשות לאוכלוסייה הפלסטינית ויצר בעיית פליטים קשה ומתמשכת. מסכת הסבל והעקירה הזמנית של הפליטים היהודים נשכחה ונמחקה מהזיכרון הקולקטיבי. המנצחים הכותבים את ההיסטוריה אינם נוטים להזכיר ולהנציח רגעי חולשה ומשבר.
נורית כהן־לוינובסקי מגוללת את סיפורם הנשכח של הפליטים היהודים ומשלבת אותו בקורותיה של מלחמת העצמאות. מארכיונים נשכחים היא דולה פיסות היסטוריה, ואלה מצטרפות לכדי תמונה מרשימה של גבורה אזרחית וסולידריות חברתית. קוראי פליטים יהודים במלחמת העצמאות נחשפים לפרשה מרגשת ומסעירה ולפרק עלום בהיסטוריה של מלחמת העצמאות.
עם עובדהוצאת הספרים של אוניברסיטת ת"א על שם חיים רוביןמכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
מאת: אדם רז
תיאור: הדרך לשבעה באוקטובר מציג את מערכת היחסים בין ארגון חמאס לבנימין נתניהו, מתקופת כניסתו למשרד ראש הממשלה ב־1996 ועד הימים האחרונים — ימי המלחמה ברצועת עזה.
החלק הראשון בספר מתאר את זהות האינטרסים בין חמאס לנתניהו בכל הקשור להתנגדותם המשותפת לפתרון הסכסוך הישראלי־פלסטיני באמצעות הסכם שלום וחלוקת הארץ. ניתוח מדיניות החוץ והביטחון של נתניהו מלמד שקו הנצחת הסכסוך שהוביל בעשורים האחרונים עולה בקנה אחד עם תפיסתו לגבי אופיין הרצוי של החברה והפוליטיקה הישראליות, ורצונו להובילן בכיוונים סמכותניים ואנטי־דמוקרטיים. אותה "קונספציה של הכלת חמאס", שמרבים לדבר בגנותה בחודשים האחרונים, היא הצד השני של המדיניות שאפשרה לאיראן להפוך למדינת סף גרעינית. הדרך לשבעה באוקטובר מזכיר פרשות ואירועים מההיסטוריה של השנים האחרונות ומראה כיצד מדיניות המלחמה־שאין־לה־סוף משמשת את נתניהו כדי לשמר את שלטונו.
חלקו השני של החיבור, המדינה המצורעת: על ימיה הראשונים של הלחימה ברצועת עזה, דן בשבועות הראשונים של המלחמה — בפרט בקמפיין ההפצצות האסטרטגיות מן האוויר, שהצבא הוציא לפועל עד לכניסה הקרקעית — ומראה כיצד נתניהו עשה שימוש ברגשות הנקם שהציפו את הישראלים לאחר קציר הדמים ביישובי הנגב המערבי והסביבה כדי לקדם מדיניות החותרת, הלכה למעשה, לשמר את הסכסוך האזורי ואת האינטרסים שחמאס מייצג. האופן שבו נתניהו מנהל את המלחמה מלמד שהוא פועל ביודעין כדי להנציח את מעגל הדמים ולהפוך את ישראל למדינה מצורעת הן ביחס למקומה במשפחת העמים והן מבחינת אופייה של החברה הישראלית.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: יעל ליטמנוביץ, מירית לביא
תיאור: בחודשים האחרונים, מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, הוקמו כ-900 כיתות כוננות חדשות ברחבי הארץ. כיתות הכוננות הן כוח עתודה מבצעי וזמין להפעלה מהירה, לטובת סיוע לכוחות הביטחון בפעילותם באירועים ביטחוניים, בשגרה ובמצבי חירום, והן נועדו לשפר את המענה המבצעי באירועים אלו.
ככלל, אפשר לחלק את כיתות הכוננות שמפעילים כוחות הביטחון לשלושה סוגים עיקריים:
(1) כיתות כוננות באחריות הצבא. כיתות כוננות המכונות בט"פ צה"ל, הפועלות ביישובי קו התפר וביישובים סמוכי גדר (לרוב אלו הממוקמים עד 4 ק"מ מגבולות המדינה). כיתות אלו נועדו לתת את המענה הראשוני בהגנה על היישוב בעת אירוע.
(2) כיתות כוננות באחריות מג"ב (הכפוף למשטרה). כיתות כוננות הפועלות במרחב הכפרי, קרי ביישובים ובמועצות האזוריות ובאזורי קו התפר (על פי חלוקת גבולות גזרה של המשטרה והצבא). מתוקף מיקומם של היישובים במרחב הכפרי, לכיתות הכוננות האלה סמכות נרחבת להגנה על יישובים באירועי חירום.
(3) כיתות כוננות באחריות המשטרה. כיתות כוננות עירוניות הפועלות במרחב העירוני ומוקמות בימים אלו בעשרות ערים ברחבי הארץ. מסמך זה עוסק בכיתות כוננות מסוג זה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: עמוס גולדברג
תיאור: "וזכרת" היא המילה הראשונה בציווי המקראי לזכור את מוצא העבדים של העם היהודי: "וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים". זיכרון טראומת העבדות מוליד במקרא שורה של מחויבויות מוסריות ופוליטיות כלפי "האחר". וזכרת של עמוס גולדברג ממשיך מסורת זו ביחס לזיכרון השואה; הוא מתרגם זאת למחשבה פוליטית ומוסרית מקיפה הנוגעת בעיקר ליחסים שבין יהודים ופלסטינים.
הספר כולל חמשה פרקים, בכל אחד מהם נבחן באופן ביקורתי מושג מפתח בזיכרון השואה באמצעות קריאה אינטרדיסציפלינרית בטקסט אחד שעומד במרכזו. הפרק הראשון בוחן את מושג האנטישמיות והאופן שבו הוא מגויס להשתיק קולות ביקורתיים ביחס לישראל בתוך הקשר של מאבק נרטיבים גלובלי. הפרק השני קורא באופן ביקורתי את הנרטיב ההיסטורי של מוזיאון יד ושם. הפרק השלישי מתמקד במורכבות התיאורטית של מושג העד באמצעות קריאה בספרו של ההיסטוריון שאול פרידלנדר, "גרמניה הנאצית והיהודים". הפרק הרביעי בוחן, בהקשר הישראלי-ציוני, את פגיעותו הרבה של הניצול ואת הצורך בנקמה, תוך קריאה בספר הזיכרונות של ניצול השואה בני וירצברג, "מגיא ההריגה לשער הגיא". הפרק החמישי מתמקד בספריו של הסופר הלבנוני אליאס ח'ורי, אשר מציעים זיכרון דו-לאומי ישראלי-פלסטיני של השואה והנכבה. הספר נחתם באחרית דבר העומדת על האתגר המוסרי והפוליטי שבהקשבה לעד. גולדברג מבקר את תפישת השואה הרווחת בישראל כתפישה המעודדת זהות מדירה וקורבנית המכחישה את אסונם של הפלסטינים; תחת זאת הוא מציע תפישת זיכרון שמהווה בסיס למחשבה דו-לאומית מכילה ואולי אף גשר לפיוס והשלמה.
רסלינג
מאת: סבינה ליסיצה, יערית בוקק-כהן
תיאור: כל מאמרי הספר מציינים במידה זו או אחרת את חשיבותה של השמירה על הזיקה לתרבות המוצא כמשאב שהועיל רבות לעולים בתהליך הסתגלותם לתנאים החברתיים והכלכליים בארץ...מרבית העולים לא קפאו על שמריהם אלא שהשכילו לנתב את כישוריהם ומשאביהם באופן כזה שהוביל אותם להתפתחות חברתית, תעסוקתית וכלכלית...תקוותנו כי אסופת מאמרים זו תשמש לתיעוד תהליכי צמיחתם של העולים, לצורך הפקת לקחים לעתיד ולעיצוב תוכניות אסטרטגיות בידי מקבלי החלטות בתחום העלייה.
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל
מאת: מירה קרום לדובסקי
תיאור: ״באחד הימים יצרה האם בובה מקלח תירס וביקשה לתת ל׳נסיכה׳ שם. הקטנה הציעה את שמה האמיתי, אך אימה הזדעקה ואמרה: ׳לא ולא! כי נסיבת התירס תתייבש ותיבול, ואת, מישיוניו, תחיי הרבה־הרבה שנים״.
כך מוסרת לנו מירה קרום־לדובסקי על שיחתה עם אימה, כאשר בהיותה ילדה קטנטונת ברחו שתיהן ונדדו, מאימת הרצח, ביער מזרח גליצאי. אימה של המספרת חוללה ניסים ונפלאות כדי להרחיק את ילדתה מהמציאות הנוראה וליצור עבורה מציאות אחרת, מלאת יופי ואהבה: נסיכות, ארמונות המוקפים בגנים מופלאים שבהם הילדה מתקבלת בחיבה, חיות ידידותיות המדברות איתה; טבע חי המגיב בידידות. בעזרת מילים מלאות חיוניות וצבע, וכן בובות העשויות תירס, הפעילה האם את הדמיון ואת הרגש של בתה.
הספר הוא קליידוסקופ של סיפורי חיים קצרצרים, שבהם אי־הוודאות, הפחד, והאימה נמהלים ועולים בערבוביה עם אושר, עם יופי ועם אהבה ברסיסי זיכרונות מרים־מתוקים. כל סיפור עומד בפני עצמו, אך יחד הסיפורים מציגים את הזמן שנחווה כסיפור חיים אנושי והומניסטי, ובו גם דמויות חייה על סתירותיהן האנושיות.
מירה קרום־לדובסקי מוסרת לנו קולאז' של חוויות על ילדות בתקופת השואה במזרח גליציה, על התבגרות בפולין העממית, על ראשית קליטתה בקבוצת שילר ועל השתלבותה בצבא וכמורה בתל אביב. באמצעות סיפוריה היא ממחישה כי "האירועים ההיסטוריים הגדולים" מורכבים מחוויות יום־יומיות, והם מוצגים במלוא עוצמתם ומורכבותם באמצעות סיפור של סיפורים.
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: לילי הלפרט-זמיר
תיאור: לילי קשטיכר, ככל הנראה האישה היחידה שכתבה בתוככי מחנה ההשמדה אושוויץ־בירקנאו במחצית השניה של 1944, סיפור חייה ויצירתה הספרותית והחזותית יוצאי הדופן של לילי קשטיכר לא סופרו עד עתה וכעת הם מסופרים לראשונה בספר חדש מאת פרופ' לילי זמיר: "לילי קשטיכר האישה שכתבה באושוויץ"
איתרע מזלה של לילי קשטיכר להישכח עד עתה, הן בשל היותה שורדת בשואת יהדות וויבודינה — חלק מיוגוסלביה של אחרי המלחמה, שסיפור גורלה הושתק ונבלע מול שפע הסיפורים של שורדים ממדינות אירופה ההיסטוריות, ובעיקר מפולין; ושנית — בשל היותה אישה. ואכן, עד לא מזמן, הודר קולן של הנשים כמעט כליל מן הזיכרון הקולקטיבי של השואה והנצחתה.
ספר זה מביא את קולה ופעלה של לילי קשטיכר קרוב לחמישה עשורים לאחר מותה וחושף את סיפורה יוצא הדופן, שהביא להצלתה ולהצלת חברותיה והוא מאיר את המאפיינים המגדריים של גורל הנשים בשואה, בדמות אישה צעירה ומיוחדת אשר הייתה מוכנה להסתכן על מנת לכתוב ולצייר ועודדה גם את חברותיה לעשות כך לעיתים בוויתורה על פרוסת הלחם והענקתה לבת שציירה. כאשר לילי וחבורתיה למחנה, פונו בצעדות המוות, נשאה לילי את הציורים על גופה בתקווה שהיא והציורים יראו יחד את יום השחרור.
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: נעמי יצהר, חסיה בורנשטיין-ביליצקה
תיאור: בעיר הולדתה גרודנו, גדלה חסיה בורנשטיין-ביליצקה במשפחה יהודית אופיינית, בה ספגה ערכים יהודיים ואנושיים. בתקופת נעוריה, בקן של השומר הצעיר, נקבע למעשה מסלול חייה. עם כיבוש פולין על ידי הגרמנים וריכוז יהודי גרודנו בגטו התגייסה למחתרת הלוחמת ומטעמה נשלחה לביאליסטוק, שם פעלה בזהות של נערה פולניה בצד הארי. אחרי התמוטטות המרד בגטו היא המשיכה ומילאה יחד עם חברות מחתרת נוספות, תפקיד של קשרית בגדוד הפרטיזנים ביערות ביאליסטוק. ביום עבדה כנערה פולניה אצל משפחה גרמנית ובלילות העבירה נשק, תחמושת, תרופות, מזון ומידע לפרטיזנים ביער. הבחורות הקשריות אספו מידע מודיעיני על עמדות הצבא הגרמני וחסיה הכינה מפה של ביאליסטוק עם כל הנתונים המודיעיניים עבור פיקוד הצבא האדום. הודות למפה הזאת כבש הצבא האדום את ביאליסטוק בלי אבדות. על כך העניק להן הפיקוד העליון של הצבא האדום את אות ההצטיינות הגבוה ביותר הניתן לאזרחים. עם תום המלחמה נבחרה חסיה לייצג את השומר הצעיר בפולין בכינוס אירופי ראשון אחרי השואה שנערך בצרפת. עם שובה נפתח פרק חדש בחייה: היא פותחת את בית הילדים הראשון של "הקואורדינציה להצלת ילדים יהודים בלודז'. שנה וחצי נדדה עם הילדים בדרך "הבריחה" לגרמניה ומשם לצרפת: הייתה אחראית על 500 ילדים באוניית המעפילים "תיאודור הרצל" וניהלה פעילות חינוכית ענפה עם קבוצתה ב"מחנה הנוער" בתקופת הגירוש מקפריסין. כעבור חצי שנה הם עלו ארצה והילדים נקלטו בקיבוץ גן שמואל. יחד עם בעלה, הייני בורשטיין, החליטו לבנות את עתידם בקיבוץ להבות בשן, שהיה אז בראשית דרכו בגליל העליון  
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: שמואל דוד לוצאטו
תיאור: הוצאה מחודשת של מאמרים שכתב שד"ל בעיתוני התקופה על הנושאים הבוערים בסדר היום של העולם היהודי של המאה ה-19, עוד לפני תחילת הציונות: התגליות של המחקר המדעי; ההתבוללות של חלקים בדור הצעיר; התקשורת החדשה; הגילוי של שפות עתיקות ושל כתבים עתיקים. זוהי אסופה של חלק (קטן) מ- 300 המאמרים שכתב שד"ל על "כל מה שזז". הצצה מרתקת שמחייבת התייחסות חדשה לדברים שפעם היו מובנים מאליהם.
על רש"י ואבן עזרא * על ההיסטוריה של הכתב העברי * על קדמות ספר איוב * על ספר ישעיהו * על החמלה * על מצוות המילה * על גירוש נשים נוכריות * על הסופרים הצדוקים והקראים * על מועד חיבורם של מזמורי תהילים * נגד שפינוזה * על בית הלל ובית שמאי * על צלם אלוקים * על הקבלה * על המוסר ועל תורת אברהם ותורת משה * על אמונה, מצוות וחופש בחירה * על יישוב ארץ ישראל * ועוד.
מאת: יוסף ז'מיאן
תיאור: מוכרי הסיגריות מכיכר שלושת הצלבים הוא סיפור מרתק ונוגע ללב על גבורתם של ילדים יהודים, שנותרו יתומים ללא קורת גג לראשם, ושרדו בלב ורשה הכבושה בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. מאבקם של בני החבורה, שנרדפו מכל עבר ברחובות המסוכנים, היה רצוף גילויי תושייה, אומץ לב, עזרה הדדית ומסירות מעוררת השראה. לקוראים ולקוראות מוגשת עתה מהדורה מחודשת ומעודכנת של הספר, שראה אור לראשונה בשנת 1962 וכאז כן היום, נקרא בנשימה עצורה. יוסף זמיאן נולד בוורשה שבפולין. בזמן המלחמה היה חבר המחתרת היהודית בגטו ורשה. לאחר חיסול הגטו חי בצד הארי והיה חבר "הוועד היהודי הלאומי". ברחובות העיר פגש את "מוכרי הסיגריות" ותמך בהם עד סוף המלחמה. בתום המלחמה הנציח את סיפורם המיוחד.  
יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורהמורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: יצחק ערן
תיאור: ספר מרתק זה פורש בפני הקורא את מעלליהם המופלאים של לוחמים מובחרים, אשר פעלו כיחידים ובחוליות קטנות בימים שלפני הקמת המדינה ובמלחמת העצמאות במשימות סיור ומודיעין מול האויב ובעורפו. מבצעיהם, כנווטים במסעות הפלמ"ח, בסיוע להעלאת המעפילים בפעולות מודיעין בתוך יעדי האויב וכסיירים מוטסים בנגב, הכריעו לעיתים גורל קרבות חשובים.
יצחק ערן (שפר) התגייס ל"הגנה" בגיל שש-עשרה, ומאז שירת בשורות כוח המגן כנוטר, כאיש פו"ש ובפלוגות הלילה של אורד וינגייט. הוא הדריך בקורסים ארציים למפקדי סיירים של ה"הגנה", והיה קצין המודיעין של חטיבה שמונה, בפיקודו של יצחק שדה. במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים שב והתנדב לשרת כקצין הקישור של אגף המודיעין בחבורת הפיקוד הקדמית בסיני.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור
מאת: אליק מישורי
תיאור: בספרו מעורר ההשראה של אליק מישורי אירועים וחומרים היסטוריים אמתיים משמשים בערבוביה לצד מצבים מומצאים-בדיוניים. העלילה מספרת על מפגשים (שלא התקיימו) בין בּוֹרִיס שַץ, אשר הקים וניהל בירושלים את בית הספר לאמנות ואוּמנות "בצלאל", לבין מַחמוּד מוּח'תַאר, הפַּסָּל הלאומי של מצריים. הם נפגשים בשנת 1925 על סיפון אנייה המובילה אותם מאלכסנדריה למרסיי, ובהמשך, בפריז ובקהיר.
שץ ומוּח'תַאר פותחים בעמידה על השוני בין "יהדוּת" ל"עִבריוּת", לצד השוני בין "ערביוּת" ל"מצריוּת-פַּרעוֹנִית". השיחות והוויכוחים שהם מנהלים חושפים את ניסיונותיהם ליצור ביטוי חזותי-חילוני ללאומיוּת של שתי התרבויות במזרח התיכון של אותם ימים. הקרבה ביניהם הולכת ומתגבשת בשל הטרגיוּת המאפיינת את אכזבתם מיחסם העוין ומלא הבוז, הן מצד הממסדים הפוליטיים בירושלים ובקהיר והן מצד עמיתיהם למקצוע. על אף השיחות שלא התקיימו, הרי שהחלפת הרעיונות ומציאת המכנה המשותף בין שני שדות האמנות שבהם פעלו השניים אינן בדיוניות כלל – הן מהוות שיקוף למציאות האמיתית של דורם, ואולי גם של דורנו.
רסלינג
מאת: שאול זיתוני
תיאור: לאחר מלחמת השחרור עברה ישראל תקופה מאתגרת ביותר. פרק הזמן שבין מלחמת סיני לבין מלחמת ששת הימים העמיד את המדינה מול איום שדרש התחזקות צבאית וחיפוש בריתות להגנתה. תבוסתו במלחמה ב 1956- הביאה את נשיא מצרים, גמאל עבדל נאצר, לתכנן נקמה בהמשך, ולפי הצהרותיו להביא להשמדת ישראל. איום זה התחבר למדיניות ברית המועצות לחמש את מצרים וסוריה ביד נדיבה. כוונתה להגדיל את השפעתה במזרח התיכון הייתה בעיצומה. על בסיס זה מתאר הספר את מדיניות ההתחזקות של ישראל, כדי ליצור מצב המרתיע את נאצר מלתקוף, תוך ניצול הזדמנויות.
לאור העובדה שישראל לא הייתה מסוגלת להשתוות לכמויות הנשק שבידי מדינות ערב, נאבקה ההנהגה על כך שהפער הטכנולוגי הצבאי יהיה לטובת ישראל, משימה שהייתה מורכבת וקשה ביותר. באיזו מידה הצליחה ישראל להרתיע את אויביה בתקופה זו? האם התכוון נאצר לתקוף את ישראל ביוני 1967 או להגיע להישגים מדיניים בסגירת מיצרי טיראן והוצאת כוחות האו”ם מסיני?
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אריאל פינקלשטיין
תיאור: מחקר זה בוחן כיצד משפיע הרקע הפוליטי של נבחרי ציבור בשלטון המקומי – היותם חברי מועצה או ראשי רשות — על היבחרותם לכנסת, ומיהם הנהנים העיקריים ממקפצה זו.
הממצאים המרכזיים העולים מהמחקר הם:
נתונים כלליים. משנת 1977 כיהנו בכנסת (בעת היבחרה) 691 חברי כנסת, ול-196 מהם היה רקע בשלטון המקומי (28.4%). שיעור זה נמוך משיעור חברי הפרלמנט בעלי רקע בשלטון המקומי במדינות מערביות אחרות. בארבע הכנסות שכיהנו לאחר ארבע מערכות הבחירות שנערכו בשנים 2021-2019 עמד מספר חברי הכנסת שיש להם רקע בשלטון המקומי על בין 28 ל־ 33 , ובכנסת הנוכחית (ה-25), לאחר בחירות 2022, עמד מספר זה על 39 (32.5%) — המספר הגבוה ביותר בשנים 2022-1977, מלבד המספר שלאחר בחירות 1996מפלגות. המפלגות הבולטות בשיעור גבוה של חברי כנסת שהם בעלי רקע בשלטון המקומי הן המפלגות החרדיות והמפלגות הערביות. מנגד, מפלגת מרצ והמפלגות הדתיות לאומיות הן המפלגות שבהן השיעור הנמוך ביותר של חברי כנסת שיש להם רקע בשלטון המקומי. במפלגת הליכוד ניכרת ירידה הדרגתית בשיעור חברי הכנסת שיש להם רקע בשלטון המקומי לאורך השנים.
תפקיד. ניתוח הנתונים של חברי הכנסת שיש להם רקע בשלטון המקומי לאורך השנים מלמד כי שיעורם של ראשי הרשויות בקרבם הולך ויורד, ובבחירות 2022 הוא הגיע לשפל. כך, רק 21% מחברי הכנסת הנבחרים בבחירות אלו שהיה להם רקע בשלטון המקומי עמדו קודם לכן בראש רשות, לעומת 79% שהיו חברי מועצה.
מאפיינים אישיים. בקרב חברי כנסת ממוצא מזרחי יש שיעור גבוה יחסית של חברי כנסת בעלי רקע בשלטון המקומי. לעומת זאת, לשיעור נמוך של חברות כנסת יש רקע בשלטון המקומי, בהשוואה לשיעור גבוה יותר של חברי כנסת גברים.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: שלמה שאלתיאל
תיאור: ארכיון השומר הצעיר יד יערי חוגג את יובל התנועה בספר אלבומי מרהיב ומרתק!
"הניפו דגל" מספר את סיפורן של 100 שנות השומר הצעיר כפי שהן משתקפות בפריטי אוסף הדגלים ההיסטורי של ארכיון התנועה בגבעת חביבה. בספר משולבים כ-250 ממיטב דגלי האוסף, לצד מאמרים, סקירות, איורים ו"מילון שומרי" אשר יחדיו יוצרים ייצוג נאמן לסיפורה ודרכה של תנועת הנוער היהודית הראשונה. 
כותבי המאמרים והסקירות: אלי צור, אליק מישורי, מעוז עזריהו ואנטון ברקובסקי, יובל דניאלי, יונת רוטביין-מרלא, דודו אמיתי
יד יערי
מאת: רפאל גרינברג, יאניס חמילקיס
תיאור: ישראל, כמו יוון, מקדשת את חורבותיה, ובעזרתן מעצבת "ארץ-ישראל" מדומיינת, מטוהרת מכל דבר שאינו יהודי. בשם הארכיאולוגיה הגדרנו את עתיקות ארץ הקודש – ובעיקר אלה מימי התנ"ך והבית השני – כמשאב בלעדי וכסיבת הסיבות לזכותנו בה, בעוד תושביה תוארו כפולשים בארץ לא-להם. מה, אם כן, נדרש כדי שנלמד לקבל את הריבוי הטמון בארץ הזו? האם נשכיל ליצור יצירה תרבותית מקורית ומקומית, שתשחזר את הסינתזות המופלאות של עברה הרחוק?
ארכיאולוגיה, אומה וגזע הוא דיאלוג נוקב, חי וסוחף בין שני ארכיאולוגים, המישירים מבט אל הגזענות והלאומנות שבבסיס הקיום המודרני בשתי מדינות שהארכיאולוגיה ממוקמת בלב הווייתן – ישראל ויוון. הם מציעים לכונן ארכיאולוגיה משחררת, המאששת את האמונה ביכולתם של אנשים וקהילות לפרש את עברם ולפעול לשינוי חייהם כך שהחורבות לא יהיו עוד עיקר תפארתה ובושתה של ארצם.
הקיבוץ המאוחד
מאת: קציעה עלון, ליאת ארלט סידס
תיאור: הביאו את השמש: מבטים לבנטיניים פורס מנעד רחב של מסות ומאמרים העוסקים בלבנטיניות ובנושאים הנושקים לה כדרך חיים, כתפיסת עולם, כעמדה קיומית, כמונח פוליטי וככלי לניתוח תאורטי-ביקורתי בתחום ההגות, הפילוסופיה, האומנות והספרות.
הספר מבקש לכוון זרקור על המונח "לבנטיניות" (Levantine) ולהצביע עליו כעוגן עשיר ומגוון לניתוח ולשרשור של תופעות ומופעים בשדות שונים. המאמרים בספר מציגים שלל תוצרים הגותיים ואומנותיים היסטוריים ועכשוויים של הלבנטיניות במלוא עושרה וחושפים את הפוטנציאל הרב הגלום במונח לכינון שיח חברתי, פוליטי ותרבותי בזמן ובמרחב המזרח תיכוני והים תיכוני שלנו.
בהשתתפות: דוד אוחנה, זיוי ברמן וגדי שבת, דרורית גור אריה, יצחק גורמזנו גורן, אנדרה דרזנין, שולמית הראבן, שרה טוראל, יוסי יונה, דריו מיקולי, רונה משיח, עידן צבעוני, דבורה סטאר וששון סומך, דבורה סטאר, ליאת ארלט סידס, צדוק עלון, קציעה עלון, אבי-רם צורף, עודד ציון, שועי רז, עמי שטייניץ.
הוצאת גמא
מאת: יאיר שפיגל
תיאור: ריפתין היה אחד מראשי תנועת השומר הצעיר, הקיבוץ הארצי ומפ"ם, הסמן השמאלי בשלושתן, המאמין הגדול והמתמיד בחיבור בין הציונות לבין הסוציאליזים המהפכני.
קובה ריפתין צירף באישיותו אחדות של ניגודים: ציוני לוחם וקנאי- וקומוניסט לוחם וקנאי. איש הגות - ואיש המעשה הפוליטי הקטן, היומיומי. יריב פוליטי חריף ולוחמני - אך לא איש ריב. מחמיר במצוות אידיאולוגיות - ומקל מבין וסולח ביחסים בין אישיים. איש הקולקטיב - ועם זאת נון קונפורמיסט, אינדיבידואליסט עקשן, מורד נצחי.
יד יערי
מאת: מוטי סנדק
תיאור: שמונה שנים לאחר הצהרת בלפור, בשנת 1925 מגיע ממוסקבה אל נמל יפו השחקן והבמאי משה הלוי, אחד מתריסר מייסדי הסטודיו של 'הבימה' במוסקבה מתלמידי סטניסלבסקי ווכטנגוב ומי ששיחק ב'הדיבוק' ו'היהודי הנצחי' לצידה של חנה רובינא. במוחו הקודח נולד החזון להקים תיאטרון של פועלים על חולות תל אביב.
בצריף עץ הומה אדם על חוף הים [במקום בו עומד היום מלון שרתון] הופיעה על לוח המודעות מודעה כתובה במכחול טבול בדיו. מודעה זו עתידה הייתה לפתוח דף חדש ולשמש מפנה חשוב בתולדות אמנות הבמה בארץ. מספר בחורים ובחורות הסתופפו סביב למודעה וקראו בה:
"על יד ועדת התרבות של הסתדרות העובדים העברים הכללית בארץ-ישראל נוסדה סטודיה דרמטית בהנהלת משה הלוי, מקום הסטודיה : תל-אביב. הרוצים להשתתף צריכים להירשם בסניפי ועדת התרבות למקומותיהם. על זמן הבחינות תבוא הודעה מיוחדת".
בעיני החברים ניצת חיוך. לא על הלחם לבדו יחיה האדם... מאה וששים חלוצות וחלוצים ניגשו לבחינות - שלושים וששה התקבלו. ביאליק קרא להם ל"ו הצדיקים. הצגת הבכורה התקיימה באביב 1926 בגימנסיה הרצליה.
משה הלוי טיפח מחזות תנכיי"ם ['יעקב ורחל', 'ירמיהו'], לצדם 'אופרה בגרוש' מאת ברטולד ברכט, 'החייל האמיץ שוויק' מאת ירוסלב האשק ו'שלמה המלך ושלמי הסנדלר' שהיה למחזמר המצליח בכל הזמנים של הבמה העברית.
גדולי הציירים של התקופה: אריה אל-חנני, ז'ניה ברגר, אריה נבון, מרסל ינקו, עמנואל לופטגלס, ראובן רובין, מנחם שמי, אריה ארוך ויגאל תומרקין עיצבו תפאורה ותלבושות להצגות התיאטרון.
בשנת 1925 נאבק כאן קומץ של כמה רבבות יהודים על בעיות כגון: עבודה עברית יקרה מול עבודה ערבית זולה, הקניית הלשון העברית לאנשים שדיברו רוסית, יידיש, פולנית, רומנית הונגרית ולדינו. הדברת הקדחת שעשתה שמות במתיישבים החקלאיים, התגוננות מפני התקפות רצחניות בדומה לפוגרומים שחוו באירופה.
כל אלה אינם תנאים אידיאליים להקמתו של תיאטרון. כיצד קרה הדבר שחרף כל הנתונים צמח ועלה 'אהל', תיאטרון פועלי ארץ ישראל מתוך שממת החול והביצות? ראוי להביט במושג יהודי עתיק ששלוחותיו נטועות בתנועות המשיחיות שהקימה היהדות בזמנים קשים: האמונה והתשוקה.
בני אדם שפויים מכנים זאת טרוף ו'המשוגעים לדבר' רואים בה חזות הכל.
המכון לקידום תיאטרון יהודי
מאת: יוסף מ' אנגל
תיאור: "ביודענו שכל בני משפחותינו הושמדו, ולחיים בין כה לא יהיו כל טעם ועתיד, הרי רק הרעיון לראות בנפול האויב הכניס בנו את רצון החיים. הסיסמא הייתה: לחיות רק יום אחד אחרי מפלת גרמניה ולנקום את דמנו, ואז תפקידנו נגמר בעולם הזה."
לאחר שאיבד את משפחתו בשואה ניהל יוסף אנגל חיים עשירים: עלה לארץ לבדו, נלחם במלחמת העצמאות, מצא את אהבת חייו, עבר לאמריקה, הפך לאיש עסקים מצליח, הקים משפחה ושתק. ילדיו ידעו כי עם אבא אפשר לדבר על כל דבר, מלבד - על התקופה ההיא.
בגיל 78, שעות בודדות לאחר שאשתו האהובה נלקחה ממנו בדרכה האחרונה לבית החולים, נגדע במפתיע פתיל חייו. במהלך השבעה, מצאה בתו במגירת שולחן העבודה מעטפה חומה ועבה. מאות הדפים שבה חשפו סיפור עדות צלול, סוער ומרתק הכתוב ביד אמן, על השנים המושתקות בהן חווה את מאורעות השואה.
דפים אלו הם הספר עם הנקמה תבוא הנחמה.
במבט רגיש וחד, מגולל אנגל את קורותיו מהיום בו הופיעו בשמי פולין מטוסים גרמניים, דרך האקציות והגירושים הראשונים ועד לשנות נדודיו בין שנים-עשר מחנות ריכוז והשמדה. האכזריות היום-יומית, ייסורי הנפש, הרעב והייאוש מעורבים בתיאור מפוכח ואנושי של האמונה, גדולת הנפש וטוב הלב שהתגלו גם בגיהינום עלי אדמות. לאחר שניצב אל מול פני הרשע נשבע היהודי המעונה שוב ושוב: הוא לא ייתן להם לנצח.
הוצאת סלע מאיר
מאת: עידן צבעוני
תיאור: ספרו החדש של עידן צבעוני, בזכות הלבנטיניות, מבקש לברר את הרלבנטיות התרבותית-פוליטית של המסמן לבנטיני בישראל של המאה ה-21, כל זאת בתנאים בלתי אפשריים של מרחב ישראלי אולטרה-לאומי מדמם, ואי לכך מבעד לפצעו-סבלו של הדור הנוכחי אשר הכיבוש הוא אחד מסימניו. כפועל יוצא מכך ישנו קושי לראות באופק הפרדה אזרחית בין ישראל לפלסטין, אבל גם אופק דו-לאומי ללא פרקטיקה של אפרטהייד אינו בגדר האפשר. בעקבות ההמשגה של ז'קלין כהנוב, בזכות הלבנטיניות מבקש לחזור למסמן לבנטיני תחת הגיונו של שיח א-זהותני המאפשר את המבט הכפול הנתון בסבך יחסי משיכה-דחייה ליבידינליים, הן למערב והן למזרח, מבלי שהאחד יוציא את האחר.
הלבנטיניות כפי שמוצגת בספר זה היא יותר מכול משאלת לב חרדה, רוח נומדית א-טריטוריאלית שמחפשת אך לשווא מנוחה במרחב אלים ללא-נחת. כמהגרת עבודה ארעית היא מנדידה את עצמה ממקום למקום, מפיצה את שמה גם במזרח ברלין; שם, במקום הבלהות של העבר ה(לא)רחוק והרודפני, פלסטינים, ישראלים, טורקים וסורים יכולים להשכין שלום בינם לבין עצמם בזוכרם אך בקושי את שמותיהם שצללו בזמן. לצד זאת הלבנטיניות נכתבת מתוך דאגה לעתיד המרחב (המזרחי) הזה; היא אינה תרה בהכרח אחר היתכנות פרוגרמטית אלא פורחת באוויר כהרהור אינטימי פנים-תרבותי.
חלקו הראשון של הספר הוא המסה "בזכות הלבנטיניות"; חלקו השני מאגד 13 שיחות עם חוקרי תרבות ממגוון תחומים סביב הרגישות הלבנטינית: ליאת ארלט סידס, ניסן שור, קציעה עלון, יוסי סוכרי, עדי שורק, עופר נורדהיימר נור, חוסני אלח'טיב שחאדה, דוד גדג', מרחב ישורון, רונית פלג, יצחק בנימיני, טלי חתוקה, רפאל זגורי-אורלי.
רסלינג
מאת: רפאל זגורי-אורלי
תיאור: כבר זמן רב שהמונח "ציונות" בישראל הוסט מדרכו המקורית לברית בין לאומנות לקיצוניות דתית. בקרב אנשים רבים בעולם מונח זה מעורר סלידה ודחייה באופן מידי ושיטתי. הוא מותקף מכל עבר, מואשם בקולוניאליזם ובלאומנות חסרי רסן, כמו גם בהיותו סוכן צבאי-תעשייתי של ארצות-הברית. הוא מזוהה עם "השליטה המערבית" הפוליטית, ובחוגים מסוימים הוא אף מואשם בבגידה ובכפירה בערכי היהדות. ההתקפות הגסות והאלימות הללו סותמות את הגולל על כל אפשרות לדון באופן מעמיק בציונות, בהיסטוריה שלה ובפוטנציאל האמנציפטורי שלה. העובדה שמדינת ישראל אימצה נתיב פופוליסטי ואנטי-ליברלי במהלך שנות שלטונו של בנימין נתניהו החריפה וממשיכה להחריף מצב עניינים זה.
מבלי למעוד לרגע לתוך הטפות מוסרניות, הפילוסוף רפאל זגורי-אורלי בוחן את הציונות תוך כדי התייחסות לפרדוקסים הפעילים בתוכה, להיסטוריה האירופית שלה, להקשר המזרח-תיכוני שלה ולקשר שלה אל היהדות. הוא מקדם אפשרות של ציונות פתוחה, אל-זהותנית, מעובדת באמצעות המחשבה העכשווית, משוחררת הן מהפיתוי הלאומני והן מהנרטיב של היהודי הגולה. זגורי-אורלי משוכנע שהגשמת רעיון הציונות אינה אך ורק בחירה בין השניים (שיבה למקום, גלות וזרות), הם אף יכולים להישזר זה בזה.
מה נותר מהציונות? הניתן עוד לחדש, לנער אותה? להיאבק בשמה ולמענה? לעבר אילו אפשרויות ואילו סיכויים? אולי לעבר מקום שטרם נגענו בו?
רסלינג
מאת: יאיר דואר
תיאור: בספר זה מובאת סקירה כוללת על הרקע להקמת הנח"ל. כלולים בה פרטים מלאים על למעלה מאלפיים גרעינים התיישבותיים אשר התגייסו לנח"ל בשנים 1979-1948, רשימה של למעלה משלוש מאות משקים שקלטו גרעינים אלה וכן שמות הגרעינים שנקלטו בכל משק. בסוף הספר מובאים נתונים סטטיסטיים על היקף גיוס גרעיני הנח"ל עד שנת 1987.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור
מאת: אהרן ידלין, ברוך כנרי
תיאור: מקומה של ההשכלה הגבוהה בתנועה הקיבוצית (הקדמה) / אהרן ידלין
הקורס הדו-שנתי באפעל: השכלה עצמאית גבוהה בתנוכה הקיבוצית / יעקב עובד
"כיצד מעלין" - הקניית ערכים והשכלה בקיבוץ המאוחד / ברוך כנרי
נספחים
רשימת בוגרי הדו-שנתי
מקורות.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: עמיעד ברזנר
תיאור: מאמץ לאומי אדיר נדרש ליישוב הנגב, והוא לא היה נכבש לולא קומץ "משוגעים לדבר", שראו במטרה זו חזות הכל. הבטחון היה חלק קבוע מהעשייה בנגב, החל בשלבי ההתיישבות הראשונים ועד מלחמת העצמאות, שלקראתה ובמהלכה הפכה שאלת הבטחון לסוגייה המרכזית.
לפנינו מחקר מקיף הדן, בין היתר, במתח הקבוע שהיה קיים, למן ראשית שנות הארבעים, בין האינטרס הבטחוני לבין המשקי, ואשר הגיע לשיאו לאחר פלישת צבאות-ערב לארץ וניתוק הנגב מצפון הארץ בראשית מלחמת העצמאות. שיקולים כלכליים, מסתבר, השפיעו לא מעט על היקף ההתיישבות ועל ההחלטות הצבאיות.  
ישראל. משרד הביטחוןיד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור
מאת: שאול דגן
תיאור: בקיץ 1942 עמדו כוחותיו של הפלדמרשל רומל בשערי הארץ, והבריטים החליטו לסגת מהאזור אם יפרוץ הצבא הגרמני את הקווים באל-עלמיין. נוכח זאת גבשו בכירי ארגון ה"הגנה" תוכנית להקים מתחם מוגן על הכרמל, ממנו תנוהל המלחמה נגד הנאצים אם יפלשו לארץ-ישראל. הוגי הרעיון האמינו כי המתחם יושיע את הישוב או חלילה יהיה למצדה שניה בהיסטוריה היהודית.
שאול דגן, יליד ירושלים, בן דור תש"ח, מורה ומחנך במשך שלושים שנה, מנהל כיום את הארכיון ההיסטורי בזכרון יעקב. בין ספריו ומחקריו על תולדות הארץ: "שנים של זהב", "בין תל-עריש לחמארה", "מזמרין לזכרון יעקב".
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור
מאת: דוד קורן
תיאור: המחבר, דוד קורן, בן למשפחה ירושלמית ותיקה, נמנה עם מייסדי קיבוץ בית הערבה והשתתף בהקמת המשמרת הצעירה של מפא"י והתנועה המאוחדת. שימש כראש אגף המנהלה של חיל האוויר בראשיתו וראש אגף הנוער והנח"ל במשרד הבטחון. חבר הכנסת השביעית והשמינית. ממקימי קיבוץ גשר הזיו וחבר בו. היה ראש המועצה האזורית סולם צור וממלא עתה תפקידים ציבוריים שונים בגליל המערבי.
ספרו "בסימן קריעה" ראה אור בשנת 1982 בהוצאת "עם עובד".
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור
הצג עוד תוצאות