נמצאו 1055 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: יוסף דן
תיאור: תולדות תורת הסוד העברית הוא ניסיון ראשון לסקור מזווית ראייה היסטורית את תולדותיה של תורת הסוד העברית. המושג "תורת הסוד" הוא מושג פנימי בתרבות העברית, והוא כולל, בראש ובראשונה, את "מעשה בראשית" – הקוסמוגוניה (מעשה הבריאה) והקוסמולוגיה (מבנה המציאות ומהלכיה) ואת "מעשה מרכבה" – תורת האלוהות, מבנה העולמות העליונים ותורת המלאכים (אנגלולוגיה). לכך יש להוסיף את האסכטולוגיה, האפוקליפטיקה, המשיחיות, המאגיה והדמונולוגיה. תולדות תורת הסוד העברית סוקר את הנושא בעת העתיקה ובימי הביניים: בעלי הסוד באשכנז ובראשית הקבלה וההתפתחות בדור הזוהר בספרד, בפרובנס ובאיטליה, מתוך תקווה שניתן יהיה להמשיכו עד תקופת הרנסנס והעת החדשה. תולדות תורת הסוד העברית – ימי הביניים דן בעשרות הרבות של החוגים והיוצרים בתחומי הסוד והמיסטיקה שפעלו מתקופת הגאונים ועד גירוש ספרד. שתי קבוצות עומדות במרכזו של פרק מעצב זה בתולדות תורת הסוד: בעלי הסוד באשכנז בשלהי המאה הי"ב ובמאה הי"ג ("חסידי אשכנז"), והמקובלים שפעלו בעיקר בספרד, בפרובנס ובאיטליה, למן סוף המאה הי"ב ועד דור הגירוש. בחוגים אלה נתבססה התפיסה המרובדת של האלוהות – בעיקר תורת הכבוד באשכנז ותורת הספירות האלוהיות בקבלה – העוסקת בכוחות שונים בעולם העליון שעִמם מתקשרת נשמתו של האדם. יצירותיהם של בעלי הסוד במאות הי"ב והי"ג שימשו תשתית ורקע לתקופת השיא בתולדותיה של תורת הסוד היהודית, שלהי המאה הי"ג וראשית המאה הי"ד, שבה נוצר ספר הזוהר ונקבעו מסלולי התפתחותה של תורת הסוד העברית. הכרך הנוכחי דן בתקופה שבעקבות הזוהר, והוא השני מבין שני כרכים על תקופה זו.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: יוסף דן
תיאור: תולדות תורת הסוד העברית הוא ניסיון ראשון לסקור מזווית ראייה היסטורית את תולדותיה של תורת הסוד העברית. המושג "תורת הסוד" הוא מושג פנימי בתרבות העברית, והוא כולל, בראש ובראשונה, את "מעשה בראשית" – הקוסמוגוניה (מעשה הבריאה) והקוסמולוגיה (מבנה המציאות ומהלכיה) ואת "מעשה מרכבה" – תורת האלוהות, מבנה העולמות העליונים ותורת המלאכים (אנגלולוגיה). לכך יש להוסיף את האסכטולוגיה, האפוקליפטיקה, המשיחיות, המאגיה והדמונולוגיה. תולדות תורת הסוד העברית סוקר את הנושא בעת העתיקה ובימי הביניים: בעלי הסוד באשכנז ובראשית הקבלה וההתפתחות בדור הזוהר בספרד, בפרובנס ובאיטליה, מתוך תקווה שניתן יהיה להמשיכו עד תקופת הרנסנס והעת החדשה.
תולדות תורת הסוד העברית – ימי הביניים דן בעשרות הרבות של החוגים והיוצרים בתחומי הסוד והמיסטיקה שפעלו מתקופת הגאונים ועד גירוש ספרד. שתי קבוצות עומדות במרכזו של פרק מעצב זה בתולדות תורת הסוד: בעלי הסוד באשכנז בשלהי המאה הי"ב ובמאה הי"ג ("חסידי אשכנז"), והמקובלים שפעלו בעיקר בספרד, בפרובנס ובאיטליה, למן סוף המאה הי"ב ועד דור הגירוש. בחוגים אלה נתבססה התפיסה המרובדת של האלוהות – בעיקר תורת הכבוד באשכנז ותורת הספירות האלוהיות בקבלה – העוסקת בכוחות שונים בעולם העליון שעִמם מתקשרת נשמתו של האדם. יצירותיהם של בעלי הסוד במאות הי"ב והי"ג שימשו תשתית ורקע לתקופת השיא בתולדותיה של תורת הסוד היהודית, שלהי המאה הי"ג וראשית המאה הי"ד, שבה נוצר ספר הזוהר ונקבעו מסלולי התפתחותה של תורת הסוד העברית. הכרך הנוכחי דן בתקופה שבעקבות הזוהר, והוא ראשון מבין שני כרכים על תקופה זו.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: משה אידל, חגי פלאי, ירון בן-נאה
תיאור: באמצע המאה השש עשרה, למשך כשני עשורים, הפכה צפת למרכז יצירתי פורה בהלכה, בקבלה, בשירה ובפרשנות. אל צפת הגיעו אנשי הלכה ומקובלים רבים וריכוזם במקום קטן מאוד יצר מציאות ייחודית. בצפת עלתה ההתעניינות בחיבורים שנחשבו עתיקים – המשנה והספרות הזוהרית, וחכמי העיר האמינו שהם לא רק חיים באזור הגאוגרפי שבו נוצרו שני החיבורים אלא גם יכולים להשתטח על קברם של המחברים הקדומים ולקבל השראה מהם.
היצירות השונות שנכתבו בצפת השפיעו תוך זמן קצר השפעה נרחבת ומעמיקה על התרבות היהודית לדורותיה, הודות לאישים בעלי מעוף חריג, שהצליחו ליצור יצירות חדשניות ובעלות חשיבות לתרבות שבמסגרתה פעלו. זאת ועוד, בצפת חיו אישים שיצרו ביותר מאשר תחום יצירה רחב אחד, כמו ר' יוסף קארו. מגוון המפגשים התרבותיים בין חכמי ישראל מכל העדות, הן בינם לבין עצמם הן בינם לבין תרבויות הסביבה, חשובים להבנת יצירתם ופעילותם. כמה מן היצירות הצפתיות מתאפיינות בהיקף, בגיוון, במורכבות ובתחכום רב – במיוחד אלה של ר' יוסף קארו. משום כך היה צורך בכמה חוקרים כדי להציג את יצירתו של מרן במלוא היקפה, בעמקות מכאן ומתוך פנייה לציבור הרחב מכאן.
ר' יוסף קארו: היסטוריה, הלכה, קבלה בא להעמיד את ענק הרוח מצפת בשורה הראשונה של גדולי היוצרים בעם ישראל בכל הזמנים, ושלושת המחברים מציגים את רוב תחומי יצירתו יחדיו, על פי חידושי המחקר. החלק הראשון, 'ר' יוסף קארו ותקופתו', מאת ירון בן-נאה, מתאר את הרקע ההיסטורי ודן בחייו של ר' יוסף קארו. החלק השני, 'עיונים במפעל הפסיקה של ר' יוסף קארו', מאת חגי פלאי, דן בחיבוריו של מרן, רקעם והשפעתם. החלק השלישי, 'מרן איש הקבלה: "מגיד מישרים"', מאת משה אידל, משרטט קווים לדמותו הקבלית של ר"י קארו. הספר מציג את דמותו של ר"י קארו במלואה ומאפשר לקורא להבין את השפעתו העצומה עד ימינו אלה.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: ראובן הכהן אוריה
תיאור: הספר בוחן באופן מקורי את חידת משיחיות הרממ״ש ואת בשורתה. הוא מראה כי משיחיותו ונביאותו הציבורית-היסטורית הנה פועל יוצר של התודעה המיסטית-חב״דית שלו. תודעה, שתורת האלוהות שלה מרוכזת באינסוף האחדותי הנקרא ׳עצמות ומהות׳ ועומד ביסוד הקביעה: ״קוב״ה, ישראל ואורייתא – כולא חד!״
הספר מוכיח כי תפיסת האלוהות האחדותית של הרממ״ש מחלצת מתוכה בשל הגיונה הפנימי, תהליכים נטורליסטיים ואימננטיים בתיאור של התפתחות וגאולה. ואכן משיחיותו היא תהליך רציונלי, רוחני וטבעי מתחילה ועד גמירא. תהליך שבו מתבטלים היסודות האפוקליפטיים-ניסיים לכל אורך הדרך. לדידו, זוהי הגאולה האחת המובטחת ואין בלתה. היא היוצרת שינוי איכותי בהוויה ההיסטורית-חברתית והתרבותית-לאומית. כל הגותו ומפעלו של רממ״ש היו מתוך תודעה זו, ולשם זיהויו כמשיח בעיני העם והעולם בכללו. ודאותו זו חסרה אך את הסכמת העם וקבלתו, לשם מימושה המלא.
התפיסה האחדותית מביאה לשינוי של המבנים, הדפוסים והמנגנונים שנבנו מדימויים פרסונליים וטרסצנדנטיים החוצצים בין תודעתנו לבין העצמות. בכל הדימויים הפרטיקולריים וההתגלותיים-אפוקליפטיים, וכן בכל אלה שיוצרים היררכיה מהותנית שבין קודש לחול ובין חומר לרוח וכדומה, יחול שינוי ההולם אימננטית את הכוליות האינסופית. שינויים אלה אף מטהרים את האדם והאנושות מהאחיזה האגוצנטרית במציאות ומניעה אותם ליחס חומל וזולתני. כך תיגאל האנושות מהרוע האנושי. בכך ביקש הרממ״ש לגאול את עם ישראל ואחר את העולם כולו מהשפות המעכבות את גאולתו.
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים
מאת: חנוך בן פזי
תיאור: הדיון בדבר היחס שבין ההומניזם ובין היהדות חייב להתקיים, והוא אכן מתקיים, אך במעגלי שיח מצומצמים מדי. במובנים עמוקים ביותר, הדיון אודות היחס שבין היהדות וההומניזם הוא אחד מן האתגרים הגדולים ביותר של היהדות במאתיים השנים האחרונות. לדיון הזה יש היבטים שונים וכמה מישורים של דיון, וכמובן שאין הוא דיון תיאורטי בלבד. דומה, כי ביסודן של מחלוקות פוליטיות וחברתיות רבות המעסיקות את הציבור בישראל, עומדת שאלת היחס שבין היהדות להומניזם, ולעתים בין המחויבות ליהדות כדת או כלאום ולמחויבות להומניזם כעמדה אתית כלל אנושית.
ביסודו של הספר מצויה ההכרה במחויבות ההומניסטית ובמחויבות היהודית כשתי מערכות ערכיות והכרתיות שונות, אשר יכולות להיות שותפות זו לזו, משלימות זו את זו, ולעתים מתחרות זו בזו. חיבור זה מציג מגוון של גישות וביקורות אודות הגשר המחבר, או החומה המפרידה, החוטים הקושרים, או הסערה המאיימת בכל מפגש שבין שני העולמות. הספר כולו הוא בבחינת הזמנה להתמודד עם סדרה של שאלות המתעוררות במרחב הנפתח בין שני העולמות. ואולי, הוא מבקש להיות קריאה לעצב מחדש את הזהות היהודית במונחים של "הומניות עברית״.
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים
מאת: אביגיל מנקין-במברגר
תיאור: במחקר ההיסטורי של היהדות בשלהי העת העתיקה רווחת הנטייה להפריד בין הלכה למאגיה ובין מעשה משפטי למעשה מאגי. לרוב כרוכה הפרדה זו גם בחלוקה מעמדית: שכבת העילית של הרבנים והמלומדים מן העבר האחד, וההמון האוחז באמונות עממיות מן העבר השני. אולם, האומנם היו הפרדות אלה כה חדות? האם יהודים קדמונים הבחינו בין שבועה בשם האל בבית הדין ובין שבועה בשמו לשם גירוש שדים? האם יש הבדל בין אמונתו של אדם המגרש את אשתו באמצעות גט לאמונתו של אדם המגרש שד באמצעות גט? ואם אין הפרדה כזו, כיצד נוכל להבין מחדש את מוסדות המשפט והמאגיה ביהדות בעת העתיקה? ספר זה מתמקד בבחינת השאלות הללו וסוקר את הקשר, המפתיע לכאורה, בין העולם המשפטי והעולם המאגי במקורות היהודיים העתיקים. הוא מציע את האפשרות שעולמות אלו לא היו רחוקים זה מזה כפי שנדמה. במוקד הספר עומד הממצא הארכיאולוגי של קערות ההשבעה מבבל משלהי העת העתיקה, ולצידו סוגיות ומקורות מספרות חז"ל. הכיתובים שעל הקערות המאגיות רוויים בשפה משפטית וכוללים אזכורים של רבנים ובתי כנסת בצורות שאינן מתגלות בקריאה בקורפוסים הקנוניים. משום כך מספקות הקערות הזדמנות נדירה להבנה מורכבת ועשירה יותר של החברה היהודית העתיקה – החל בהבנה מקומית של מושגי יסוד כמו שבועה, נדר ושטר; דרך הבנה של מבנים קהילתיים; וכלה בחשיבה רחבה יותר על המבנה המרובד של אותה חברה.
יד יצחק בן-צבי
מאת: תמר רוס
תיאור: תמר רוס סוקרת את האתגרים שהמהפכה הפמיניסטית מעמידה בפני המסורת היהודית ואת דרכי התגובה האפשריות. כמי שאינה מסתפקת בעמדת המשקיף מבחוץ, היא מבקשת לחשוף לא רק את מידת ההטיה האנדרוצנטרית הטבועה במסורת זו, אלא גם להתעמת עם השלכותיה. לדעתה, מעבר לבעיות ההלכתיות והמעשיות שהטיה זו יוצרת, עצם קיומה מאיים על לב־ליבה התיאולוגי של האורתודוקסיה: האמונה בתורה מן השמים.
רוס תובעת הודאה ברורה בהטיה הגברית של מקורותיה המקודשים של היהדות ומציעה צידוק להמרת חשיבותה של הטיה זו, תוך שמירה על סמכותם הפורמלית של מקורות אלה, היא גם מצביעה על אותן מגמות במסורת היהודית שכבר הכירו וקידשו מכניזם זה בגלוי ובמפורש. על סמך תקדימים אלה, שאותם היא משלבת בתיאוריות פרשנות ומשפט עדכניות, היא בונה רציונל תיאולוגי המכוון לדורנו.
עמדותיה של רוס מלמדות כי המהפכה הפמיניסטית באורתודוקסיה חורגת מעבר להשפעותיה המעשיות על חיי היחיד, וכי יש בכוחה להעביר בשורה מקיפה לגבי טיבם של התרבות, החברה והקיום האנושי בכלל.
למהדורה שנייה זו של הספר נוסף אפילוג חדש, המשקף את ההתפתחויות בשטח מאז הוצאתה של המהדורה הראשונה באנגלית בשנת 2004 .
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: שמואל ויינשטיין
תיאור: האם קיים קשר התפתחותי סמוי בין תורת החסידות והתיאוריה הפסיכואנליטית? ״פסיכואנליזה מיסטית״ מציג ובוחן את ההשערה שהפסיכואנליזה ינקה, פיתחה והעשירה את רעיונות היסוד של תורת הסוד היהודית כפי שבאו לידי ביטוי בחסידות, תוך נטרול והסוואה של המרכיב המיסטי שבהם.
הספר ״פסיכואנליזה מיסטית״ מציע את רעיון ״הלא־מודע המטפיזי״ כמושג תשתית אשר מרחיב ומותח את עיקרון היסוד הפסיכואנליטי אל הממד המטפיזי. בדומה למנגנון הלא־מודע הפסיכואנליטי, אשר עוסק בפרשנות של תכנים רגשיים ודחפיים ובמינון החשיפה כלפיהם, ״הלא־מודע המטפיזי״ עוסק בפרשנות של החיבור האנושי־אלוהי ובמינון החשיפה כלפיו, האחד מארגן את התנהלותנו הנפשית והשני מדריך את חיינו הרוחניים, ברבדים שאינם גלויים לנו.
החזון המניע את הספר הוא הרחבת היסודות להשבתה של המיסטיקה אל תפיסת הלא־מודע הפסיכואנליטי, ממנו הודרה. חזון זה מהווה נדבך בהשקפה החברתית־ תרבותית אשר תופסת תאוצה בשנים האחרונות , החלת רעיונות החסידות על כל מרקם תחומי החיים מהם החלה לצמוח, תוך שילוב של היבטים חברתיים, נפשיים ורוחניים לכדי תפיסה אחדותית של האדם ושל העולם. הרחבת המשמעויות של מושג הלא־מודע אל התחום המטפיזי, עשויה להשפיע גם על גבולות הגזרה של המתודה הטיפולית הפסיכואנליטית. ״פסיכואנליזה מיסטית״ מציע אפשרות לפרש היבטים רוחניים לא־מודעים מנקודת מבט קלינית, ומתוך כך לאבחן ולהבחין בהתאם גם בין הזיה ואינטואיציה, פנטזיה ואמונה, שיגעון ושפיות, חולי ובריאות.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אדם רצון
תיאור: ספר זה עוסק בחיים לצד המוות ובדיאלוג שלנו עם שניהם ועם האנשים שסביבנו. זהו פרי מחקר ארוך, המבוסס על מפגשים עם נוטים למות, תיעוד דבריהם וקריאה בקטעים המתועדים בצד קריאה בהגותם של הוגים יהודים המשתייכים למסורת החשיבה הדיאלוגית. מסורת חשיבה זו נותנת קדימות לדו-שיח עם האחר (אנושי או רוחני) על פני הקיום האינדיבידואלי ורואה בדו-שיח עימו מקור עיקרי למשמעות קיומו של היחיד. הספר מפגיש בין דברי הגות המוגבהים מעל התיעוד העממי, היומיומי ובין קטעי תיעוד של בני אדם השקועים בחייהם ובמותם (או במות יקיריהם). אלו אף אלו , המוגבהים מן החיים והשקועים בהם , מורכבים, מלאי סתירות ואפופי סוד.
אין כאן השוואה שיטתית בין סוגי השיח הללו, אלא כוונה להנכיח את השיח החי על סף המוות ומולו. שני מצבי ההיות , על סף המוות ואל מול המוות , מייצגים שתי עמדות שונות ומשלימות ביחס למוות, ולמעשה הם עלו מתוך המחקר, התנסחו ממפגש למפגש ולבסוף הפכו לנושאי שני השערים המרכזיים בספר. ב"על סף המוות" נבחנים מצבי תודעה שונים, כגון סליחה, תודה, כמיהה ואהבה, שהם מצבים מרכזיים בקיום האנושי לאורך החיים. בשער זה נבחנת עמידותם, ולעיתים אף התעצמותם, על סף המוות. לעומת זאת, ב"אל מול המוות" נבחנות עמדות מרכזיות כלפי המיתה והמוות, כגון היחס למרחב ולזמן בשלב סוף החיים. מתוך בחינת הופעתם אל מול הסוף הקרב ובא עולה ומתבהרת חשיבותם גם בשלבים מוקדמים יותר של החיים. האופן שבו מצטרפים כל אלו, יחד עם אופן הטיפול בהם, מנסחים את אותה עמידה מול המוות הבאה לביטוי בכותרת הספר , מוות דיאלוגי, ואולי אפשר בכלל לחשוב עליה כעל חיים דיאלוגיים נוכח תודעת המוות הטבועה בהם מראשיתם.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אריאל אבן-מעשה
תיאור: לר' דב בער פרידמן, "המגיד ממזריטש" (1772-1704), היה תפקיד מכונן בגיבוש החסידות, תנועת ההתחדשות המיסטית שהפכה לאחד הכוחות החשובים והמצליחים ביותר ביהדות המודרנית. ב"דיבור לאינסוף" אריאל אבן־מעשה פונה לדרשותיו של המגיד כדי להבין את מקומן של המילים בחוויה המיסטית. לטענתו, תורת השפה של המגיד היא המפתח להבנת התיאולוגיה המיסטית המופשטת שלו, ולחיי הדבקות ועבודת השם אליהם ביקש להוביל את תלמידיו. הספר בוחן את חײו של מיסטיקן מופנם זה על בסיס סיפורים, אגדות ומקורות היסטוריים שונים, ומבדיל את הדמות ההיסטורית מהדמות העולה מהמערך המורכב של מסורות טקסטואליות ומסורות בעל־פה שעיצבו את זכר המגיד ואת מורשתו.
אבן־מעשה מראה כיצד תפיסת השפה של המגיד ממזריטש עוצבה מתוך מפגשיו עם הבעל שם טוב (הבעש"ט), שמשנתו הציגה תפיסה רדיקלית של אימננטיות אלוהית. המגיד פירש את האימננטיות כחיוניות לשונית הפועמת ומהדהדת בחלל העולם. מתוך פרשנות זו פיתח המגיד את התפיסה שכל המילים האנושיות, בכל שפה, ואפילו בשימושים היומיומיים ביותר, יכולות להתקדש כאשר תוחזרנה למקורן האלוהי. בחינת הכתיבה ההגותית של המגיד ממזריטש מעמידה בפנינו את דמותו של הוגה חסידי יצירתי ומהפכני. מבחינות רבות, טוען המחבר, המגיד ממזריטש - ולא הבעש"ט - היה המייסד האמיתי של תנועת החסידות והמעצב הראשי של התיאולוגיה שלה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אורית רוזנבליט, רן רון
תיאור: מבראשית עדי עד מציע קריאה דרשנית בסיפורי בראשית המקראיים ובטקסי החיים היהודיים. ספר זה מציע קשר עמוק בין טקסי החיים שעוצבו החל מתקופת התנאים לסיפורי בראשית שקדמו להם. הכותבים טוענים שהקשרים ביניהם נובעים מאתיקה דומה המניעה אותם, אתיקה הרואה באדם סובייקט הלוקח אחריות על מעשיו, להבדיל מהאדם שהולך בעקבות ציווי הורי או אפילו אלוהי. כך למשל, סיפורי אברהם ועקדת יצחק מוטענים בפרשנות חדשה בהקשר של טקס בר המצווה, כביטוי למרד של הסובייקט בציווי האלוהי. אתיקה זו, אשר בדרך כלל נותרת סמויה מן העין, מניעה את היצירה והחיים היהודיים, ואף מבדילה אותם מתרבויות אחרות. טקסי החיים (ברית מילה, בר/ת מצווה, חתונה ולוויה) כפי שהם מופיעים במסורת היהודית מקבלים פרשנות חדשה המעמידה במרכז את תהליך הנפרדות בין הורים לילדיהם לאורך החיים, כל זאת על מנת לעודד יצירה חדשה ופריון.
את ההשראה לקריאה הדרשנית המוצגת בספר מצאו הכותבים הן בכתבים פילוסופיים ופסיכואנליטיים (בעיקר אלו של פרויד ולאקאן), והן במקורות יהודיים מתקופות שונות – סיפורי המקרא, המשנה והתלמוד, לצד מקורות מאוחרים כמו ביאליק ומשוררים בני-זמננו השומרים על אתיקה ייחודית זו.
רסלינג
מאת: שרה יפת
תיאור: דברי הימים הוא חיבור היסטוריגרפי אחיד המספר את תולדות ישראל. חלקו הראשון של הספר (דברי הימים א) מגיע עד לסוף ימי דויד, וחלקו השני של הספר (דברי הימים ב) ממשיך משלמה ועד הצהרת כורש. המחבר האנונימי, כנראה אחד מכוהני ירושלים בימי הבית השני, כתב את ספרו בסוף התקופה הפרסית או בראשית התקופה ההלניסטית. הוא בנה את ספרו תוך שהוא משתמש בספרי המקרא הקודמים ומשכתבם, ובחומרים נוספים שהיו לפניו, ומכאלה שחיברם מדעתו. והכול לפי השקפותיו התיאולוגיות.
"מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה. הפירוש שם לו למטרה את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ-מקראיות ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות היסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ-מקראית, ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.
האוניברסיטה העברית בירושליםעם עובדי"ל מאגנס
מאת: שרה יפת
תיאור: חלקו הראשון של הספר (דברי הימים א) מגיע עד לסוף ימי דויד, וחלקו השני של הספר (דברי הימים ב) ממשיך משלמה ועד הצהרת כורש. המחבר האנונימי, כנראה אחד מכוהני ירושלים בימי הבית השני, כתב את ספרו בסוף התקופה הפרסית או בראשית התקופה ההלניסטית. הוא בנה את ספרו תוך שהוא משתמש בספרי המקרא הקודמים ומשכתבם, ובחומרים נוספים שהיו לפניו, ומכאלה שחיברם מדעתו. והכול לפי השקפותיו התיאולוגיות.
"מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה. הפירוש שם לו למטרה את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ-מקראיות ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות היסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ-מקראית, ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.
האוניברסיטה העברית בירושליםעם עובדי"ל מאגנס
מאת: טובה גנזל
תיאור: נבואות יחזקאל נכתבו מזווית ראייה ייחודית של נביא הנמצא בבבל, אך זועק וכואב את השבר של חורבן המקדש בירושלים. בחלקו הראשון של ספר יחזקאל מופיעות נבואות תוכחה קשות וחמורות, ובחלקו האחרון – נבואות תקומה המבטיחות את תקומת העם והגאולה בעתיד. סגנונו של יחזקאל, תכניו ומעשיו הסמליים שונים משל יתר הנביאים, ובשל כך יש בהם עניין מיוחד. מטרתו של ספר זה היא להציג את נבואות יחזקאל לקוראים המעוניינים להכיר את נקודות המבט הייחודיות של הנביא, תוך לימוד שיטתי של פרקי הספר כולו. הספר עוסק בתוכני הנבואות, במקומן בספר ובהקשרן הספרותי וההיסטורי.
תבונות
מאת: שמואל דוד לוצאטו
תיאור: הוצאה מחודשת של מאמרים שכתב שד"ל בעיתוני התקופה על הנושאים הבוערים בסדר היום של העולם היהודי של המאה ה-19, עוד לפני תחילת הציונות: התגליות של המחקר המדעי; ההתבוללות של חלקים בדור הצעיר; התקשורת החדשה; הגילוי של שפות עתיקות ושל כתבים עתיקים. זוהי אסופה של חלק (קטן) מ- 300 המאמרים שכתב שד"ל על "כל מה שזז". הצצה מרתקת שמחייבת התייחסות חדשה לדברים שפעם היו מובנים מאליהם.
על רש"י ואבן עזרא * על ההיסטוריה של הכתב העברי * על קדמות ספר איוב * על ספר ישעיהו * על החמלה * על מצוות המילה * על גירוש נשים נוכריות * על הסופרים הצדוקים והקראים * על מועד חיבורם של מזמורי תהילים * נגד שפינוזה * על בית הלל ובית שמאי * על צלם אלוקים * על הקבלה * על המוסר ועל תורת אברהם ותורת משה * על אמונה, מצוות וחופש בחירה * על יישוב ארץ ישראל * ועוד.
מאת: לילך שטרן
תיאור: הספר “השתקפות ספר בראשית בראי אומנות הציור” מקפל בחובו מבחר ציורים מקראיים, פרי מכחולם של גדולי הציירים בכל הזמנים. במסגרתו פורשו הציורים מבחינה אמנותית. נבדק אם הם עולים בקנה אחד עם רוח המקרא או שמא מורדים בו. אם כן, איזו עמדה ביקורתית הם מציעים. מובא גם שימוש בווריאציה על נושא; כלומר השוואת צמד תמונות שונות העוסקות בנושא זהה ובדיקה מה מייחד כל תמונה.
ספרי ניב
מאת: מגידוב רוני
תיאור: אדם קם בבוקר וחווה את החיים כהבל, והוא שואל את עצמו איזה יתרון יש לעשייה האנושית.
סוגיית טעם החיים מעסיקה את האנושות מאז ומעולם, וקֹהֶלֶת בֶּן דָּוִד נתן לתהייה זו ביטוי ישיר ונוקב כבר בפסוק השני של ספרו. האם בכך הסתכמה בשורתו?
על האמירה הפותחת – הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל – הוצעו פירושים רבים. האם בעל הספר דבֵק בהצהרתו ומבקש לאשש אותה, או שהיא מוצגת אך כפן אחד של החיים על פי קהלת? מה, למעשה, הוא מייעץ לאדם שמתחבט בשאלות כגון למה נבראנו, לשם מה אני חי?
הספר יש חיים לפני המוות מבקש להתחקות אחר השתלשלות רעיונותיה של מגילת קהלת ולברר את יסודותיה ואת סודותיה. למסע זה מוזמנים קוראים שהקושיות הנצחיות בדבר פשר הקיום עולות בהם מדי פעם, וכמובן אלה שהפרדוקסים של קהלת ואופן התבוננותו בחיים מסקרנים אותם.
ספרי ניב
מאת: אביבה גיטלמן
תיאור: הפילוסוף היהודי פרנץ רוזנצוויג (1929-1886) חיבר את "כוכב הגאולה" בשנת 1919, ספרו המשמעותי ביותר. ספר זה הוא כגשר הנטוי על פני השקפות מגוונת, דתות ותרבויות, והוא מתפרס על פני יריעה רעיונית רחבה תוך ניתוח ביקורתי, מעמיק ויסודי של מספר רחב של נושאים. רוזנצוויג גדל בבית יהודי מתבולל ואף עמד להתנצר. כחלק מתהליכים קיומים אלו שניווטו את מהלך חייו, החליט לדבוק ביהדותו תוך שאינו זונח את הנצרות ומתעמק באסלם ובדתות המזרח. בבסיס הספר נגלית ההתעקשות של רוזנצוויג לקיים דיאלוג עם אותן דתות שהותירו חותם רעיוני על התרבות האנושית בכלל ועל התרבות המערבית בפרט. "כוכב הגאולה" חושף את הקורא לדיאלוג ולדיון רחב היקף עם מרחבים רעיוניים אלה, דיונים שאינם מנותקים מהווייתו הקיומית של רוזנצוויג, בן לתקופת המודרנה.
מחקרים רבים נכתבו על "כוכב הגאולה", אולם ספרה המעמיק של אביבה גיטלמן, תיאולוגיה אישית, מבקש להיחלץ מהמגמה האפולוגטית של מחקרים רבים, ובהתאם לכך למקם את התרבות היהודית כמוקד ליצירת חייו של רוזנצוויג. בתיאולוגיה אישית מבקשת המחברת לאגד את הדיאלוגים שנכתבו על ידי רוזנצוויג בשפה גרעינית, לעיתים אזוטרית, ולעקוב אחר הכוחות, מכלול האסוציאציות, הרבדים הגלויים והסמויים המניעים את כוחה של שפה זו. באופן הזה מבקשת המחברת להתיר ולו במעט את חוסר הבהירות האופף את "כוכב הגאולה", תוך יצירת כלים ביקורתיים, תרבותיים והיסטוריים לבחינת ספרו של רוזנצוויג. לאורה של חקירה זו מתגלה הגותו של רוזנצוויג כהגות שאינה דתית, אינה מצמצמת את עצמה להגות מודרנית או פוסט-מודרנית אלא הגות אשר כל אחד עשוי למצוא בה חלופה ייחודית.
רסלינג
מאת: יוסי חקלאי
תיאור: בספר זה נכרכו עולמות שונים מתוך כוונה להבהיר ולהבין את גישתם של חכמי העם היהודי ביחס ליופי, אומנות חזותית, ומתוך כך ביחס לעבודה זרה על היבטיה החזותיים. מצטלבים כאן דברי הגות, יצירות של גדולי ישראל, מדון יהודה אברבנאל במאה ה-15 עד ראשית המאה ה 19: הוגים, רבנים, פילוסופים, מקובלים, חסידים וסופרים.
יוסי חקלאי מוביל אותנו להגדרות השונות של האסתטיקה בקרב אותן מִשְׁנוֹת או השקפות, לעתים כתורה של העולם החושי הקולט את סביבתו וגופו ומשפיע על תחושותיו המתורגמות במישור התבוני, לעתים כתיאוריה המנסה לפענח מהו יופי ומהו נשגב; או שמדובר בטקסטים שמסבירים מהי אומנות, מהן האומנויות וכיצד למיינן, לדרגן, להדגיש או לשלול את חשיבותן. מול הגישות המציינות שהיופי או היצירה נוצרות דרך האסוציאציות של הדימויים, פעולת הדמיון המגורה מהאובייקט, תעמוד הגישה של השלמות החושית, מעין דחף פנימי הרוצה ליצור שלמות.
בעקבות השינויים החברתיים והתרבותיים, המבט על היופי והאומנות מובא מזוויות שונות: ניתוח פילוסופי של התלמידים היהודיים של קאנט או של הגל, או היבטים דתיים, הלכתיים, משיחיים, קבליים, שקולותיהם נשמעים ביחס להבנת אומנות ויופי. אלה ואלה מוסיפים מרכיבים חדשים ומשמעותיים בתיאור ובהבנת המושג ומעשה האומנות. המאמינים ישאלו האם היופי מצוי באל, האם הוא נאצל ממנו, והמקובלים יוסיפו את הספירה שבה שוכן היופי. אחרים יזהו את היופי במשכנו ב"שכל העליון" או ב"נפש העולם"; הוגים אחרים יאתרו את מקורות היופי ביקום, בטבע, או במפגש עם נפשו ודמיונו של האדם. יהיו שיאמרו ששורשי היופי מצויים במפגש של החושים עם תופעות טבע, עם הסביבה, ועיבודם על ידי הדמיון האנושי.
רסלינג
מאת: שרגא פישרמן, שלמה קניאל, יובל שרלו
תיאור: מחנכים, מורים, יועצים חינוכיים והנהלות בתי ספר מקבלים החלטות רבות בכל יום. החלטותיהם מושפעות משיקולים רבים ואנו מעוניינים שאחד הקריטיים יהיה השיקול האתי. מטרת הספר היא "לאמן את שרירי האתיקה" של העוסקים בחינוך. בשלבים הראשונים, איש החינוך יהיה זקוק ל'וייז' מלאכותי על מנת לנווט את תהליך קבלת ההחלטה ולהכניס לתוכו את השיקול האתי, בהמשך, וככל שיתנסה בשימוש ב'מצפן המוסרי' יהפוך התהליך לחלק ממנו והזמן הדרוש לקבלת ההחלטה על פי השיקול המוסרי יקטן.
לספר שני חלקים: הראשון תיאורטי ומתמקד בהסבר המושגים, במטרת הספר ובדרך השימוש המוצעת. בחלק השני תשע עשרה דילמות מחיי מחנכים, מנהלים ויועצים חינוכיים. לכל דילמה מספר חלקים: סיפור הדילמה; רקע תיאורטי קצר; תיאור הדילמה, צדדי הדילמה ושיקולי הדעת; 'בעין יהודית' (מקורות היהדות הקשורים לדילמה) ובחירת החלופה שאנו מציעים לדילמה.
ניתן לעשות שימוש בספר הן לעיון והן לסדנאות בהן מוצע לאמן את עצמנו בבחירת חלופות לאור שיקולי דעת אתיים. לחיבור הספר חברו שלושה: הרב יובל שרלו- מומחה לאתיקה, פרופסור שלמה קניאל- מומחה לפסיכולוגיה חינוכית ופרופסור שרגא פישרמן- מומחה לייעוץ חינוכי.
שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור
מאת: גדליה לסר
תיאור: במאה העשירית ניטש בספרד היהודית ויכוח חריף ומוחצן בין שניים מבעלי הלשון הראשונים - מנחם בן סרוק ודונש בן לברט. הוויכוח המר, שהיה גם בעל השלכות פרשניות למקרא, גלש והגיע עד כדי האשמתו של מנחם בקָ רָ אוּת. לאחר כמאתיים שנה מפרוץ הוויכוח נזעק רבנו תם הצרפתי, הענק התלמודי, להכריע בין הניצים בסוגיות של לשון. לדבריו, חובתו היא לתקן את העוול המתמשך שנגרם למנחם הן על ידי דונש בתשובותיו השגויות על 'מחברת מנחם', הן על ידי חכמים שבמשך הדורות לא התייצבו לצידו של מנחם. הכרעותיו של רבנו תם מקובצות בחיבור שקיבל את השם 'הכרעות רבנו תם', והן נוטות באופן מובהק לצידו של מנחם. החיבור חושף, בין היתר, את שיטת השורש הייחודית של רבנו תם שטרם אובחנה כראוי במחקר, את שיטתו בנושאים שונים בתורת הלשון ואת דרכו בפירוש המקרא. על אף היות רבנו תם בן המאה השתים־עשרה, אין הוא מכיר את תורת השורש השלָ שי של הפועל העברי, כפי שזיהה אותו יהודה חיוג' בסוף המאה העשירית.
לראשונה, מקובצים בכרך אחד כל מרכיביו של הנושא: ציטוטים רלבנטיים מ'מחברת מנחם', תשובותיו של דונש על מנחם, מהדורה מדעית מוערת ומבוארת של חיבור ההכרעות עם מנגנון חילוף נוסחאות על פי ארבעה כתבי־יד המוכרים כיום ופירוש צמוד המבאר את לשונו הסתומה והחידתית של רבנו תם. למהדורה הוקדם מבוא נרחב הבוחן, בין היתר, את דרכו הפרשנית והלשונית של רבנו תם.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אהרן דותן
תיאור: הספר שלפנינו מציג שישים וחמישה פרקים, או קונטרסי מסורה, שנכתבו במועדים שונים ובמקומות שונים. הם מוינו ומוגשים באחת עשרה קבוצות לפי נושאיהם, כגון תשעת הקונטרסים (יב–כ) העוסקים בשווא ובחטפים. כל אחד מהקונטרסים הוהדר ונותח והתבררו העניינים הנידונים בו. אכן טמונים בחיבור הזה מכמני לשון מני קדם, שהמחבר חשף אותם ובירר אותם מִשָּׁלֵם.
פרסום זה משלים ומרחיב את העבודה של המחבר שראתה אור בשנת תשכ"ז – ספר דקדוקי הטעמים לר' אהרן בן אשר על פי כתבי יד עם מבואות ומחקרים. מעתה מתעשר חקר המסורה והדקדוק העברי בכלי חדש רב ערך.
אהרן דותן, פרופ' אמריטוס של אוניברסיטת תל־אביב, ונמנה עם חשובי המלומדים בה שנים הרבה. דותן הוא אחד מגדולי חוקרי הלשון העברית וחקר המסורה. חבר האקדמיה ללשון העברית ומעמודי התווך שלה. הרים תרומות רבות ערך בחקר ראשית הדקדוק העברי וחוכמת הלשון העברית בימי הביניים, והעמיד מחקרים חשובים בכל תקופותיה של הלשון העברית. כתב שפע מחקרים בחקר המסורה. בזכות זה הוא עמד עשרות בשנים בראש הארגון הבין־לאומי לחקר המסורה (IOMS). זאת ועוד, דותן הרים תרומות מוכחות בעשייה הלשונית – הן במינוח הן בסוגיות התקן בדקדוק העברי – עוד בהיותו מזכיר מדעי בוועד הלשון העברית ובאקדמיה בשנותיה הראשונות, וביותר הִרְבָּה מעש בתחומים האלה מאז נבחר לחבר האקדמיה בשנת תשכ"ו. הודות להישגיו המעולים בכל התחומים שפעל בהם התעטר כחתן פרס ישראל בשנת תשס"ה.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: אמיר געש
תיאור: בספר זה מכונסים שישה־עשר מחקרים שהתפרסמו בעבר כמאמרים באכסניות שונות, ובהם עיונים פילולוגיים ובלשניים בעברית ובערבית – שצמחו ברובם מעבודת המחבר במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.
הספר נפתח במבוא מקיף, אשר מתאר את המחקרים ודן במטרותיהם, ובסופו צורפו מפתחות. חמישה־עשר מפרקי הספר עוסקים בחיבורים רבניים וקראיים מימי הביניים השייכים ברובם לספרות חוכמת הלשון. אחד החיבורים כתוב ערבית, ומן החיבורים הכתובים עברית כמה הם תרגומים מערבית. הפרק האחרון עוסק בצורתם ובשימושם של המספרים המונים בעברית מדוברת בת ימינו ובלהגים נאו־ערביים.
למחקרים המכונסים בספר הזה כמה מטרות פילולוגיות ובלשניות (שלעיתים שלובות זו בזו), ובהן: זיהוי תרגומים; גילוי טקסטים שנוצרו עקב שימוש מוטעה במקורות; חשיפת אוצר המילים המקורי של טקסט השונה מזה שבדפוסים; קביעת זהות מחברי הטקסטים; ביאור טקסטים, תפיסות ומונחים דקדוקיים; חשיפת זיקות בין טקסטים.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: יהודית הנשקה
תיאור: משנת ר’ יהודה הנשיא, החיבור היסודי של התורה שבעל פה, נשתמרה בידינו בשלושה כתבי יד שלמים בלבד. אחד מהם הוא כתב יד קיימברידג’ , שנכתב במאה הט״ו באחת מארצות הים האגאי. חיבור זה מוקדש לתיאור מקיף ראשון של הלשון הניבטת מעד זה. בחינת לשון כתב היד בנויה משילוב של מחקר פילולוגי עם ניתוח סוציו־לינגוויסטי. פרקי הספר עוסקים בכל ההיבטים של הלשון: כתיב, תורת ההגה, תורת הצורות, התחביר והמילון העולים בכתב היד. לאחר הצגה פילולוגית מפורטת של לשון המשנה בכתב היד, נבחנת לשון זו משני פנים: מחד גיסא יחסה למקורותיה הקדומים של לשון חכמים הארץ־ישראלית בכתבי יד מהימנים, בקטעי גניזה ובאפיגרפיה; ומאידך גיסא נבחנת השתקפותו של תהליך מסירת המשנה. פרק המוקדש לנוסח פסוקי המקרא המשולבים במשנה, בהשוואה למסורות המקרא שבשאר קהילות ישראל, משלים את בחינת רקעו של כתב היד.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: רבקה שמש-סירקין
תיאור: במרכז הספר עומדת שיחת המשא ומתן ההלכתי מן המשנה. משא ומתן זה מתנהל בין חכמים המציגים את דעותיהם בענייני הלכה, ולעיתים מידיינים ביניהם ומנסים לשכנע בטיעוניהם.
בפרקי המבוא של הספר מוגדרת שיחת המשא ומתן ההלכתי לעומת יחידות שיח אחרות במשנה, מוצג מצאי השיחות במשנה, ומפורטים האפיונים הבסיסיים שלהן. עיקר הספר עוסק בניתוח לשוני של השיחות מהיבטים מתחומי לשון שונים: חקר השיח – מקומה של השיחה בתוך רצף השיח הקודם לה והסיום המופיע לאחריה; פרגמטיקה – פעולות הדיבור של המידיינים; ניתוח השיחה – צמדים שיחתיים בחילופי הדברים והמהלכים הטיעוניים בשיחות; רטוריקה – טיעוני קל וחומר והמבנים המקבילים זה לזה שיש בהם חזרה.
ניתוח שיחת המשא ומתן ההלכתי בתחומי חקר השיח, הפרגמטיקה וחקר השיחה מחזק את העיסוק בתחומי לשון אלו, הנחקרים פחות במחקר לשון חכמים.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: עזגד גולד
תיאור: סיפורי נסים הם נכסי צאן ברזל בקרב דתות רבות. מהו נס? מה היחס בין תופעת הנס לאל? האם הנס מעיד על מציאות האל, או שמא 'נסים' נעשים רק למי שמניח מראש את מציאותו של האל? האם נסים הם תופעה אובייקטיבית בעולם, או אולי הם תופעה אפיסטמית, פנימית, המתרחשת רק בתודעתו הסובייקטיבית של האדם באמצעות מתן פרשנות אישית לתופעות חיצוניות? שאלות אלו ואחרות נידונו במישור הפילוסופי והתאולוגי, וריתקו את התודעה האנושית במשך אלפי שנים.
בספר זה זוכה סוגיית הנס לחקירה שיטתית ורחבת-היקף מנקודת מבט חדשנית שכמעט לא עסקו בה בעבר , הפילוסופיה של ההלכה. סוגיות הלכתיות שונות ומגוונות שעוסקות בגלוי או במובלע בנושא הנס והטבע מוארות מנקודת מבט פילוסופית, באמצעות דיון בהשלכות המעשיות-נורמטיביות הנגזרות מתפיסת עולם המניחה את קיומם של נסים. תרומתו הייחודית של הספר וחשיבותו נובעות הן מהעיון המחודש בסוגיית הנס והטבע והן מבחינת המתודולוגיה שעומדת בבסיסו.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: ענת רובינשטיין
תיאור: אודסה שנת 1900, עיר שוקקת, תוססת ומלאת חיים, מרכז קוסמופוליטי לסחר, לתרבות ולמוסיקה, מעוזם של משוררים, הוגים, סופרים ואנשי שם מהאליטה של התרבות העברית המתחדשת, ביתם של ביאליק טשרניחובסקי, אחד העם, מנדלי מוכר ספרים ושלום עליכם. במרכזה של העיר בית כנסת גדול ומפואר, ועל הבימה חזן ומקהלה. החזן, פיני שמו, קולו מבריק וצח כבדולח, ותפילתו נישאת מקצה העולם עד קצהו, ממלאת את לב המתפללים בהתרגשות וכמיהה. ״נפשי תצא בזמרו […] ינועו אמות הסיפים!״, כך כתב עליו שלום עליכם.
ספרה של ענת רובינשטיין מביא את סיפור חייו ויצירתו של החזן, המלחין וההוגה פנחס מינקובסקי (1859-1924), שהיה מעמודי התווך של העשייה התרבותית והמוסיקלית של יהודי אודסה בתקופת תור הזהב של העיר סביב מפנה המאה ה-20. מינקובסקי שימש כחזן הראשי של בית הכנסת הברודי באודסה במשך שלושה עשורים, וזכה לשם ולתהילת עולם בזכות כשרונו המוסיקלי וכתיבתו הפורה. הוא היה דמות ייחודית בנוף המוסיקה היהודית של תקופתו, אחד מעמודי התווך של הקהיליה החזנית המזרח אירופאית. יצירתו המוסיקלית, עשרות המאמרים שפרסם ומעורבתו בקידום התרבות העברית המתחדשת, הפכו אותו לאחת הדמויות החשובות והמשפיעות, סמל להתגלמות דמות ״המשכיל״ היהודי במזרח אירופה.
השאלות המרכזיות שעולות בספר הן מקומו של מינקובסקי כדמות מפתח ב״השכלה״ באודסה העברית ובעולם היצירה המוסיקלית החזנית, האופן שבו דמותו מהווה חוליה מרכזית על הציר ההיסטורי של מוסיקה יהודית במפנה המאה במזרח אירופה עם המפגש בין יהדות למודרנה. שאלות אלו נבחנות על רקע תהליכים היסטוריים, חברתיים, תרבותיים, מוסיקליים ואסתטיים שהיו חלק ממרקם החיים הבורגני של העיר אודסה בכלל ושל בית הכנסת של יוצאי ברודי בפרט.
רסלינג
מאת: יהושע גרנט
תיאור: הספר מתחקה אחר שלל מסורות שעניינן במה שקדם לבריאת העולם, כדרך שהן משתקפות ומעוצבות בשירת הקודש העברית בת שלהי העת העתיקה וראשית ימי הביניים. הספר נפתח במיפוי מקיף של המסורות העוסקות בדברים שקדמו לבריאה במקרא, בספרות בית שני ובספרות חז"ל. בהמשך מאופיינים דפוסי זיקות לשוניות ותמטיות בין מופעיהן הפייטניים של מסורות מסוג זה לבין מקורותיהן הישירים בספרות האגדה לאגפיה, ואף נחשפות מסורות קדם-בריאה נדירות בפיוטים, החורגות בבירור מן הזרם המרכזי של ספרות חז"ל. מסורות ייחודיות אלה נבחנות בפירוט אל מול מגוון מקורות קדומים שמעבר לדל"ת אמותיה של ספרות בית המדרש ה'קנונית', והדיון מאיר את גלגוליהן של אמונות ודעות על רקע אתגרי פולמוס ומתחים רעיוניים. חטיבה מרכזית בספר מוקדשת לממד הזמן בפואטיקה של הפיוט, בדגש על נקודות ממשק שבין ייצוגי העבר הקמאי ו'ההווה הליטורגי' של ביצוע שירת הקודש במעמד התפילה; הדיון בסוגיה זו מבוסס על יישומן של תובנות תאורטיות מתחומי חקר השירה והסיפורת, ושזורות בו קריאות קרובות בטקסטים פייטניים נבחרים. הספר נחתם בשרטוט קווים לתמורות שחלו בעולמה של השירה העברית במפנה האלף הראשון וכלולה בו גם אסופת פיוטים המוהדרים כאן לראשונה על פי מקורותיהם בכתבי היד של גניזת קהיר. עולמו הייחודי של הפיוט הקדום מצטייר בספר כעצם מעצמיו של פסיפס הספרויות רב-הפנים שנוצר בארץ ישראל וסביבותיה בשלהי העת העתיקה, והוא עשוי לעניין את כל שוחרי חקר ממדיה הספרותיים והרעיוניים של תרבות ישראל הקדומה.
יד יצחק בן-צבי
מאת: משה גרנות
תיאור: משה גרנות חושף בספר זה את ההונאה – שאחראי לה הוא מחבר ספר דברים – הונאה שקבעה את גורל העולם.
הכוהן חלקיהו ״מצא״ במקדש ספר תורה, שגרם למהפכה, לא רק באמונה הישראלית, אלא גם באמונתם של כמחצית מאוכלוסיית העולם – הנוצרים והמוסלמים. הספר ״שנמצא״ הוא בוודאות ספר דברים, או חלק מרכזי ממנו, והוא מביא חידושים מבהילים בעבודת האל, המנתבים את המאמינים לקנאות בלתי מתפשרת ולשפיכות דמים ללא תכלה וקץ, וכופה שנאה לתרבות ולקדמה. מחבר ספר דברים פעל להעניק לכוהני ירושלים מונופול בתחום הפולחן (אינטרס כלכלי מובהק!), וקבע כי הוא מצטט את משה, שקיבל כביכול את הצווים הנוראים האלה מהאל.
אוריון הוצאה לאור
מאת: לאה בורנשטיין-מקובצקי
תיאור: הספר עיר של חכמים וסוחרים דן בקהילת חלב (ארם צובה) בין השנים רנ"ב-תק"ס (1800-1492). בפרקי הספר מתוארת בהרחבה החברה היהודית בעיר שהורכבה מקבוצות שונות, ובעיקר ממסתערבים, ספרדים ופרנקוס, וזאת על רקע העיר המוסלמית והחברה הנוכרית במקום בשלהי השלטון הממלוכי ובקרוב לשלוש מאות השנים הראשונות של השלטון העות'מאני. המחקר מבוסס על מגוון רחב של מקורות שונים, הן מהמצוי בדפוסים ובכתבי יד והן על ספרות מחקר ענפה במסגרת החיבור נידונו מעמדם המשפטי והחברתי של יהודי חלב, ותוארו חיי החברה והכלכלה הערים שהתנהלו בקהילה. כך גם נבחנו חיי המשפחה והווי החיים בעיר, כמו גם פרשיות שונות שהתרחשו בחיי הציבור היהודי בעיר בתקופה הנדונה ובעיקר אלו הסובבות את משבר השבתאות. הספר מכיל מידע ביוגרפי רב על אישים שונים בקהילה ומדגיש את עיסוק רוב יהודי העיר במסחר, ואת השפעתה של שכבת החכמים הייחודית שהתגבשה בעיר על חיי הקהילה. התובנות העולות מהיריעה הרחבה הנפרשת כאן לראשונה מעניקות תיאור חי של קהילת חלב, שהייתה החשובה בקהילות סוריה בתקופה הנידונה, ומשמיעות את קולה של אחת הקהילות הגדולות והעשירות באימפריה העות'מאנית במשך מאות שנים.
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל
מאת: יעקב אזואלוס
תיאור: ספר זה עוסק בתורת המלאכים – האנגלולוגיה – של כלל תרגומי התורה הארמיים, על רקע תורות דומות בעולם הקדום, ספרות בית שני, מגילות מדבר יהודה וספרות חז"ל. ספר זה דן, בפעם הראשונה, במכלול שלם ומקיף בתורת המלאכים בתרגומי התורה. הדיון מתבסס על נתונים שנאגרו מכל התרגומים הארמיים לתורה, הכוללים את תרגום אונקלוס, הירושלמי על מהדורותיו, כתב יד ניאופיטי ושוליו, ציטוטי תרגום, תרגומי גניזה ותוספתות תרגום. מכל אלה עולה שהתרגומים לתורה אינם עשויים מקשה אחת: מחד גיסא עומד תרגום אונקלוס שמתעלם כמעט לחלוטין מעולם המלאכים, ומאידך גיסא התרגומים הארצישראליים המשלבים את המלאכים בתרגומם גם באותם מקורות שאין להם זכר במקור המקראי. בעיקר בולט יחסו של התרגום המיוחס ליונתן לעולם המלאכים – הוא מרבה להתייחס אליהם לעיתים בציון שמותיהם ובתיאור תפקידם, בניגוד למקרא המציין שני מלאכים בשמם: מיכאל וגבריאל.
תופעה מעניינת בתרגומים אלה מתבטאת בהוספת מלאכים על הסיפור המקראי ככלי לדיוק בטקסט המקראי, ביאורו, מילוי פערים, פתרון בעיות תיאולוגיות ועוד. מהשוואת התרגומים לספרות חז"ל, לספרות החיצונית, לספרות קומראן ולספרות המיסטית היהודית ניתן להסיק על קרבת התרגומים לעולמם של חז"ל בכל הנוגע להתייחסותם למלאכים. אלה ואלה נמנעים מהרחבת יתר של עולם זה, בניגוד לספרות החיצונית, קומראן והספרות המיסטית. יש להבין קרבה זו בשני אופנים: האחד נעוץ ברצון לגמד את דמותם של המלאכים ולציירם בצבעים חיוורים מחשש להערצת יתר של המלאכים ופולחנם. השני נעוץ בעובדה שהתרגומים משופעים במהויות רבות המתווכות בין האל לאדם, כגון מימרא, יקרא ועוד. בפרק האחרון דן המחבר בנושאים כלליים הנוגעים לעולם המלאכים: בריאת המלאכים, דמותם, שפתם, מוגבלותם ושירתם.
רסלינג
מאת: אלן מינץ
תיאור: מפעל יצירתה של ספרות עברית רצינית על אדמת אמריקה בשנים שלפני מלחמת העולם הראשונה ואחריה כמו נמחק מזיכרונה של ההיסטוריה היהודית-האמריקנית. העברית אומנם הוחייתה כשפה ספרותית מודרנית ברוסיה של המאה התשע-עשרה, ומשם הועברה לארץ ישראל כאחד מנכסי צאן ברזל של המהפכה הציונית, אבל המהגרים היהודים ממזרח אירופה התיישבו רובם ככולם באמריקה, ולא בארץ ישראל. בקרב המון המהגרים התלקטה קבוצה נלהבת קטנה, שראתה בשפה העברית כלי להולכת בני עמם בנתיב המודרניזציה מתוך שמירת הקשר עם ציון. ה"עברים" האמריקנים האלה הקימו בתי ספר ומכללה, הוציאו לאור כתבי עת ועיתונים, ומעל לכול – העמידו את בית היוצר לתרבות ספרותית גבוהה, שעיקרה שירה.
"מקדש מעט" הוא מבוא ביקורתי לשירה העברית באמריקה. המחבר מתמקד בתריסר דמויות מפתח, משוררים שיצרו שירה סקולרית, שעסקה ביסודה במצבו של היחיד הרגיש שנקלע לעולם של חולין. לאחר זמן פרצה השירה הזאת אל מעבר לתחום הצר הזה ועסקה בנופים אמריקניים, וכן בדרמת הגורל, הכיליון והתקווה בחיי עם ישראל באמצע המאה העשרים. המשוררים העבריים האמריקנים פרסמו את שיריהם בתקווה שייקראו גם בארץ ישראל וגם באמריקה. מזה ומזה נכזבה תוחלתם. כמה מהם עלו לישראל בשנות ייסוד המדינה והתערו כאן בסצנה הספרותית החיונית, אבל רוב המשוררים נשארו באמריקה, דבקים עד הסוף באידיאל של ה"עבריות" האמריקנית.
מוסד ביאליק
מאת: ליאורה גולדמן
תיאור: "ברית דמשק", חיבור יהודי קדום שנתגלה במערות קומראן, הוא מן החיבורים החשובים שבמגילות מדבר יהודה. בחיבור מתוארים קורותיה של קבוצה שנבחרה, לפי תפיסתה, מכלל ישראל ונכרתה עימה ברית חדשה בארץ דמשק. החיבור מציג את אמונותיה ואת תפיסותיה של העדה בנוגע ליום הדין ואחרית הימים, ואת פולמוסיה עם מתנגדיה.
ליאורה גולדמן מציעה בספרה פירוש טקסטואלי לקטעים נרחבים מתוך "ברית דמשק", וניתוח של שיטות הפירוש והעיבוד של המקרא המשוקעות בנאומי "ברית דמשק". מבדיקה שיטתית של ארבעה נאומים עולה האופן שבו פירשה עדת המגילות את דברי הנביאים, ומן הפירוש של גולדמן מתבררים הן עיקרי הפולמוס בין עדת קומראן למתנגדיה, הן טכניקת פירוש המקרא הנקוטה בידה.
ארבעת הנאומים המפורשים כאן זורעים אור על סוגיות היסטוריות עיקריות בקורות העדה: הקמת העדה, קבלת הפירוש הייחודי של העדה לתורה והמחלוקת שגרמה לבריחת העדה לגלות בדמשק.בספר ניתן מענה לחסרונו של פירוש שיטתי ומקיף בעברית ל"ברית דמשק", מוצע פירוש לתיאורים ההיסטוריים בהקשרם הטקסטואלי, ונפתח פתח להבנה חדשה של מושג "הפשר" ושיטות פירוש המקרא במגילות מדבר יהודה.
מוסד ביאליק
מאת: דוד לוריא
תיאור: ספר זה עוסק בהשוואת גרסתו של יוספוס פלביוס למגילת אסתר, הכלולה ב"קדמוניות היהודים", למקורות שהיו עשויים להיות לפניו. העבודה ההשוואתית העלתה שהמקורות בכתב שנמצאו לפני יוספוס היו "תרגום השבעים", על שני נוסחיו ותוספותיו, או חלקים מהם, לצד נוסח עברי קדום המיוצג בחלקו על ידי נוסח המסורה. כמו כן הסתייע יוספוס בדרשות, אשר בזמנו עדיין היו על פה, אך את רוח הדברים הכיר ואותם ניתן למצוא כיום במדרש. יוספוס לא ראה את עצמו מתרגם קפדן וקַרְתן הנוהג רק על פי הנוסח המילולי הישיר של המקורות שהיו לפניו. הוא שׂם עצמו, מטעם עצמו, כמי שמכיר בערך עצמו וגם נושא בשליחות עליונה – להביא את קורות עמו בפני משכילי העולם הנאור. אגב כך הוא גם נטל לעצמו את עמדת שליח עמו ושופרו, הראוי מתוקף רקעו הייחודי להפריך את דברי הנאצה נגד הליכות היהודים ומוצאם הנחות. מתוך כל אלה יש לראות את ההיקף הרחב של התוספות שהכניס לנובלה, ואלו מבטאות את מעורבותו האישית והנפשית בעלילה.   משנקרתה ליוספוס ההזדמנות לעסוק בסיפור אסתר הוא הרחיבו ושכללו מעבר לכל תיאור מקראי אחר שהביא ב"קדמוניות היהודים". יוספוס, כמו בחייו גם בכתיבתו, השכיל לשלב שני עולמות: מהמדרש ומהכתבים של יהדות זמנו שאב את הפרטים ואת הלגיטימציה לעלילה, ומהעולם ההלניסטי אימץ את הסגנון הספרותי המשובח, וזה סייע לו להעמיד חיבור שישרת היטב את כוונתו האפולוגטית ויתאים לטעמו האישי של קהל קוראיו.
רסלינג
מאת: דור גז
תיאור: ספר זה בוחן את מורכבותם של ביטויי התפיסה האוריינסטית כפי שהתעצבה בשלושת העשורים הראשונים של המאה ה-20 בקרב בני העליות הראשונות. תצלומי התקופה, המציגים את המהגרים היהודים עם פרטי לבוש ואביזרים אוריינטליים, נושאים את חותמה של הכמיהה להיטמע במזרח ולהשתייך למקור ילידי-אותנטי - שאיפה שהתקיימה אך לרגע, עד שקרסה והתפוגגה לאחר מאורעות תרפ"ט. העולים ביקשו לחוות במזרח 'מציאות' שאותה כבר הכירו עוד בטרם דרכה כף רגלם במקום. התנסותם נצבעה בצבעיה של חוויית הייצוג הראשונית. הם כמו פסעו לתוך תצלום מבוים בקפידה, הכולא אותם במסגרת הפריים שלו ובקודים של פרשנותו. העולים הגיעו למזרח לאחר ש'ראו' אותו אינספור פעמים בעיני רוחם כארץ מולדת ישנה שניתן לחדש את הקשר עמה הלכה למעשה. הספר מתמקד באופן מיוחד בתצלומיו של אברהם סוסקין, "הצלם של תל אביב"; הוא מציג דיון השוואתי בין תצלומים בסגנון אוריינטליסטי של צלמים יהודים נוספים לבין תצלומיהם של צלמים מקומיים ואירופים בני תקופתם שפעלו באזור. המבט האוריינטליסטי הטרום-ישראלי, כפי שמשתקף מצילומים אלה, מתאפיין ביחס אמביוולנטי למזרח ואל בני המקום הפלסטינים. חברי התנועות הציוניות עזבו את אירופה שסימנה אותם כמזרחים וכבני הגזע השמי, וביקשו לארח את סממניה של הזהות המקומית במקביל, בהתייחסם לזהות זו הם שאפו לבסס את עליונותם המערבית באמצעות אימוצן של פרקטיקות קולוניאליסטיות ואירופוצנטריות - תחושת עליונות שנשללה מהם באירופה. התצלומים הנידונים בספר, המסגירים את שורשי הפנטזיה הגלויה של ציונות בעת גיבוש "היהודי החדש", עשויים לעורר כיום סקרנות, פליאה, שעשוע או רתיעה והתקוממות אתית ואידיאולוגית. תגובות טעונות אלה מעוררות מחשבה על תרבות ימינו לא פחות מאשר על תרבות הזמן ההוא; הן מצביעות על כך שמדובר בכר פורה במיוחד לדיון רב-פנים על התהוותה של התודעה הציונית בהקשרים עכשוויים.
רסלינג
מאת: משה בר-אשר
תיאור: באסופה זו כונסו שלושים ואחד פרקי מחקר בלשון חכמים, שנתפרסמו במשך כארבעים שנה. רבים מהם הם עיבודים של הרצאות שנישאו בכינוסים, בימי עיון, בסמינרים ובמעמדים אחרים. בין השאר כלולים כאן פרקי מבוא ותיאורים של מצב המחקר של המקצוע בפרקי זמן נבדלים; עיונים בשאלות כוללות ובסוגיות עקרוניות, כגון היחס בין לשון חכמים ללשון המקרא וסוגיית הטיפוסים של לשון המשנה; עיונים במסורותיהם של כתבי יד של המשנה ושל חיבורים אחרים של ספרות התנאים – התוספתא ומדרשי ההלכה. גם פרקי לשון רבים מובאים כאן, ובכללם תיאורים של דרכי כתיב וניקודים, בירורים בתורת ההגה, ופרקים מקיפים בתצורת הפועל ובתצורת השם. כאן וכאן נידונו גם ענייני תחביר ובירורים של פרטים וכוללות שנוגעים לאוצר המילים ולמשמעיו.
מוסד ביאליק
מאת: יואל מרציאנו
תיאור: התבוננות בעוצמתם של מגורשי ספרד וצאצאיהם ובהשפעתם העמוקה על קהילות ישראל בעולם, מעוררת השתאות. מה היה סוד כוחם ומה היה המטען הרוחני שנשאו עימם המגורשים אל מקומות פזוריהם איך זה היו רבים מהם לגדולי חכמי המאה השש-עשרה, ובהם אישים שחיברו יצירות מן המעלה הראשונה בתחומי הפרשנות, ההגות, הדרוש וההלכה ספר זה עניינו בשכבת החכמים במאה השנים האחרונות לשבתם של היהודים בחצי האי האיברי - מאה שתרמה לעיצובה הסופי של המורשת הספרדית. התקופה מתוחמת משני קצותיה במאורעות היסטוריים בולטים של חורבן; ראשיתה בפרעות קנ"א (1391) וסופה בגירוש היהודים בשנת רנ"ב (1492). למרות הרדיפות, התקיימו במהלכה של מאה זו תנאים שאפשרו ליהודי ספרד לחולל צמיחה ושיקום של קהילות ומרכזי תורה. וכדברי ר' יוסף יעבץ, "כי מימי קדם לא הייתה מלאה ספרד מישיבות ותלמידים כמו שהייתה בעת הגירוש הספר עוקב אחר מכלול הנושאים הקשורים להכשרת החכם, לדרכי הלימוד שלו ולתפקידים שמילא לאחר לימודיו בהוראה ובהנהגה עד מינויו למשרה רבנית. מכל אלה עולה חשיבותה של התקופה, המעמידה חוליה חשובה בחקר ההיסטוריה האינטלקטואלית של יהודי ספרד ויהודי הפזורה הספרדית לאחר הגירוש, תקופה שהתקיימו בה רצף ותמורה. זה הספר הראשון העוסק בשכבת החכמים בספרד לגווניה ועל פני תקופה ארוכה. בכך הוא מצטרף לספרים אחרים שעניינם בתפקידה ובתרומתה של שכבת החכמים לחיי הקהילות במרכזים אחרים באירופה בימי הביניים.
מוסד ביאליק
מאת: אריאל פינקלשטיין
תיאור: לימודי הליבה בחינוך החרדי הם נושא מרכזי בסדר היום הציבורי בישראל. בדרך כלל נהוג לדון בלימודים אלו בחינוך החרדי כמכלול, אך מחקר זה מבקש לצעוד בנתיב שונה ולהתמקד במקצוע אחד מתוך מקצועות הליבה – אנגלית – ולהצביע על המאפיינים הייחודיים שלו בחברה החרדית. התמונה העולה מן המחקר מדאיגה: שיעור הבנים החרדים הלומדים אנגלית בבית הספר נמצא בירידה לאורך השנים, והוא עומד כיום על פחות מרבע. גם בקרב החרדים הלומדים אנגלית – בנים ובנות – רמת הלימודים אינה גבוהה די הצורך, וגברים חרדים הם הקבוצה היחידה בישראל שבה ככל שאדם צעיר יותר כך רמת האנגלית שלו נמוכה יותר. עוד עולה מהמחקר שרמת המיומנות הנמוכה באנגלית היא חסם משמעותי בהשתלבות של חרדים בהשכלה הגבוהה ובשוק העבודה. המחקר אינו מסתפק בהצגת תמונת המצב ובוחן גם את החסמים לקידום לימודי אנגלית בחברה החרדית ואת העמדות של מנהיגים, אנשי חינוך והציבור החרדי בכלל בסוגיה. ניתוח זה מוביל לסדרה של המלצות מגוונות לאופן שבו ניתן לקדם את לימודי האנגלית בחברה החרדית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: גדעון אלעזר
תיאור: הספר ״מדינת הממון: כסף, כוח, גלובליזציה, גלות וגאולה״ של ד״ר גדעון אלעזר הוא למעשה פירוש עכשווי ל״מעשה מבעל תפילה״ של רבי נחמן מברסלב. דרך דמותו של בעל התפילה הספר בוחן ביקורות אחרות של הקפיטליזם החל מן הניסוי המרקסיסטי ועד לתנועת האקו-רומנטיקה ורעיון החזרה אל הטבע ומציב כנגדן את תפיסתו של ר׳ נחמן לגבי משמעותו של הדמיון והקשר למושג הכסף בעולם הגלובלי. חלקו האחרון של הספר מוקדש לניתוח חזונו הגאולי של ר׳ נחמן ותפיסותיו כלפי תיקונה של המערכת הכלכלית הגלובלית.
הוצאת גמא
מאת: זאב בן אריה
תיאור: הספר ״בעיני המתבונן - מחוללי קדושה במקומות קדושים כריזמטיים בישראל״ מבוסס על עבודת הדוקטורט של ד״ר זאב בן אריה. הספר החדשני חוקר את הקשר שבין אדם למקום קדוש, ובוחן את האפשרות של מקום להשפיע על אדם בכיוון של התעוררות חוויית הקדושה. הספר מנתח באופן יסודי כמה מהמקומות הקדושים המפורסמים בישראל ומציע רפרטואר של מאפיינים שבעזרתו ניתן להבין את הכריזמה והקסם שלהם. המחקר פורץ הדרך זכה לשבחים רבים: ״ניתן לומר כי לפנינו מלאכת מחשבת בחקר חווית הקדושה המתחוללת בתודעה האנושית במפגש עם מקומות קדושים כריזמטיים בכלל ובארץ ישראל בפרט. בן אריה יצר מודל תיאורטי חדשני ופורץ דרך על ארבעת מחוללי הקדושה בתודעה האנושית ואלו הם: הדואליות המאחדת; יוצא הדופן הנשגב; המורכבות הפרקטלית; המרכז המחבר. ארבעת מחוללי קדּושה יסודיים אלו מופעלים באדם ברגע המפגש שלו עם מקום קדוש כריזמטי.״ פרופסור אבי אלקיים ״בן אריה מצליח לחשוף ולמפות קונסטלציות שונות של תבניות מייצגות של מחוללי הקדושה, הנוכחות במבנה ובסביבה של אתרים אלה. החיבור אף חושף את האינטראקציה המאלפת בין דפוסי תגובה תלויי תרבות לדפוסים הארכיטיפיים. כל זה מהווה תרומה משמעותית לתחום.״ פרופסור סרז׳ רוג׳ר ״החידוש הרב כאן הוא בתפיסתו ההוליסטית של בן אריה שמתייחסת לתופעה בפרספקטיבה המאחדת תחומי מחקר שונים ומאפשרת בכך להאיר היבטים חדשים לכלל תמונה מקורית ומאתגרת של הנושא. בן אריה אינו חושש להביע דעות מקוריות ומסקנות חדשות ומאתגרות שאותן גיבש במחקרו. אין לי ספק שמחקרו יעורר עניין רב.״ פרופסור אריה קופסקי
הוצאת גמא
מאת: יוסף שרביט
תיאור: עבריות ומעבר לה: דיוקן אינטלקטואלי של הרב יהודא ליאון אשכנזי (מניטו) מתחקה אחר מנהיגותו של הרב יהודא ליאון אשכנזי (מניטו) (1996-1922) ומתמקד בדמותו ההיסטורית כהוגה דעות, מחנך, מנהיג רוחני ואיש מעשה. משורטט דיוקנו האינטלקטואלי של מי שהיה מורה דרך כריזמטי, שלא היסס לנקוט עמדה בהירה וחדה, באחת התקופות הסבוכות של תולדות ישראל. הרב אשכנזי הילך על ציר דיאלקטי המאפײן תקופות מעבר ועידנים מהפכנײם: הוא חי בעידן בו התרבות המערבית הײתה שרױה במשבר זהות, האסלאם הלוחמני החל מתעורר, המזרח הרחוק היה לאבן שואבת, בו העם היהודי שרד משואה איומה ומהתבוללות עמוקה וקם לתחיה על אדמתו. מניטו היה כעין גשר נטױ ממעל לתהומות הזהות השסועה של הזמנים המודרנײם – גשר המגשר בין קודש לחול, בין מסורת למודרנה, בין מזרח למערב ובין הזהות האינדיװידואלית, הלאומית והאוניברסאלית.
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים
מאת: אופיר טובול
תיאור: קול התור הוא ספר ראשון מסוגו העוסק בהגות ציונית מסורתית-ספרדית, חדשה וישנה. הספר מבקש להמשיג ולהנכיח את תפיסת העולם הציונית הייחודית שעומדת בבסיסו של ציבור לאומי-מסורתי ולקשור אותה אל מסורת ארוכת שנים של הגות, הנהגה וסדר יום. הוא עושה זאת באמצעות עשרים וחמש דמויות שפעלו במאתיים השנים האחרונות, ודרכן הוא בוחן את ישראל של ההווה ושל העתיד. קול התור ממלא חלל חסר במדף הספרים הציוני, חלל שבכוחו להעשיר את הידע בנוגע למקורות הציונות ולעורר השראה במי שחפץ בבניית קומה נוספת במפעל הציוני – קומה מרווחת שמושיטה יד לשלום בינינו ועם שכנינו. קריאה בספר כמוה כמסע אל לבה הפועם של הישראליות החדשה, אל רחשי הלב של המחנה הלאומי-מסורתי המכונה לא אחת "הרוב הדומם". אפשר שבכוחו של מסע זה להציע "מערכת הפעלה" חדשה למדינת ישראל של ימינו".
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: צחי כהן
תיאור: ספר זה עוסק בסיפורים אחדים הפזורים בתלמוד הבבלי על אודות חכמים השרויים בנקודת משבר או התלבטות, לעיתים סביב מעמדם כמנהיגים וכבעלי תפקיד ציבורי. בכל אחד מהסיפורים שומע הגיבור מפי תינוק, תלמיד צעיר, פסוק או שבר פסוק, בתגובה על הפנייה "פסוק לי פסוקך". הפסוק שהתינוק משמיע מתאים באופן מושלם ומופלא בעיני החכם למצב שבו הוא נתון, ומשמש אות וסימן עבורו לפתרון התלבטותו. החכם מגיב בהיגד אישי המבהיר כיצד הבין את הפסוק ששמע כרלוונטי לו ומהי מסקנתו מכך. המספר מסמן משפט זה כדרשה על הפסוק באמצעות המטבע הלשוני "אמר" או "אמר שמע מיניה" המקובל בספרות חז"ל לסימון פעולה של הסקת מסקנות מהכתובים. פרקטיקה זו היא וריאציה יהודית-ייחודית על טכניקת חיזוי עתידות מוכרת בעולם העתיק. החוויה העיקרית שמתארים הסיפורים היא ניתוק הפסוק מהקשרו והצבתו מחדש בהקשר פלאי בהתאמה לנסיבות שבהן נאמר, תוך כדי ריענון הקריאה בו. מבחינת החכם השומע את הפסוק מפי התינוק הפסוק נאמר למענו ועבורו. עתה, מחוץ להקשר המוכר, החכם, אחוז פליאה אל מול ההתאמה המופלאה של תוכן הפסוק לנסיבות חייו, יכול לגשת אל הפסוק ללא מחויבות ובמנותק ממוסכמות ולדרוש את תוכנו כדרשה אישית. צחי כהן דן בנושא ספרותי זה ממספר היבטים: המשמעות הנרטיבית של הסיפור, מבנהו, חלקיו וסמליו, המשמעות החברתית-תרבותית של מעשה המצוי בקו התפר בין המאגי והאסור לבין "הנבואה הקטנה", הלגיטימית, עולמם הפנימי והמשוער של גיבורי הסיפורים, תיאוריות קריאה המשתקפות מהאופן שבו מטפלים הסיפורים בטקסטים, והשוואת הסיפורים לסיפורים דומים בעולם העתיק הסובב את תרבות חז"ל.
רסלינג
מאת: יוסי חקלאי
תיאור: ספר זה מבקש לדון במשמעותה ובתפקידה של היצירה האומנותית, להבין את מקומה מבעד לעיני גדולי המחשבה היהודית. בעוד שברקע מרחף צלו של הדיבר השני המפורסם "לא תעשה לך פסל וכל תמונה", העיון המוצג כאן מבוסס על מקורות מתקופת המקרא, המשנה, התלמוד והספרים החיצוניים. כמו כן, הספר עוסק בחיבורים של הוגים ומשוררים מימי הביניים, עד הקבלה בצפת. בניתוח האומנויות בבית המקדש, בעבודת האומנים כבצלאל, בהצבת פסלי הכרובים בקודש הקודשים מעט לאחר פרשת העגל מתחילים להתגלות היחסים המורכבים של הטקסטים והמחשבה היהודית ביחס להיתרים המוגבלים לעשיית יצירות אומנות. תוך כדי התמודדות עם פלישת התרבויות הוויזואלית, בעיקר היוונית והרומית, יתבהר שמחד גיסא קיים ניסיון להסתגר, ומאידך גיסא מתפתחת הבנה וקבלה של היופי מהאומנויות החזותיות. הפילוסופים והמשוררים של ימי הביניים יעמיקו בשאלת מקורות וסיבות ההשראה והיצירה בחיבוריהם על התבונה, החושים וההתגלות. הם ימשיכו את הדיון על היחסים והקשרים בין חומר לצורה וההתאמות ביניהם. הקבלה תפתח צוהר אל האנתרופומורפיזם, אל עולם השרטוטים, צורת האותיות, הצבעים, והסמלים. למעשה, היצירה המושלמת, הבלתי ניתנת להעתקה, היא בריאת העולם על ידי האומן העליון – הבורא. האדם מנסה לחקות חלקים מהטבע הנברא, לחדש, להוסיף, לשמר את החולף, למצוא פן חדש, בבחינת "בריאה על ידי אדם", יצירה. ובכן, מה מכונן את תכונותיו וצרכיו של היוצר, השראתו, עבודתו ומעמדו? מהם התהליכים בעיצוב היצירה? כיצד מכוּננים היחסים בין היצירה למאמינים ולמתבוננים בה? ומה בין ייצוג לסמל? ההגות היהודית, על היבטיה הרבים, לא התעלמה מהאומנות וממושג היופי – ספר רב ערך זה יבקש לפענח את יחסיה המגוונים והסבוכים ביחס אליהם.
רסלינג
מאת: תמר ורדיגר
תיאור: ספרה של תמר ורדיגר מציע קריאה חדשנית ומאלפת בספר בראשית. מחקרה מפליא לשזור פואטיקה, מתודולוגיה ואידיאולוגיה. הנחת המוצא של הספר היא שספר בראשית הוא בראש ובראשונה יצירה אידיאולוגית, יצירה שנועדה להנחיל לקוראיה השקפת עולם מסוימת. בהתאם לכך, ספר בראשית מעצב את סיפוריו כך שתהליך הקריאה בהם מביא להטמעת עיקרי האידיאולוגיה המקראית. הספר בוחן את שימושו של ספר בראשית במרכיב הסיפורי אשר מרתק את הקהל הרחב ביותר – הציפייה לעתיד. הוא מראה כיצד ספר בראשית יוצר ציפיות ומשחק בהן, וכך בונה עבור קוראיו תהליך קריאה מעניין וחווית קריאה עשירה במיוחד. דרך תהליך קריאה זה משודרים יסודות האמונה המקראית: היות אלוהים כל-יכול וכל-יודע, היות האדם בעל בחירה חופשית, החובה לעשות צדקה ומשפט ותורת הגמול. פרק המבוא מציג את התשתית התיאורטית, אשר מבוססת על גישתו של מאיר שטרנברג. בפרקים הבאים נבחנות ציפיות מסוגים שונים במגוון יחידות סיפוריות. הפרק הראשון עוקב אחר המהלך הארוך והמסובך של ציפייה מרכזית בספר בראשית, ציפייה שיסודה בהבטחה האלוהית לאברהם "ואעשך לגוי גדול". הפרק השני, העוסק ביחסי יעקב ולבן, בוחן מערכת ציפיות שראשיתה בתכנון האנושי. הפרק השלישי עוסק בציפיות פרי זיהוי של תבניות אנאלוגיות. באמצעות ניתוח קווי הדמיון והשוני בין האנלוגיות (למשל, שלושת סיפורי "אחותי היא") מתגלה לקורא כיצד הסיפורים החוזרים יוצרים ציפיות לחזרות וכיצד הם משחקים בציפיות באופן כזה שמשרת את האידיאולוגיה המקראית. כך מתגלה תופעת הסיפורים החוזרים לא כאילוץ אלא כחלק מאמנות מדויקת ופונקציונלית. מעבר לשילוב המרשים בין קריאה צמודה לניתוח מבוסס ומוקפד, ובין אמנות הסיפור לאמונה המקראית, חשיבותו של הספר נעוצה בצוהר שהוא פותח להבנת סוד השפעתו של ספר בראשית על קוראיו הרבים.
רסלינג
מאת: גדעון סטטמן
תיאור: כיצד הפכה תפילת כל נדרי מ”מנהג שנדחה” מימי הגאונים לסמל המובהק לפתיחת יום הכיפורים? במה זכה גדליה בן אחיקם, פקיד ממונה של מלך בבל, שיום הירצחו ישפיע על הלוח העברי במשך 2,500 שנה? לאן נעלמו ילדיו של משה רבנו, שלא השתתפו במעמד הר סיני? מדוע הטילו חכמינו ספק בקדושתה של מגילת אסתר? בניסיון אמיץ להגיע לפתרון החידות הללו ורבות אחרות העולות מבין השורות של הטקסט המקראי, ספרות ההלכה ומקורות נוספים בהיסטוריה, מוליך ”קורא בין השורות” את הקורא בשילוב מרתק של קריאה מסורתית וחדשה במקורות מוכרים יותר ומוכרים פחות, מתקופות שונות. המחבר, גדעון סטטמן, הוא בוגר ישיבת ההסדר ”הר עציון” באלון שבות ובעל תארים בהיסטוריה ובארכיאולוגיה מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת בר אילן. השילוב הייחודי לסטטמן, של בקיאות במקורות ההלכתיים והאגדיים ועימותם עם עובדות היסטוריות וממצאים מתחום הארכיאולוגיה, מאפשר לו לשפוך אור חדש על עולם עתיק אך מורכב ודינמי מאין כמוהו, במבט עכשווי ורענן. בראשית הייתה הגמוניה, או כך לפחות מבקשים לספר לנו במקורות עתיקים. המגע בין החכם היושב על כיסאו של משה רבנו ומעביר לעם את תורת ה’ לבין האדם הנמצא בשדה, מרוחק מכל התגלות, לא התנהל באופן ישיר. מערכת שלמה של מתווכים פעלה לשימור הידע בידי בעלי הסמכות. מהפכת הנגישות של אוצרות הרוח לכל דורש, הן בתרבות הספרים המודפסים ושבעתיים בתרבות המהפכה הדיגיטלית, שחררה את התורה לכל דורש ונתנה בידו של כל אדם את רשות הקריאה, העיבוד והיצירה המחודשת. כזה הוא הספר ”קורא בין השורות” של גדעון סטטמן. ניכר מכל פסקה ומאמר שלשולחנו ישבו חכמי כל הדורות כולם. חכמי הפרשנות, חכמי המחקר ההיסטורי, הארכיאולוגי ועוד כלים מכלים שונים. את כולם אסף סטטמן לחיקו, הפנים, עיבד והגיש לשומעיו בצורה נהירה וקולחת. זוהי מלאכת תיווך נפלאה שמאפשרת לכל מי שליבו חפץ וזמנו זעום להגיע לשכיות החמדה של חוכמת הדורות כולם בנחת ובשמחה.
מאת: זאב ספראי
תיאור: המשנה היא ספר היסוד של התורה שבעל פה, וחשיבותה לתולדות עמנו רבה. המיוחד בפירוש זה הוא השימוש בידע המצטבר עד לימינו אלו והשילוב בין מתודה מחקרית וגישה מסורתית לטקסט. המקורות לפירוש הם בראש ובראשונה ספרות חז''ל לדורותיה, פרשנות קודמת למשנה והיכרות עם הרקע ההיסטורי והראלי שבתשתיתה של ספרות חז''ל. המשנה נכתבה על רקע ארץ ישראל והנסיבות הכלכליות והחברתיות שעמן התמודדו בני העם והחכמים כמנהיגיו. כיום בידינו כלים המאפשרים את שחזור הרקע החברתי למשנה, וכך זכינו באפשרות להגיע להבנה טובה יותר של עולם הפרטים ההלכתי. המשנה הייתה לאבן פינה בבניין ההלכתי המפואר, ובדורנו, כאשר זכינו לחזור לארץ ולהכירה, עלינו גם החובה לעיין מחדש במשנה.
תבונות
מאת: יוחנן סילמן
תיאור: בספרות הרבנית לדורותיה ניתן למצוא שתי גישות בסיסיות באשר למהותן ולמקור תוקפן של מצוות התורה. גישה אחת רואה את המצוות כהנחיות לשמירת תקינותם של היקום ושל האדם ולהבאתם לידי שלמות, ואילו גישה אחרת רואה את המצוות כגזרות, שהצורך לקיימן מושתת על עצם חובת הציות לבורא העולם, ולא על תועלת כלשהי שיש בכך לאדם או ליקום. בעוד הגישה הראשונה מדמה את האל לרופא, המכיר היטב את טבע המציאות ויודע כיצד ניתן להביא מזור לתחלואיה ולהביאה למצבה האידאלי, רואה הגישה השנייה את האל כמלך שיש לסור למרותו ולציית לפקודותיו. הספר שלפנינו אינו בא להאריך במחלוקת הגלויה בשאלה זו, אלא מתרכז בהשפעותיה הסמויות על ספרות ההלכה לאורך הדורות, ממדרשי חז"ל דרך חכמי ימי הביניים ועד לתקופת האחרונים. בפרקיו השונים נסקרים דיוניהם של חכמי ישראל במגוון רחב של שאלות: האם מצוות צריכות כוונה? מהו מעמדו של החוטא בשוגג או באונס? האם יש ערך בקיום מצווה על ידי אדם שלא נצטווה בה? ועוד. המחבר סוקר את חילוקי הדעות בשאלות אלו ומראה כיצד משתקפות בהם הגישות הבסיסיות באשר למהותן של המצוות כהנחיות או כציוויים. בנוסף הוא מצביע על שאלות עקרוניות נוספות התלויות בגישות אלו: מהי משמעות ערכם של היצורים הלא-אנושיים בעולם, וממילא – מה פשר ההלכות המתייחסות אליהם? האם מעמדו של אדם כיהודי, כקדוש, כטמא וכדומה מעוגן בתכונה כלשהי הטבועה בו? ועוד. פרופ' (אמריטוס) יוחנן סילמן ז"ל (תרצ"ב-תשע"ב) שימש עשרות שנים כפרופסור במחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת בר-אילן ואף עמד בראשה. פרסם מאמרים רבים בנושאי פילוסופיה ככלל ופילוסופיה של ההלכה בפרט. ספריו הקודמים: בין פילוסוף לנביא – התפתחות הגותו של ר' יהודה הלוי בספר הכוזרי (תשמ"ה), קול גדול ולא יסף – תורת ישראל בין שלמות להשתלמות (תשנ"ט). בימיו האחרונים עסק פרופ' סילמן ז"ל בהגהותיו האחרונות של ספר זה, אך לא זכה לברך על המוגמר. בראשו של הספר נוספה סקירה על תולדות חייו והגותו מאת פרופ' דב שוורץ.
תבונות
מאת: אליהו עסיס
תיאור: יחסם של המקורות המקראיים לאדום איננו אחיד, והוא אף משתנה מקצה לקצה. מצד אחד אדום נתפס בכמה מקורות כאח של ישראל, ומצד שני במקומות רבים אחרים העוינות המופגנת כלפיו היא עצומה. בספר זה המחבר מבהיר את היחסים המורכבים בין ישראל ואדום ומנסה להסביר את יסודם של יחסים אלה ואת תפקידם במקורות המקראיים הרבים.
תבונות
הצג עוד תוצאות