|
|
עמוד:י
רובד הדרש החבוי בו . דרך משל , הכתוב "לעלוקה שתי בנות הב הב" ( משלי ל , טו ) תורגם בלשון לימודים "לזאהנאם זוז דלפמאם ארא ארא , " כלומר "לגהינם שני פתחים הב הב . " תרגום מדרשי זה מבוסס על בבלי עבודה זרה יז ע"א , על שמות רבה ועוד . כמו כן גילה שהשרח הולך לפעמים בעקבות תרגום אונקלוס ונגד תרגום רס"ג למקרא . דרך משל , את שעטנז תרגם רס"ג בויקרא ( יט , יט ) "נועין מלחמין" ( שני מינים מעורבים , ( ובדברים ( כב , יא ) "ת'ובא מכ'תלטא" ( בגד מעורב . ( בשתי ההיקרויות נקט אונקלוס לשון שעטניזא , ובעקבותיו נקט השרח שעטנז , כלומר מילה מקראית שאולה במוגרבית . עם זה הוא גילה בלשון השרח גם שכבה עתיקה היונקת מתרגום רס"ג למקרא , ומאפיינים נוספים . עוד שנות דור ספק אם יהיה בנמצא אדם שידע את המסורת הזאת על רכיביה המגוונים ידיעה ראשונית טבעית וחיה , ועל כן תיעוד השרח ומחקרו הם מלאכה בעתה , החשובה כשלעצמה , באשר היא מתעדת רובד ייחודי ללשונות היהודים ובאשר היא מעידה על דרך החינוך הן בהנחלת לימוד המקרא ופרשנותו והן במסירת העברית מדור לדור , והיא חשובה גם בהקשר של ההיסטוריה התרבותית של עם ישראל , ומהיבטים סוציולוגיים ואחרים . בעל היובל אף ייסד את המחקר השיטתי של המרכיב העברי בערבית של יהודי מרוקו ואלג'יריה , וקידם מחקרים בחקר המרכיב העברי בלשון יהודי תוניסיה . את פריצת הדרך עשה בשנת תשל"ח במאמרו "על היסודות העבריים בערבית המדוברת של יהודי מרוקו" ( לשוננו מב [ תשל"ח , [ עמ' , ( 189-163 ומהמסד הזה הלך ובנה את התחום עד שהגיע לטפחות בפרסום ספריו La composante hebraique du mv > X ) m judeo-arabe algerien ( 1992 ) ולשונות של יהודי צפון אפריקה ( תשנ"ח , 2 תשנ"ט , ( שהם הישגים מופתיים בתחום זה . בשנים האחרונות הוא פנה אל חקר מסורות הלשון של צאצאי האנוסים בבורדו ובאיון ובנותיהן , מחקרים שהבשילו לספר מקיף בן שני כרכים , "העברית שבפי צאצאי האנוסים בצרפת" ( תשס"ו , ( ותקצר היריעה מלהדגים כאן ולו במעט את המסע המרתק שעשה בר אשר במנהרת הזמן גם בתחום זה . המאפיין את כל עבודתו המחקרית של בר אשר הוא אחיזתו בפרט ובכלל גם יחד . גם קו דקדוקי זעיר אינו נסתר מעינו וזוכה לעיון ממוקד , ועם זה לעולם אין הוא מניח לפרטים לאחוז בו ולשקעו בתוכם . הוא תמיד מתנער , סוקר סביבו ומראה שמחקר זה לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא . כל מחקר שלו , בסוגיה גדולה או בגרסה פעוטה , מסתיים באמירות כוללות על מצבו של המחקר ועל תרומת הפרט הנחקר . בר אשר דוחק ודוחף את המחקר קדימה , למשימות חדשות ולאתגרים נוספים . הוא ערך עשרות ספרים , יסד בחוג ללשון העברית שני כתבי עת , את "מחקרים בלשון" ואת "מסורות , " וערך כעשרים גיליונות מהם . כיום הוא עורך את "לשוננו , " כתב העת היוקרתי ביותר בתחום חקר הלשון העברית והארמית . אף הוא יסד את
|
|