|
|
עמוד:3
פרק ראשון הרקע האיטלקי של ספר ה"ערוך" לרבי נתן ב"ר יחיאל מרומי torn פר ה"ערוך" לרבי נתן ב"ר יחיאל מרומי הוא מן הספרים הקדומים \ } והנכבדים שבידינו מתקופת ראשיתה של הספרות הרבנית באירופה בימי הביניים . הספר נתחבר בשליש השלישי של המאה הי"א , ומחברו , רבי נתן , היה ראש ישיבה ברומי וצאצא למשפחת רבנים וראשי ישיבה בעיר זו מתחילתה של מאה זו לפחות . הספר הוא מילון למילים הקשות ולמילים הלועזיות השאולות בלשון חז"ל מכמה שפות : יוונית , לטינית , ארמית , סורית ועוד , והוא המילון העברי הראשון לתלמוד הנמצא בידינו . מילון עברי אחר , "אלפא ביתא דרבי מכיר , " שחיברו רבי מכיר ממגנצא , אחיו של רבנו גרשום מאור הגולה , לא הגיע לידינו , ועשר המובאות מתוכו - קצרות ומקוטעות מאוד - שנשתמרו בכלים שניים אינן מאפשרות לומר בו דבר של ממש . זמן חיבורו קודם , אמנם , ביובל שנים ומעלה לספר ה"ערוך , " אך אין רמז כלשהו כי בעל ה"ערוך" הכירו , ואין אנו יודעים לשער את היקפו ואת מתכונתו . ה"ערוך" נושא אופי מילוני מובהק : סידורו אלפביתי חיצוני ופנימי , והוא ערוך על פי שורשים , היינו : אותיות השורש קובעות את שם הערך , ותחתיו ריכז המחבר את צורותיה המגוונות של המילה במקורות , כפי מה שראה לנחוץ . רבי נתן אינו משתמש לצורך זה בשיטת השורש השלשי הספרדי , שהוא ראה בה קונסטרוקציה אקדמית שאינה משקפת מהות לשונית אמיתית . שורשיו העבריים והארמיים , שהם בעיניו כשפות אחרות , משקפים את אותן האותיות - שלוש , שתיים ופעמים אות אחת בלבד - המשותפות לכל גזרוני המילה , שמות ופעלים כאחד , ועל בן הן מן ה"יסוד" שבה . יש להדגיש עוד , כי לעולם אין הוא מתחשב לצורך אבחון השורש באימות הקריאה . ו ראה : שי אברמסון , 'יספר 'הערוך לרב נתן ב"ר יחיאל מרומי , " סיני , צה ( תשמ"ד , ( עמי כז-מב , ושם על עניין ה"ערוך" המיוחס לרב צמח גאון , אשר אברמסון כופר במציאותו . וראה עוד קבוצת מאמריו על ספר ה"ערוך , " שנדפסו בלשוננו , לו-לח ( תשל"ג-תשל"ר , ( וקובצו יחדיו : לחקר הערוך , ארבעה פרקים בחקר הערוך , האקדמיה ללשון העברית , ירושלים תשל"ד . 2 ראה : א' גרוסמן , חכמי אשכנז הראשונים , ירושלים תשמ"ט , עמ' . 105-102 3 וראה גם : כנסת מחקרים , א , עמי . 107-106
|
|