|
|
עמוד:75
שלא אחד בלבד אי מתן התרעה לא היה הכישלון היחידי של המודיעין . זרקור על הכישלונות הפחות מוכרים של המודיעין במלחמת יום הכיפורים אליהו דקל-דליצקי | סא"ל ( דימ ( ' לשעבר ראש ענף מחקר השטח בחטיבת המחקר באמ"ן הקדמה הכישלון המפורסם של המודיעין במלחמת יום הכיפורים הוא אי מתן התרעה לצה"ל על מועד פתיחת המלחמה . כישלון זה נדון עד לזרא בכל כלי התקשורת : נכתבו ספרים רבים והופרחו תיאוריות כאלה ואחרות לגורמים לכך שלמרות עושר ההתרעות ואיכותן – עיני אמ"ן טחו מראות כי מלחמה בפתח . אך לאמ"ן היו כישלונות נוספים במלחמה זו , ואלה לא נדונו בשיח הציבורי שלאחר המלחמה , ובצה"ל לא עסקו בתיקונם . במאמר זה אמנה רק שנים מתוך כשלי אמ"ן במלחמה - שניהם מהזירה המצרית : הבנה שגויה של דרכי הפעולה האפשריות של צבא מצרים לפני המלחמה ובמהלכה . בגלל הבנה שגויה , נקט צה"ל בראשית המלחמה פעולות שגרמו לשחיקה מיותרת של כוחו . כשלים בעבודת המודיעין בניהול הקרב . בפרק אצביע על דלותו של בנק המטרות האסטרטגיות שהכין אמ"ן למקרה שתפרוץ מלחמה . את הגישה המגמדת את כישלונו של המודיעין היטיב לייצג תא"ל אריה שלו ז"ל , שעמד בראש מחלקת מחקר : “ אין ספק שמחלקת מחקר ואגף המודיעין טעו בהערכת החלטתו של הנשיא סאדאת לפתוח במלחמת יום הכיפורים . הם לא מילאו את ייעודם ולא סיפקו להנהגת המדינה התרעה ברורה על מלחמה מתקרבת . ... עם זאת , המודיעין לא טעה במרכיב מרכזי כלשהו ( ההדגשה שלי - א . ד ) בהערכתו את צבאה של מצרים . כלומר , אמ"ן תאר נכון את המודיעין הבסיסי ( סדר הכוחות של צבא מצרים , מערכות הנשק שברשותו וביצועיהן , הדוקטרינה הצבאית שלו , תכניות ההגנה ותכנית ההתקפה שלו ועוד ... " ( במקום אחר בספרו מביא שלו לקחים שהופקו בדיון אצל ראש אמ"ן כחודש לאחר פרוץ המלחמה . ממסמך זה ( שכתב שלו במהלך הדיון ) עולה כי מרבית צמרת מחלקת מחקר תמכה בעיקרי קביעותיו של שלו . הבנה שגויה של דרכי הפעולה האפשריות של צבא מצרים פסגת עבודתו של קצין המודיעין היא ניתוח דרכי הפעולה האפשריות ( דפ"א ) של האויב . קצין המודיעין , המנתח את נתוני הקרקע של זירת הפעולה ומכיר את מאפייני צבא האויב , אמור בסופו של דבר לדעת לומר למפקדו מה יעדיו ומטרותיו האפשריות של צבא האויב , ובאילו כוחות הוא מתכנן לממשם . על בסיס דברי הקמ"ן אמור המפקד לתכנן את צעדיו . והנה ראש אמ"ן האלוף אלי זעירא , נושא דבריו בישיבת המטה הכללי שהתקיימה ביום שישי הר 5 באוקטובר 1973 בשעה - 1220 יממה לפני פתיחת המלחמה , ומוסר למטה הכללי את עיקרי הערכת המצב של אמ"ן ואת דרכי הפעולה האפשריות של מצרים וסוריה באומרו בין היתר : …“ בסבירות נמוכה קיימת אפשרות של תקיפה סורית ומצרית מתואמת , ואני אומר את זה , שזה בסבירות נמוכה , ואפילו נמוכה מנמוכה" . בהמשך דבריו העריך ראש אמ"ן כי ... “ אחת המטרות הסוריות יכולה להיות ‘ איזה שהוא מחטףש ברמת הגולן , ואם זה ילך , גם ריצה יותר עמוקה . במצרים – פתיחה באש , איזו שהיא פשיטה בהליקופטרים או חציית התעלה . בסבירות הכי נמוכה – תרגיל גדול של חצייה במגמה לכבוש את שני עברי התעלה , ולנסות להגיע אל המיצרים " … דבריו אלה של ראש אמ"ן הם למעשה חזרה על הדפ"אות שאמ"ן השמיע באוזני צה"ל מאז סיום מלחמת ההתשה באוגוסט , 1970 כדלקמן : דפ"א אש : הפעלה מסיבית של אש ארטילרית , שאיפה לתקוע דגל בשטחנו עלרידי כיבוש מוצב או מתקן של כוחותינו , תוך מודעות לאפשרות שבעקבות הכיבוש המוגבל תיפתח שוב מלחמת התשה . זו הייתה התזה הנבחרת של ראש אמ"ן . דפ"א בש : חציית התעלה בחזית רחבה וכיבוש השטח עד למוצא המזרחי של המעברים ; השתלטות על השטח נחלרים – רפידים – בירר תמדה – ראסרגשונדי . בסופו של דבר המצרים התעלמו מאמ"ן ובחרו בדפ"א משלהם : כיבוש רצועה של 10 ק"מ ממזרח לתעלה לכל אורכה . היתרון בבחירה זו הוא שכוחות היבשה המצריים המשיכו לשכון תחת המטריה של טילי הקרקעראויר שממערב לתעלה . החיסרון – השטח מישורי ועביר , ולפיכך מחייב השקעת כוחות רבים בהגנתו . הרצועה הצרה יחסית של השטח שנכבש ממזרח לתעלה אין בה די עומק לניהול מתקפות נגד . למיטב ידיעתי , דפ"א זו מעולם לא נדונה באמ"ן . עוד למיטב ידיעתי , דפ"א אש לא נתמכה בידי אף לא אחד ממקורות המודיעין . במסמכי השלל רבים שקראתי ובספרים שכתבו קצינים בכירים בצבא מצרים , לא מצאתי כל אזכור שלה . להיפך : מדברי גנרל שאדשלי , רמטכ"ל צבא מצרים , עולה כי המצרים שרדו בקושי רב את מלחמת ההתשה ולכן ספק רב אם הם יבחרו בדפ"א שמשמעותה היא חידושה . כחכם לאחר מעשה אני יכול לומר שלו היינו , אנשי מחקר השטח , עושים מלאכתנו ביתר יסודיות , ייתכן שהייתה בידינו הוכחה נוספת שהמצרים משקיעים כסף רב בפרויקט שמשמעותו היחידה היא מלחמה כוללת בגזרה רחבה עם צפי לנפגעים רבים . אני מתכוון לכך שבסוף 1972 הוחל בהקמת תשתית להקמת 10 בתי חולים שדה בקיבולת כוללת של 1 , 000 מיטות . דפ"א בש נתמכה על ידי אין ספור מקורות , שהצביעו בבירור על תכנית זו . מבין החומר שהגיע לידינו לפני המלחמה אציין את תכנית המבצע “ גרניט , " 2 המפרטת את כל המהלכים קביעת הדפ"א של האויב נעשתה ב"מטבחון מצומצם , " שכלל רק את הענפים הצבאיים וראש מחלקת מחקר . יתר הענפים במחלקת מחקר לא נטלו חלק בגיבושה את הגישה המגמדת את כישלונו של המודיעין היטיב לייצג תא"ל אריה שלו ז"ל , שעמד בראש מחלקת מחקר
|
|