|
|
עמוד:5
בהערכת הכוונות והן בהערכת היכולת של האויב . מכמה פרסומים ממלחמת 73 ניתן בקלות להתרשם שקברניטי המודיעין של אז היו רשעים שהתעלמו באטימות לב מהידיעות הברורות שהולכת להיות מלחמה , ידיעות שלכל בעל מכולת מתחיל עם שכל ישר היה מפרשן נכון . לא חוסר מקצועיות הייתה בעיית קברניטי המודיעין של אז , אם בכלל . ראשי אמ"ן 1973-ב היו מטובי הבנים . אם הייתה להם בעיה , זו הייתה אולי דומיננטיות היתר והביטחון העצמי שרכשו , יש לומר בצדק , כנראה גם בכוח אישיותם ויכולותיהם . ככל שניתן לשפוט , גם מערך האיסוף של , 973 היה יותר מראוי , ודאי לאותה תקופה . המוסד והיחידות האחרות סיפקו את הסחורה . בשורה התחתונה - ידעו הרבה אבל הבינו מעט . עדיין אין תשובה מלאה מה בדיוק קרה במודיעין של , 73 מה פשר הליקוי הזה . אמ"ן ככל הידוע , עדיין לא חקר את הנושא . פורסמו מחקרים , התייחסויות וזיכרונות רבים . חלקם לא נטולי יצרים ועם סדר יום , אבל רובם רק חלקיים בהיקף ובנגישות . עם כל מה שפורסם ולא פורסם , עולה מסקנה אחת בולטת : חטאם של ראשי המערכת דאז הייתה היהירות שנבעה מביטחון עצמי מופרז ונשענה בעיקר על הערכת יתר לכוחו של צה"ל . ביטחון עצמי זה הקשה על בחינת תפיסות אחרות וחסם פתיחות וגמישות מחשבתית . למען ההגינות , צריך לציין כי יהירות זו לא הצטמצמה רק לקומה שלוש בבניין המטכ"ל הישן . כמעט אף אחד שהייתה לו אמירה במערכת המודיעין , במטכ"ל , בדרג המדיני , וגם מחוץ לממסד הביטחוני , בתקשורת ובאקדמיה - לא השיג הערכה אחרת . רוח הזמן של אז הייתה של זלזול באויב מחד גיסא , וישראל כוחנית מאידך גיסא , והיא הייתה משותפת לכולם . ספר שיצא לאחרונה מתרשם כי בדרג המדיני , וייתכן כי גם בצבאי , סברו כי גם אם תהיה מלחמה , לא יהיה בכך אסון . העדיפות הצבאית של ישראל הייתה כזו שתוכל לפגוע קשות באויב ולהכריח אותו לבוא להסדר מדיני מתוך חולשה . החטא של הפרזה בכוח חזר על עצמו , לפחות באופן חלקי , במלחמה עם חיזבאללה . 2006-ב לא רק ישראל כשלה במלחמה , 1973-ב אלא גם האמריקנים בעקבותיה . לגבי הערכת העתיד - קשה מאוד לדעת לגבש תמונה לגבי המציאות העכשווית . עוד יותר קשה לדעת ולהגיד מה יהיה בעתיד . ולראיה , כל הניסיונות בנושא זה טועים יותר משהם צודקים . הכישלונות הקולוסליים של המודיעין ברחבי העולם ידועים , אך כך גם בתחומי חזאות מזג האוויר , למרות השיפור הדרמתי שחל בטכנולוגיה , וכך גם בכלכלה ובפיננסיים , ובמידה מסוימת גם בתחומי הטכנולוגיה . לא צריך להיות משקיע גדול בבורסה כדי לדעת שתחזיות היועץ לענייני מניות ושערי מט"ח אינן טובות מאלו של כל אחד אחר . הערכת העתיד קשה מאוד במיוחד , במצב של רבולוציה ושינוי , כשיש אנרגיה רבה מתחת לפני השטח , ולא ברור לאן זה יפרוץ . כבר אמר אחד מאבות הקומוניזם , ששינוי והפיכה דומים להסתכלות על מים רותחים . רואים את השינוי רק בין 99 מעלות , 100-ל אבל המים רותחים כל הזמן . ברצוני לתרום פרספקטיבה היסטורית . השאלה ‘ מה יהיה' היא סוגיה המלווה את האדם והאנושות מרגע בריאתם . הלקטנים שאלו את עצמם מתי ירד גשם , הציידים תהו מתי ירד יום , האם ינצחו בעימות עם קבוצה יריבה במאבק על מטרות מזון . הצורך הנפשי להתמודד עם העתיד הבלתי ידוע והצורך להיחלץ ממצוקות היום הם לדעתי הבסיס לאמונה בכוחות ההיגיון . כל חברה בכל דת פיתחה מוסדות ומנגנונים של תחזיות העתיד . הפטליסטים הסתפקו בשאלה מה יקרה . האקטיביים יותר ניסו לשנות את הצפוי להם על ידי תפילה , מעשים טובים וגם הקרבת קורבנות . כולם מכירים את האורקל מדלפי , שחזתה מה יקרה בחצי האי היווני . אבל תפקידים דומים היו לפני זה באשור ובבבל , ומכשפים ידועים גם באיי האוקיינוס השקט ובאפריקה . במסורת היהודית היו אלה הנביאים . יש הבדל בין נביא לכוהן . חלק מהם התמקדו במדיניות פנים , ואחרים עסקו גם במדיניות חוץ וניסו להשפיע על השליט , לאיזו קואליציה להצטרף . אגב , גם הם התמודדו אז עם עולם דו-קוטבי שמצד אחד תמיד הייתה מצרים , ומהצד האחר ממלכה חדשה , אשור או בבל . יוצא דופן בין הנביאים האופטימיים הוא ישעיהו , ’ב שכמו כמה מהמעריכים של היום , הימר תמיד שיהיה יותר גרוע . חלקם כנראה צדקו . עם התפתחות הכלכלה והטכנולוגיה , נכנסה התמודדות עם אי הוודאות להילוך שלישי : פותחו תורות , מודלים ומכניזם , כדי לצמצם את אי-הוודאות . לפני יותר 40-מ שנה פותחו תסריטים כיצד להתמודד עם העתיד , והמגזר הכלכלי-עסקי גם הוא פיתח מודלים מתמטיים , שביסודם עומדת ההבנה שאם מש ּׁ ק פרפרים באוסטרליה גורם לסערה בניו יורק , אי אפשר לחזות את העתיד . במגזר זה החליטו על מודל מתמטי שיפעל לפי העבר , וכמובן שמודל זה קלע רק חלקית . מחקרים לאורך השנים מראים בעקביות , שאין כמעט יתרון למקצוענים בשוק ההון לעומת הדיוטות . מחקר בארה"ב טוען שסקרי דעת קהל בארה"ב צפו נכון יותר מהמקצוענים את האירועים בזירה הבינלאומית . נשמעים קולות רבים הקוראים למסחר את הצפי , להכניס לבורסה ויכוח אם יהיה אירוע טרור או לא , לתת לחוכמת ההמון לקבוע . תכליתה של הערה זו היא לבדל את נושא הערכת העתיד , הצפי , משאר תחומי העיסוק של איש המודיעין . קשה מאוד לחזות , אבל אי אפשר שלא לעסוק בכך , אם המודיעין רוצה למלא את ייעודו . ההבנה של הקושי והספקנות ובעקבות זה הצניעות הן שצריכות ללוות את אנשי המודיעין במאמציהם . חטאם של ראשי המערכת דאז הייתה היהירות שנבעה מביטחון עצמי מופרז ונשענה בעיקר על הערכת יתר לכוחו של צה"ל . ביטחון עצמי זה הקשה על בחינת תפיסות אחרות וחסם פתיחות וגמישות מחשבתית הערכת העתיד קשה מאוד במיוחד , במצב של רבולוציה ושינוי , כשיש אנרגיה רבה מתחת לפני השטח , ולא ברור לאן זה יפרוץ קבוצת תכנון של מפקדת אוגדה 36 שתכננה פריצה למובלעת רמת הגולן במהלך המלחמה , 10 . 10 . 73
|
|