|
|
עמוד:76
לביצועה . שוב , כחכם שלאחר מעשה אני סבור כי ניתן היה ללמוד ממחקר השטח כי המצרים לא התכוונו למשש את תכניתם להגיע למעברים , אלא להסתפק בכיבוש גזרה צרה לאורך התעלה . זאת , בגלל העובדה שלפני המלחמה אנו איתרנו כי המצרים הקימו בקרבת כביש התעלה תשתית מסועפת של צנרת ומאגרי מים שנועדה לשרת מהלך צליחה בגזרה רחבה , אך לא הקימו מערכת דומה של מאגרי דלק . מכאן ניתן היה ללמוד כי המצרים אינם מתכוונים למשש את תכניתם להגיע למעברים ומסתפקים בדפ"א גש , כיבוש גזרה צרה לאורך התעלה . כשלי אמ"ן בהערכת דרכי הפעולה האפשריות של האויב ראויים לבחינה מדוקדקת , הן במערכת המודיעינית והן במערכת הכלל צה"לית המכשירה מפקדים . מחד גיסא , מחובתו של הקמ"ן לשקלל את כל המידע שבידיו , ואם הוא מעריך ( ללא ביסוס על ידיעות ) שהמקסימום שהמצרים יודעים לעשות הוא לכבוש מוצב – עליו לומר זאת , אך עליו להדגיש בפני המפקד כי דפ"א זו נולדה בדמיונו הקודח ואין לה תימוכין בשטח . מפקדים , מאידך גיסא , חייבים להבין את “ אופן הכנת התבשיל" המכונה עבודת מודיעין . עליהם “ לחקור ולדרוש היטב" את הקמ"ן העומד לפניהם . אגף המטה חייב לקבוע דפוסי הצגת נתוני מודיעין בפני מפקדים , כך שיהיה ברור להם מה ידוע לקמ"ן ומה הוא רק מעריך . באשר לכשלי אמ"ן , אלה נובעים ממספר גורמים . אחד מהם הוא שקביעת הדפ"א של האויב נעשתה ב"מטבחון מצומצם , " שכלל רק את הענפים הצבאיים וראש מחלקת מחקר . יתר הענפים במחלקת מחקר לא נטלו חלק בגיבוש הדפ"א . כך למשל , צביקה שילר ז"ל – מי שהיה ראש ענף 1 במלחמת יום הכיפורים – כותב בלקחי המלחמה את הפסוק הבא : .... “ ענף 1 חש והתריע לפני המלחמה , בעת המלחמה ולאחריה שמחלקת מחקר מבודדת את נושא השטח מנושא המערך עד כדי קיום דיונים בעת המלחמה , בנושאים חשובים - כגון הערכת דרכי פעולה אפשריות של האויב - ללא שיתופנו בדיון . אנו סבורים שהיינו עשויים לתרום להערכה ... " ( הדגשים שלי א . ד . ( . כשלים בעבודת המודיעין בניהול הקרב המודיעין במטכ"ל מקדיש את רוב משאביו לשאלה האם האויב יתקוף ומתי , או לחילופין להצבעה על שינוי כיוון בעמדות השליטים בארצות ערב המעידה על בשלותם להגיע להסדרים כאלה ואחרים עם ישראל . עם זאת הוא לא נותן דעתו די הצורך להבנת מערכות התשתית בארצות ערב ולהקדשת משאבים ( איסופיים ומחקריים ) שישביחו את “ בנק המטרות" הצה"לי . גם דעתה של צמרת אמ"ן לא הייתה נתונה לייעול ולהקצאת די משאבים לעיבוד ולהפצתו המודיעין שנאגר בארכיוניה לצרכנים ( חיל האוויר , חיל הים , עוצבות השדה . ( הכשלים רבים מלהימנות ולכן אסתפק בשתי דוגמאות : א . טילי הקרקעשקרקע סקאד במצרים בראשית 1973 הגיעה מברית המועצות חטיבת טילי קרקערקרקע סקאד B ונערכה באוהלים בגשבל אחמר שבדרום קהיר . היה זה מחנה אימונים שכלל מספר מוגבל מאוד של משגרים " מהו המסר בפיך לאיש המודיעין כיום , בעקבות לקחי המלחמה שלך " ? ארבעים שנה חלפו מאז מלחמת יום הכיפורים . הייתה זו אחת המלחמות שהשפעותיה חרוטות בנפשם ולעיתים בגופם של לוחמים ומשפחותיהם , מלחמה נוראית . ההשפעות של מלחמה זו פגעו בכל תחומי החיים והן ניכרות עד עצם היום הזה . הציבוריות הישראלית רואה בחוסר ההתרעה המודיענית את הגורם העיקרי למצב העגום בעיקר בימים הראשונים למלחמה . המלחמה ההיא הסתיימה באובדן אלפי חיילים ובניצחון מרשים ביותר כאשר צ . ה . ל הגיע למרחק של 40-כ קילומטר מדמשק וכ- 100 קילומטר מקהיר . ביריעה קצרה זו אין בכוונתי לחזור ולנתח את הסיבות והגורמים שהביאו , לעניות דעתי , להערכה השגויה שניתנה על ידי אמ “ ן מחקר , - “) המעריך הלאומי (“ חרף שפע המידע שהיה בידינו ערב המלחמה , מידע שכלל את “ הסימנים המעידים “ שצבא סוריה ולמיטב ידיעתי גם צבא מצרים מכינים עצמם לתקיפת מדינת ישראל . חשוב יותר בחלוף ארבעים שנה לאותה מלחמה , לומר לחיילים ולקציני המודיעין בכל הרמות , כל אחד במידת הידע והרמה המקצועית חייב להביע את דעתו ולוודא שדבריו מגיעים למפקדיו . היהירות , השחצנות והזלזול ביכולות האויב , שלפחות בחלקן נולדו בעקבות מלחמת “ ששת הימים “ היו בין הגורמים שהביאו את אמ “ ן מחקר לעיוורון ולאטימות . חומרה לא פחות מכך יש לייחס לחוסר ההתייחסות של אמ “ ן מחקר לדעתם של גורמים מקצועיים ברמת מודיעין השדה ) . על כך הודגש בוועדת אגרנט ) מערכות מודיעין השדה או מה שהיה מכונה באותה תקופה “ המודיעין הקרבי “ ברמת הפיקוד המרחבי והיחידות הפרוסות בשטח סיפקו מידע רב ויותר מכך ברמת מודיעין הפיקוד הוערך המידע , ההערכה שעמדה בסתירה מוחלטת להערכת א “ מן –מחקר ונדחתה על ידו . לצערי הרב , לא זכור לי שנערכו דיונים והפקת לקחים בשיתוף קמ “ נים פיקודיים בכל הקשור לתהליך עבודת המודיעין ברמות השונות ) . גם בסיום “ מלחמת ששת הימים “ לא נערכו דיונים עניינים ) בצד למוד מורשת הקרב , כולנו מצווים להפיק לקחים ולהטמיעם לעדכן את תורת המודיעין ( לאור השינויים המבניים ) על כולנו לזכור , החייל בתצפית , מפענח צילומי האוויר , החייל והקצין העוסקים בהערכה , בהפיכת הידיעות למודיעין , בידיו של כל אחד המפתח להצלחה או חלילה לכישלון . לא בכדי מערכת המודיעין היא גלגל ללא התחלה וללא סוף מערכת הפועלת 365 ימים בשנה ) , גם ביום הכיפורים ) האיסוף . ההערכה וההפצה – של כל המידע ובזמן הם המפתח . יזכור כל אחד מחיילי מערכת המודיעין שהחוכמה אינה בלעדית לאלה הנמצאים בחלקה העליון של הפירמידה . בכל רמה ועל בסיס ההערכה , חייב קצין המודיעין להציג דרכי פעולה אפשריות לאויב אותן יאשר המפקד ועל בסיסן יבנה המפקד את המענה המבצעי . נזכור כולנו שחייל הצופה במשקפת ויודע לאבחן את פעילות האויב ויכולותיו אינו נופל “ ממקור צמרת “ המנסה או מתימר להביא את כוונות האויב . חגי מן אל"ם ) דימ ) ' קמ"ן פיקוד הצפון במלחמת יום הכיפורים אם קמ"ן מעריך ( ללא ביסוס על ידיעות ) שהמקסימום שהמצרים יודעים לעשות הוא לכבוש מוצב – עליו לומר זאת , אך עליו להדגיש בפני המפקד כי דפ"א זו נולדה בדמיונו הקודח
|
|