|
|
עמוד:57
התובנה החסרה המדור כולל התייחסויות למאמרים ולכתבות שפורסמו בגיליונות הקודמים של כתב העת , שנשלחו על ידי קוראים מאת : ד"ר דן אלדר * בסקירתו של ד"ר אהוד ערן בגיליון האחרון של “ מבט מל"מ , " הוצגו שבע תובנות הנדונות כיום בקהילות המודיעין האנגלו-אמריקאיות , בצל הזעזועים הסוציו-פוליטיים הפוקדים את המזה"ת . למקרא הסקירה , בולטת בהעדרה תובנה מתבקשת אחת וברורה – קיומו של רף עליון , כנראה בלתי עביר , ליומרת הדיסציפלינה המודיעינית לחזות מראש את גלגולי ההיסטוריה האנושית על תפניותיה המפתיעות . גם לאינטליגנציה האנושית ( Intelligence ) יש מגבלות מובנות בחיזוי התנהגותם של בני אנוש כיחידים וכקבוצות . הטלטלות הפוקדות את המזה"ת הערבי מאז ראשית העשור השני של המאה , 21-ה שלא נצפו על ידי קהילות המודיעין בעולם ומומחי אקדמיה , במלוא היקפן ומשמעויותיהן , ואשר עדיין משתנות בהגדרתן לבקרים “) תהפוכות , " “ מהפכים , " “ מהפכות" ו"הפיכות ( " מטלטלות בתורן את מומחי המודיעין המערביים ומאיצות בהם לפעילות חשיבה מקפת ולהפקת לקחים למניעת כישלונות הערכה דומים בעתיד . הזיכרון המודיעיני קצר כנראה וכל דור סבור כי יעלה בידו להמציא מחדש את הגלגל . אולם אי צפייתה מראש של מהפכת חומייני באיראן , בשלהי המאה , 20-ה הביאה לכלל ביטוי באורח משמעותי לא פחות מאשר כשלון ההתרעה על “ האביב" הערבי , את מגבלת החיזוי המודיעיני של תמורות סוציו-פוליטיות ולו רק באזור המזה"ת . כל קהילות המודיעין בעולם , במערב ובגוש המזרחי בשעתו , ( למעט אישים בודדים בעלי יומרה נבואית , בדיעבד ) לא התריעו במועד לפני קברניטיהן על חולשתו של משטר השאה באיראן ועל הצונאמי האסלאמי המשמש ובא . שבועות ספורים טרם התמוטטות משטר השאה , הגדיר הנשיא האמריקאי קארטר את איראן כ"אי של יציבות במזה"ת . " ההפתעה המודיעינית היתה מוחלטת . גם אז , בעקבות קריסתו המהירה של משטר השאה , התנהלו דיונים תוך קהילתיים ובין קהילתיים להפקת לקחים וגילוי תובנות נסתרות . ושוב ניצבות כיום , קהילות המודיעין , נוכח הטלטלות במזה"ת , בפני אותן הפרובלמטיקות שאתגרו אותן בעשורים האחרונים של המאה הקודמת . לפיכך , התובנות השואפות להרחיב עוד יותר את מטלות המודיעין , באמצעות סיפוח של תחומי מחקר ותת-תחומים כדי לשפר את ההתרעה בפני טלטלות סוציו-פוליטיות , תוך קריאה לשיתוף פעולה מוגבר עם מומחי האקדמיה , אין בהן כדי למנוע כשלון עתידי נוסף . גם חוקרי האקדמיה של המזה"ת בן זמננו , מצויים במבוכה מוחלטת . יתרונם המתודולוגי של אנשי האקדמיה על פני חוקרי המודיעין ותרומתם של הראשונים להבנת התהליכים שהובילו ל"אביב" הערבי– הולכת ומתפוגגת . פרשנותם משתנה כצבעי הזיקית , בעקבות האירועים הסוערים המתפתחים לבקרים . ייתכן ואימוץ גישה ביןתחומית על ידי מחקר המודיעין , המשלבת ידע מתחומי ההיסטוריה , מדעי המדינה , סוציולוגיה , אנתרופולוגיה , מדעי הדתות ופסיכולוגיה חברתית , עשוייה להעניק נופך אקדמי להערכות המודיעין , אך ספק רב , האם ההשקעה בהרחבת התמקצעותה ואחריותה של הדיסציפלינה המודיעינית בחיזוי חברתי , אכן תמנע הפתעות מודיעיניות בתחום זה . כדי למנוע הווצרות “ בועה" מודיעינית , מבחינה תפישתית , סטרוקטוראלית ותקציבית , העלולה להתנפץ שוב ושוב אל סלע מגבלות החשיבה האנושית , אפשר שהתובנה החסרה העיקרית היא הצורך בהכרת הדיסציפלינה המודיעינית במגבלותיה תוך הצבת סייגים ליכולותיה להעריך התפתחויות עתידיות סוציו-פוליטיות . ספק רב אם הערכת מודיעין הנשענת על מנגנון איסופי יעיל ככל שיהיה , יכולה לצפות מראש ולהעריך במונחי זמן ועצמה , מהפכות , המתפרצת מרבדים עמוקים של הפירמידה החברתית . נראה כי התרעה על מצבים קדם מהפכניים , אינה בהכרח פרי שיפורים והמצאות טכנולוגיים איסופיים . אולם גם אם במקביל יורחב האיסוף היומינטי אל עבר השכבות העממיות , ספק אם תפתר לחלוטין יכולת הערכת המודיעין לחזות מהפכה , להתריע מפניה מבעוד מועד ולנתחה על כל משמעויותיה והשלכותיה עם התרחשותה ובעקבותיה . להכנות היריב למלחמה סימנים מעידים מובהקים , בעוד שלמהפכה חברתית בסדר גודל היסטורי ולתהליכים חברתיים- פוליטיים הרוחשים במעמקים- אין סימנים מעידים , מדידים וחד משמעיים . * לשעבר חוקר מודיעין בכיר במוסד בחזית המצרית התנהלו קרבות אוויר מתמשכים נגד חיל-האוויר המצרי . בשלב שבו ניסו המצרים לבצע אופנסיבה רבת היקף לתוך סיני , ביום , 14 . 10 . 73 השריון שלהם סבל מאבידות כבדות מידי השריון וחיל-האוויר הישראלי . מטוסינו תקפו את השריון המצרי שניסה לפרוץ בכיוון ואדי מבעוק לכיוון מרכז סיני וגרמו לו לאבדות כבדות , וכן תקפו לסירוגין במשך מספר ימים חטיבות מצריות מארמיה 3 שניסו לרדת דרומה לכיוון ראס-סודר , ולמעשה מנעו מהצבא המצרי להתקדם דרומה או מזרחה בסיני . לאחר שכוחות פיקוד דרום חצו את התעלה ויצרו ראש גשר בצידה המערבי , השתתף חיל האוויר בלוחמת היבשה משני צדי התעלה , וביצע גיחות תקיפה רבות נגד הצבא המצרי . הותקפו יחידות שריון , מוצבים , בונקרים ורכב צבאי בתנועה . גם חיל-האוויר המצרי , כמו הסורי , סבל אבדות רבות בקרבות אוויר וביצע את רוב הפעילות האווירית שלו לטיסות מגננה על שדותיו . גם חיל-האוויר המצרי ביצע למעלה 5 , 000-מ גיחות קרב , 90 אחוזים מהן למגננה . בשלב הזה של המלחמה חיל האוויר הישראלי שלט בשמיים בשתי החזיתות – סוריה ומצרים - וחילות האוויר שלהם איבדו בה למעלה 450-מ מטוסים והוכו שוק על ירך . ראוי לציין את מקורות המודיעין האוויריים והאחרים שהקנו תמונה בהירה ושקופה לרוב מהלכי המלחמה , והמודיעין למבצעים שתרם את תרומתו עד לפרטים קטנים שסייעו באזורי הלחימה . בנוסף לפעילות רבת החשיבות שביצע חיל האוויר במלחמה בתקיפות האויב ובשמירת שמי המדינה ואזורי הקרבות , בוצעו גיחות מודיעין רבות גם על ידי מסוקים וכוחות קרקעיים נייחים . חיל-האוויר גם פעל למשימות אחרות בעלות חשיבות רבה , כגון הטסת ציוד לחימה רב לכוחות הלוחמים , ביצע טיסות סער מעבר לגבולות , הטיס יחידות אל החזית , וביצע משימה רבת חשיבות בחילוץ פצועים ונפגעים . מסוקים ומטוסי תובלה העבירו רבים מהנפגעים למרכזי רפואה במרכז הארץ , ובכך ניצלו חייהם של רבים מחיילינו . לאחר המלחמה ישב חיל האוויר על המדוכה , הפיק את הלקחים הנכונים מאירוע "דוגמן , " הכין מערכות איכותיות , התכונן היטב למלחמה הבאה , והתוצאה לא איחרה לבוא . במבצע " שלג , " הצליח חיל האוויר להשמיד את מערך הטילים הסורי בבקאע שבלבנון והשמידו , והפיל בקרבות אוויר 90-כ מטוסים סורים , והשתתף בלחימת היבשה - ללא אבידות .
|
|