|
|
עמוד:44
או אפילו סבירים . " הגורם היחיד בקהילת המודיעין האמריקנית שחלק על “ השורה התחתונה" הנ"ל היה גוף המחקר של משרד החוץ . ( INR ) זה פרסם הסתייגות מהערכת המודיעין הלאומית מן 17-ה במאי 1973 שבועיים אחריה . גוף המחקר של משרד החוץ קבע - ודייק - כי הוא “ נוטה לציין את רמת הסיכון של מעשי איבה למטרות מדיניות במעט יותר דחיפות מזו שהוצגה בהערכת המודיעין הלאומית . אם הדיון באומות המאוחדות בשבועות הקרובים לא יביא לתנועה משכנעת , דעתנו היא כי חידוש מעשי האיבה עד הסתיו הוא אפשרות של יותר מחמישים אחוז . " דע עקא , נראה שעד סתיו 1973 גם גוף מחקר זה שינה את עמדתו וסבר כי מצרים וסוריה לא יפנו למלחמה . בדיעבד התברר כי מעבר לסיבות שהביאו את קהילת המודיעין האמריקאית להניח כי לא תפרוץ מלחמה , היא שגתה בכמה תחומים נוספים : א . קהילת המודיעין האמריקנית העריכה כי גם אם יפרצו קרבות , ישראל תביס עד מהרה את המצרים , ובאבדות מועטות בלבד . ב . גורמי המודיעין האמריקנים לא העריכו כי חידוש הלחימה בין ישראלים לערבים יביא למתח בין מעצמתי כפי שאכן ארע . ג . האמריקנים העריכו הערכת חסר את האפשרות כי מדינות ערב תעשנה שימוש בצמצום אספקת נפט למערב ככלי להשגת יעדיהן . סיבות לכשל - מערכת האיסוף דו"ח ניתוח הכישלון האמריקני שנכתב בדצמבר 1973 קבע כי ככלל , “ לא היו חולשות מהותיות" בכל הנוגע לאיסוף ולהפצה של חומר גולמי מודיעיני . זאת , למרות שהיו מספר “ בעיות קונקרטיות" לגבי חלק מן המדינות . הדו"ח קבע כי “ המידע שסופק על ידי גורמי האיסוף בקהילת המודיעין היה בו די כדי להניע את קהילת המודיעין להתריע [ על פרוץ מלחמה אפשרית . [ המידע ) ממקורות טכנולוגיים ואנושיים ( לא היה חד-משמעי , אך היה בהיקפים גדולים , מבשר רעות , ולרוב מדויק . " החומר ששוחרר לפרסום אינו מציג תמונה מלאה של מצאי המקורות האמריקני , בייחוד בכל הנוגע לאיסוף סיגינטי ( מודיעין אותות . ( אולם , בהתבסס על הבנתנו החלקית את מצאי מקורות זה , נראה כי המעריכים ייחסו משקל יתר לדיווחים של אנשי מודיעין ודיפלומטים אמריקנים שהוצבו בשגרירויות בקהיר ובדמשק . חוקרת מודיעין מסוכנות הביון המרכזית ( CIA ) סיפרה ב 2013 בכנס פומבי , שהיא סברה כי אם אלו הנמצאים ב"שטח" חושבים שאין סיכוי למלחמה , אזי “ מי היא" שתחשוב אחרת . רוב הדיווחים שהגיעו ממקורות אמריקנים ( דיפלומטים ואנשי מודיעין ) במצרים ובסוריה , חיזקו את הערכתם של גורמי המחקר המודיעיני כי מצרים אינה מתעתדת לצאת למלחמה . ריי קליין , ראש גוף המחקר של משרד החוץ , ( INR ) הציג עמדת מיעוט בנושא האיסוף כשטען , לקראת סוף המלחמה בדיון פנימי , כי “ לא היה לנו מספיק מודיעין ברמה הבסיסית ... על מה שמתרחש במזרח התיכון מדי יום ... לרוסים היה מידע טוב הרבה יותר . " באופן דומה , בחומר ששוחרר אין כמעט התייחסות למקורות יומינט ( אנושיים ) ולא ברור האם לאמריקנים היו מקורות משמעותיים מסוג זה . חריג בולט אחד הוא ההתרעה שסיפקו הירדנים לארה"ב ( וגם לישראל ) בסוף ספטמבר , 1973 מפיו של מקור סורי , לפיו צבא סוריה ערוך להתקפה על ישראל . מקור זה גם מסר פירוט מדויק של תכנית הקרב הסורית , כפי שאכן התממשה באוקטובר , 1973 וכן את מצב המוכנות המבצעית של היחידות הסוריות לקראת ההתקפה . בליל 30-29-ה בספטמבר העבירה סוכנות הביון המרכזית ( CIA ) התרעה זו לישראל . נראה כי תוכן ההתרעות שעברו מרבת עמון ישירות לישראל , ומרבת עמון דרך וושינגטון לישראל , היו דומות . ג'ק או'קונול , שהיה ראש התחנה של סוכנות הביון המרכזית בעמאן עד 1972 ולאחר מכן נציגו של המלך חוסיין בוושינגטון , כתב 2011-ב כי המקור היה בכיר בצבא הסורי שפנה מיוזמתו לשירותי הביון של ירדן והתריע כי ארצו עומדת לתקוף את ישראל , ייתכן משום שהוא הסתייג מן המהלך . כאמור , במידע האמריקני ששוחרר אין כמעט התייחסות למקורות סיגינט , למרות שברור שנעשה בהם שימוש . טענה אחת שעולה ממידע זה , היא שבשל ביטחון מידע , רוב החומר הסיגינטי שהועבר לחוקרים היה ערוך בצורה “ טכנית" שהקשתה מאוד על עיבודו לכדי מודיעין מוגמר . מאידך , מיום עיון של ספריית ניקסון ( ינואר ( 2013 בנושא המודיעין האמריקאי במלחמת יום הכיפורים , מתברר כי האמריקנים האזינו במהלך המלחמה לדרגים טקטיים ישראלים בשעות הראשונות של המלחמה , לרבות ניטור קריאות המצוקה של המוצבים הישראלים בחזית המצרית . ניתן להניח כי היו להם יכולות דומות גם לגבי הכוחות הערביים . המעריכים האמריקנים נשענו גם על תצלומים מלוויינים . מקורות אלו הראו בברור כבר באמצע יוני 1973 כי המצרים הניעו כוחות משוריינים לקדמת הגדה המערבית של תעלת סואץ . עד 7-ה באוגוסט 1973 אישרו תצלומי לווין כי המצרים הציבו מערכות הגנה אווירית מדגם ס . 6-א ליד התעלה . כמו כן הראו התצלומים כי עד אמצע ספטמבר חיזקו הסורים את המערך “ חוקר המזרח התיכון - בשירות המדינה האמריקני התאים את עצמו בניחותא לרעיון כי מלחמה יכולה להתחדש כמעט בכל רגע נתון . " וכאן טמון הפרדוקס מכיוון שהזמן עבר ומלחמה לא פרצה , החוקרים למדו “ שלא להתייחס" “ לרוב האינדיקציות של כוונה ] ערבית [ עוינת"
|
|