|
|
עמוד:37
סוכם שארה"ב תעודכן לגבי חששותיה של ישראל . בהערכת מצב בהשתתפות ראש הממשלה שהתקיימה ב"בור" בקריה , 9-ב מאי , 1973 גרס הרמטכ"ל כי יש להמשיך בצעדי המוכנות לקראת מלחמה אפשרית . שר הביטחון ציין כי מתקרבת שעת חידוש המלחמה ביוזמת מצרים וסוריה , ובשם ממשלת ישראל הורה לצה"ל להתכונן לאפשרות “ ששתיהן , בלי ירדן , יפתחו במלחמה בחצי השני של הקיץ הזה . " מנגד , ראש אמ"ן זעירא המשיך לדבוק בעמדתו כי הסבירות למלחמה נמוכה . “ כחול-לבן" היה הכינוי שניתן לתכנית המטה הכללי אשר גובשה באפריל-מאי 1973 ונועדה לתת מענה לאפשרות של התקפה מצרית-סורית במאי . 1973 בהתאם לפקודת “ כחול- לבן , " נעשו הכנות לפריסה מהירה של הסד"כ הסדיר בחזיתות , ולשם כך קודמו טנקים ותותחים לימחי"ם קדמיים , כדי להמתין שם לצוותי התגבור שיוצאו בשעת הצורך ממערך ההדרכה ויוטסו אל הימחי"ם . ניתן אישור עקרוני לגייס כעשרת אלפים אנשי מילואים כדי להשלים את הסד"כ הסדיר , הואצו עבודות הנדסיות במכשולי הנ"ט ברמת הגולן , קודמו ימחי"ם בפיקוד הצפון , הוקדמה הקמת מפקדת אוגדת מילואים חדשה והוגברו האימונים של מערך הצליחה . בסוף מאי פג המועד עליו הצביע המידע ההתרעתי כעיתוי של המתקפה המצריתסורית . בתחילת יוני הוריד הרמטכ"ל את רמת “ הכוננויות המיוחדות" שנכללו בפקודת “ כחול-לבן . " בתחילת אוגוסט , בעקבות הרגיעה המתמשכת בחודשים יוני ויולי , בוטלו הצעדים לחלוטין . באוקטובר 1973 אמורות היו להתקיים בחירות בישראל , והיקף תקציב הביטחון עלה לשיח הציבורי . עלות כוננות “ כחול- לבן" הייתה 60-כ מיליון לירות – סכום נכבד במונחי תקציב הביטחון של השנים ההן . ואכן שרים , ושר האוצר במיוחד , מתחו ביקורת על הרמטכ"ל ועל הוצאה כספית זו , שהתבררה , כביכול , כמיותרת משחלף מאי ולא הייתה מלחמה . במבחן המעשה , בסוגיית “ כחול-לבן" צדק אמ"ן בהערכתו כי הסבירות למלחמה נמוכה , ולפיכך יצא מהמחלוקת עם הרמטכ"ל כאשר ידו על העליונה . אולם לכך הייתה השפעה הרת אסון בהמשך הדרך . ההצלחה של אמ"ן להעריך נכונה את המצב במאי חיזקה את הביטחון העצמי של ראשיו ומנעה בחינה מעמיקה של הסיבות בגינן לא יצאו מצרים וסוריה למלחמה במועד זה . כתוצאה מכך , כאשר החלו להתגלגל האירועים של סוף ספטמבר - ראשית אוקטובר , היה הרמטכ"ל בעמדה נחותה מראש ביחס להערכת אמ"ן , אשר חזרה ללא שינוי על גרסת ההערכה של חודש מאי . השתלשלות האירועים במצרים נשיא מצרים סאדאת קיבל את ההחלטה לצאת למלחמה נגד ישראל . 1972-ב חילוקי דעות באשר ליעדי המלחמה בינו לבין שר המלחמה מוחמד צאדק הביאו להחלפתו בכמאל חסן עלי . עם מינוי עלי לשר המלחמה ובהובלת הרמטכ"ל שאד'לי , החלה מצרים בגיבוש תכנית אופרטיבית מעודכנת למלחמה . תכנית האב המצרית למתקפה גובשה ככל הנראה כבר בינואר , 1973 ובמקביל תוכננה תכנית הונאה אסטרטגית שנועדה להשיג הפתעה באשר לעיתוי , לעוצמה , למקום ולשיטת ביצוע המתקפה . במוקד תכנית ההונאה המצרית עמד תרגיל המפקדות הכלל-צבאי “ תחריר , " 41 שנועד לשמש כסיפור הכיסוי העיקרי לשלל ההכנות של צבא מצרים לקראת המלחמה . החל משנת , 1968 נהג הצבא המצרי לקיים תרגיל מפקדות רחב היקף בסוף שנת ההדרכה , ולפיכך ביצוע תרגיל מסדרה זו לא נתפס בעיני המודיעין הישראלי כאירוע חריג ובעל משמעות התרעתית . צוות מומחים בראשות ראש אגף המבצעים של צבא מצרים , הגנרל גמאסי , הצביע על שלושה מועדים מתאימים לפתיחת המלחמה : מאי , ספטמבר ואוקטובר . 1973 באפריל 1973 נפגשו נשיאי סוריה ומצרים בבורג' אל-ערב ליד אלכסנדריה . אפשר שקיום הפגישה באפריל והיות חודש מאי אחת מהאופציות לעיתוי פתיחת המלחמה , עמדו ביסוד המידע ההתרעתי שהתקבל בחודש אפריל בישראל . בפגישה הוחלט על הקמת צוות צבאי משותף לתיאום התכנית האופרטיבית , שבמסגרתה נקבעו גם דרכים להשגת הפתעה . הצוות המשותף , אשר היה מורכב מ- 14 קצינים בכירים ממצרים וסוריה , התכנס לראשונה 22-ב באוגוסט 1973 באלכסנדריה . האם פתיחת מלחמה במאי אכן עמדה על הפרק ונשללה ומה היו השיקולים לבחירת חודש אוקטובר כעיתוי המועדף למלחמה - איננו יודעים , ולפיכך לא נותר אלא לבחון את הסיבות שיתכן והובילו להחלטה זו . בעקבות מלחמת יום הכיפורים הוקמה ועדת אגרנט אשר חקרה את הכשל ההתרעתי דאז . עיקר המאמצים המחקריים מאז ועד היום הופנו להבנת כשלי מלחמת יום הכיפורים והפקת לקחיה . כתוצאה מכך סוגיית “ כחול-לבן" זכתה להתייחסות מצומצמת יחסית , ולמרות שחלפו 40 שנה מאז , טרם נמצא מענה חד משמעי לשאלות שעוררה . מדוע לא פרצה המלחמה במאי ? 1973 ניתן להצביע על מספר סיבות אפשריות להחלטת מנהיגי סוריה ומצרים לצאת למלחמה באוקטובר ( ולא במועד מוקדם יותר ) : 1973-ב ההערכות של שר הביטחון דיין והרמטכ"ל דוד ( דדו ) אלעזר ביחס למידע ההתרעתי שאליו נחשפו היו מחמירות . בהערכת המצב האמורה ציין הרמטכ"ל : “ באינסטינקט אני מרגיש הפעם שזה יותר רציני מאשר בהתרעות אחרות ... יש לי ביטחון שזה לא פחות מחודש מהיום , כך שיש לנו זמן להיות מוכנים" הרמטכ"ל רב אלוף דוד אלעזר ( דדו ) ושר הביטחון משה דיין במלחמת יום הכיפורים . 9-ב מאי , 1973 גרס הרמטכ"ל כי יש להמשיך בצעדי המוכנות לקראת מלחמה אפשרית . שר הביטחון ציין כי מתקרבת שעת חידוש המלחמה ביוזמת מצרים וסוריה
|
|