|
|
עמוד:24
להציג בפניו את התכנית באופן מלא , ולהתחיל בתאום מלא עם מפקדי הצבא הירדני . הסורים נוכחו עד מהרה לדעת כי המלך אינו ממהר להצטרף למלחמה במועד שנקבע לה , וביקש להעביר מסר לנשיא אסד בדבר חובתן של כל מדינות העימות לשתף פעולה כדי להביא להחזרת הסיוע הכספי מכווית ומלוב לירדן , שהופסק עקב אירועי ספטמבר . 1970 כן הבהיר להם כי משך הזמן הדרוש להשלמת מערך ההגנה האווירית בירדן הוא 18 חודש , על-פי ההערכה המזערית , וחזר והדגיש פעם נוספת שירדן לא תצא למלחמה כל עוד לא יחודש הסיוע הערבי שהופסק , ולפני שתושלם מערכת ההגנה האווירית . כידוע היו המלך חסן השני ממרוקו , מולא מצטפא אל-ברזאני , מחמד רזה פהלווי , השאה של איראן והמלך חוסיין , מלך ירדן , ידידיה של ישראל באיזור באותה עת . חלקם היו ידידים גלויים וחלקם עשו זאת בחשאי . כולם היו ערים לכוונות של ההנהגות במצרים ובסוריה לצאת למלחמה נגד ישראל . המלך חסן שלח את כוחותיו הן לחזית הסורית והן לחזית המצרית , כדי שאלה יקחו חלק במלחמה , כפי שהבטיח לרמטכ"ל המצרי , שאד'לי . העברת הכוח לסוריה הייתה מהלך שהקדים את מועד פתיחת המלחמה במספר חודשים . למיטב ידיעתי לא קיבלנו ממנו אפילו רמיזה אחת על כוונות שכנותינו כלפינו , כפי שנחשף אליהם . אני מניח שאם מידע כזה היה מגיע , הוא בוודאי היה נחשף מאז במקורות הגלויים , אך ככל שבדקתי , לא מצאתי לכך כל תימוכין . מידע על יחסי מרוקו-ישראל ושיתוף הפעולה בין שירותי המודיעין של שתי המדינות " ) המוסד" והשירותים המרוקאים ) יצא גם לתקשורת . זאת בעיקר לאחר פרשת בן ברקה , איש האופוזיציה , שחוסל על-ידי שירותי המודיעין המרוקאים בראשותו של הגנרל אופקיר בשנות , 60-ה פרשיה בה יוחסה מעורבות גם לישראל . על יחסי ישראל ואיראן בתקופת שלטונו של השאה , מחמד רזה , ויחסי ישראל עם המנהיג הכורדי , מצטפא ברזאני , נאמר ונכתב לא מעט . הקשרים שנטוו היו בעלי חשיבות אסטרטגית לשני הצדדים , ושיתוף הפעולה בין הצדדים , בעיקר נגד האויב המשותף , עיראק , היה הדוק ביותר . עם זאת לא מצאו לנכון מנהיגים אלה , שבוודאי הבינו את איגרתו של סאדאת אליהם , כחצי שנה לפני פרוץ המלחמה , כי יש דברים בגו , ושוב , ככל שבדקתי , לא נמצאו כל הוכחות כי העבירו לנו רמז כלשהו בענין זה , שכל כך היה חשוב לבטחונה של ידידתם האסטרטגית . אין לי הוכחה חד-משמעית שסאדאת אכן שלח איגרת דומה גם לשאה , אך הדבר מתבקש מהדברים הבאים : א . האיגרת שנשלחה לברזאני , שצויין על ידי ההנהגה העיראקית , כאחת הסיבות היכולות למנוע את שיגור כוחותיהם למלחמה . השאה היה גורם הרבה יותר חשוב מברזאני , שכן הוא שלט על הסיוע הצבאי לכורדים , והמודיעין האיראני היה זה שעמד מאחורי המרידות הכורדיות נגד עיראק , והאיום האיראני כלפי עיראק היה הרבה יותר משמעותי מהאיום הכורדי . ב . ההחלטה העיראקית עם הוודע פרוץ המלחמה 6-ב באוקטובר , לשגר מיד כוחות שישתתפו במערכה זו מול אויבי האומה הערבית . עוד החליטה ההנהגה העיראקית מספר החלטות חשובות , ובכללן להקפיא את הסכסוך עם איראן , ולחדש עמה את היחסים הדיפלומטיים , לאבטחת גבולה המזרחי . ואכן בתקופת מלחמת יוה"כ היתה רגיעה בסכסוך בין שתי המדינות , ורק לאחר סיומה ושובם של הכוחות העיראקים מסוריה בסוף 1973 התחדשה האש בגבול המשותף . ג . כוח המשלוח העיראקי שנשלח לסוריה היה בהיקף של גיס ( שתי דיוויזיות משוריינות ועוד שלוש חטיבות חי"ר עצמאיות . ( ההנהגה העיראקית הייתה מוכנה לשגר כוח צבאי כה גדול – שהיווה באותם ימים כמחצית מכוחות היבשה העיראקים , כשני שלישים מהכוח המשוריין שלהם וכשלושה רבעים מכוחם האווירי – כדי לקחת חלק משמעותי במלחמה נגד ישראל . אין לי ספק , שאלמלא היה ברור לעיראקים שהכורדים ואיראן לא יפעלו נגד עיראק בתקופה זו , לא היו שולחים כוחות למלחמה נגד ישראל , ובוודאי שלא בהיקף שכזה . ד . השאה תמך במצרים ובמאמץ המלחמתי שלה , 1973-ב ואף התמיד בעמדתו בהסגת כוחות ישראל מהשטחים הערביים שכבשה , 1967-ב ובהקמת ישות פלסטינית בסמוך לישראל . השאה גם היה מודע לכוונה המצרית להשתמש בנשק הנפט במלחמה הצפויה , דבר שסאדאת רמז עליו בתחילת אפריל 1973 ( כנראה פנה אליו גם בענין זה . ( יחסי איראן ומצרים קיבלו תנופה משמעותית לאחר המלחמה , 1973-ב במיוחד בתחום הכלכלי , ביחסי המסחר , בדגש על מכירת נפט למצרים . איראן אף נטלה חלק חשוב במימון ערי התעלה ההרוסות לאחר המלחמה , בהרחבת התעלה ובפרוייקטים תעשייתיים וחקלאיים חשובים במצרים . ה . השאה קיים יחסים הדוקים אישיים עם הצדיק היחיד מבין ידידינו באותה עת באיזור , שמסכת קשריו עימנו התנהלה בחשאיות רבה , היה המלך חוסיין . על-פי מקורות ישראליים התריע המלך הירדני בפני ההנהגה הישראלית על כוונות של מצרים וסוריה נגד ישראל שלוש פעמים : 9-ב במאי , 1973 17-ב ביולי וב6- באוגוסט אותה שנה טנקים ירדניים ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים . המלך חסן שלח את כוחותיו הן לחזית הסורית והן לחזית המצרית , כדי שאלה יקחו חלק במלחמה , כפי שהבטיח לרמטכ"ל המצרי , שאד'לי
|
|