|
|
עמוד:14
יוזמת סאדאת מפברואר : 1971 הזדמנות שהוחמצה התפנית האסטרטגית של נשיא מצרים סאדאת מפברואר 1971 לא נתפסה בישראל כהזדמנות אמיתית להסדר . כך פספסנו את הכוונות הטובות של המצרים משה שמש | פרופ' סא"ל ( בדימוס ) מרצה באוניברסיטת בן-גוריון בנושאי המזרח התיכון , חוקר בכיר בנושאי הסכסוך הערבי-ישראלי והתנועה הלאומית הפלסטינית במכון בן-גוריון . שירת כרע “ ן באמ “ ן מחקר mshemesh @ bgu . ac . il אין להבין את מהלכיו של סאדאת לפני המלחמה ולאחריה בלי התייחסות לחשיבותה המכרעת של התפנית האסטרטגית שעשה לאחר עלייתו לשלטון , בסוף ספטמבר . 1970 הביטוי הגלוי לתפנית זו הייתה יוזמתו המדינית מפברואר . 1971 ביוזמה קבע פרמטרים להסדר חלקי באזור התעלה כשלב ראשון בדרך להסכם שלום , אשר בסופו תיסוג ישראל מסיני לגבול הבינלאומי . דיון במדיניות סאדאת כלפי ישראל על מרכיביה המדיניים והצבאיים , ללא התייחסות לתפנית אסטרטגית זו כנקודת מוצא , דומה לעץ ללא שורשים . תפנית זו לא אותרה על ידי המודיעין ו"נעלמה" מעיני המעריכים של אמ"ן בשל הדימוי השלילי של סאדאת בקרב ראשי אמ"ן מחקר - דימוי שחלחל גם למחשבותיהם והערכותיהם של אנשי הצמרת המדינית שבראשה עמדו ראש הממשלה גולדה מאיר ושר הביטחון משה דיין . ואמנם כפי שאריה שלו הודה בספרו ( כשלון והצלחה בהתרעה , 2007 , עמ' : ( 168 “ דימויו של סאדאת כמנהיג חלש העיב על הערכת שתי התפתחויות חשובות במצרים : המאבק הפנימי בצמרת השלטון ( מאי ( 1971 וכן סילוק היחידות מימין : חוסיין א-שאפע , עלי סאברי , אנואר סאדאת וגמאל עבדאל נאצר . לסאדאת היה דימוי של מנהיג חלש
|
|