|
|
עמוד:12
המושגים לשמש קני מידה לשפוט בהם את הממשות . לאחר שהאסתיטיקה הושיטה לו את מושג הפ 1 אזיה ( הפיוט , ( הגיעה השעה להעריך ולדון באמצעות מושג זה את יצירות הפואזיה . במבחן הלכה למעשה עתיד היה להתברר גם טיבו וכושרו של המושג עצמו . הוא החליט להוציא כתב עת' שישקוד על הביקורת בפועל ממש , על ביקורת ספרותית' פילוסופית והיסטורית . בתחילת 1903 יצאה החוברת הראשונה של / La Critica' זה העיתון שעתיד היה לשמש במשך כמעט חמישים שנה כלי ביטוי למחשבה הקרוצ'יאנית . בכתב עת זה פירסם קרוצ'ה מסות' מאמרים וחיבורים שלמים ! רשימות' הערות ודברי פולמוס ; סקירות על מאות ספרים ממיטב הספרות העיונית וההיסטורית . הוא ראה בעריכה זו משום פעילותו 'הפוליטית / לומר : מילוי תפקידו בקרב הציבור לטובת ההשכלה והתרבות . עצומה היתה הש פעת העיתון הזה על קהל המשכילים באיטליה ואף מחוצה לה : הוא שימש להם לא כמודיע מהימן בלבד על המתרחש בעולם המחקר והמחשבה' אלא גם—וזהו העיקר—כמורה דרך בבעיות הספרות' התרבות וההיסטוריה . משהוגדר מושגה של הפעילות האסתיטית ונקבע—לפי שעה בגופי דברים—יחסה לשאר פעילויות הרוח , שוב צריך היה לברר גם את מושגיהן של הפעילויות האחרות . אסתיטיקה חדשה תבעה לוגיקה חדשה ופילוסופיה מעשית ומוסרית כנגדן . בשנת 1905 יצאה 'הלוגיקה' בצורתה הראשונה , הכוללת את התורה על המושג הטהור' להבדיל מן הפסיבדו מושגים' הם המושגים האמפיריים והמופשטים' המשמשים יסוד למדעי הטבע והמתימטיקה ! ואחריה יצאו בזו אחר זו : 'המסה על היגלי , ( 1906 ) המכילה את התורה על היחס שבין צורות הרוח t 'הפילוסופיה של המשפט בחינת איקונומיקה' ( 1907 ) ו'הפילוסופיה של המעשה' ' ( 1908 ) הקובעות את היחס שבין תועלת למוסר וההבדל שביניהם ! 'הלוגיקה' בצורתה המפותחת 1 ( 1909 ) 'בעיות אםתיטיקה' !( 1910 ) 'הפילוסופיה של ויקר' > ( 1911 ) 'קיצור האס תיטיקה' המפתח את מושג ההסתכלות האמנותית ומציין את אופייה הלירי ו ול * ' סוף 'תורת ההיסטוריוגראפיה ותולדותיה' ' ( 1917 ) המנסחת את מחשבתו על אופייה ' הנוכחי' של כל היסטוריה אמיתית וקובעת אחדות דיאלקטית בין פילוסופיה להיסטוריה . וכך עלה ונבנה הבניין השיטתי של הפילוסופיה הקרוצ'יאנית' היא פילוסופיה של הרוח' המעמידה את כל הממשות כולה על פעילויות הרוח . היה מי שכינה אותה בשם 'פילוסופיה של התרבות' ( של הפיוט' המדע וההיסטוריה , הפוליטיקה וה מוסר ;( ויש שקראוה 'אידיאליזם היסטורי / ברם קרוצ'ה עצמו העדיף אחר כך לכנותה כ'היסטוריציזם מוחלט / ההיסטוריציזם היא הדעה , שהממשות היא היסטוריה : היסטוריה ולא עוד . ואומר אדם היסטוריה' אומר עובדות' פעולות' מעשים' מעשים רוחניים . מעשים שאינם רוחניים ורצוניים ביסודם , מעשים מיכניים בלבד , אינם בנמצא' ומושגם מופרך
|
|