|
|
עמוד:10
על טומאה וטהרה , על מוסר צרוף ועל מוסר ' eror wr והם שפתחו את לבו לקרוא בספרי פילוסופיה ולהתפלסף . ברם לא היה בהם לפי שעה להעמידו על יעודו של עצמו לעתיד לבוא , לפי שעה התפלסף רק 'כדי לסבול פחות . ' שנים רבות לארור כך נוסחו ההגיונות הללו ועובדו בצורה שיטתית ב'פילוסופיה של המעשה' ' אחד הספרים האבטוביוגראפיים ביותר של קרוצ'ה ! אבל עתה חיזקו את רוחו הרופפת וחידשו בו את האמונה באידיאל . בדרך כלל היתה השקפת עולמו בשנים הללו פסימית בעיקרה , ומוסרו מוסר של חמלה . סולד היה מפני האושר וההנאה וראה בהם חטא הטעון כפרה ומחילה . הוא דמה אז בעיניו לאדם שקמל בטרם יפרח , כזקן שלא הספיק להיות צעיר . בשנת 1886 עזב את האוניברסיטה וחזר לנאפולי . שם התמסר בעיקר לחקירות ספרותיות והיסטוריות . אותם ימים נתחברו על ידו כל אותן מסות שכונסו אחר כף בספריו : 'המהפיכה הנאפוליטאנית בשנת ! ' 1799 'התיאטרונים בנאפולי למן ימי הריניסאנס ועד סוף המאה השמונה עשרה ! ' 'הספרות במאה השבע עשרה' ו 'סיפורים ואגדות נאפוליטאניים , ' ועוד . עתה ראה את דרכו בחיים ; דרכו של סופר שהספרות אומנותו . הוא קלט הרבה במסעותיו על פני גרמניה וספרד , צרפת ואנגליה . עסקי מדינה של ארצו לא עניינו אותו כמעט t את השאלה הסוציאליתאב שאלה של המאה התשע עשרה—לא ראה לפי שעה אלא בהפשטה בלבד , כבעיה מוסרית אישית . מסותיו נתפרסמו אותם ימים ואף זכו להערכה מסוימת . הוא דמה אז לאחד מן 'הליטראטים' ' שנגדם כונן אהר כר חיצי לעגו ובוזו . החקירות האלה פירנסו בעיקר את סקרנותו המדעית ואת צרכי הדימיון והפיוט שלו 1 הן גם הכשירוהו לעבודה מדעית מסובכת כהלכתה וכחומרתה > ברם לא היה בהן כדי לספק לאורך ימים את צרכיו השכליים . בוא וראה : דווקא לאחר שסיים את הגדולות והחשובות שבעבודותיו אלה התחיל מרגיש סלידה לשפעת הידיעות והפרטים והאנקדוטות שלו , התחיל מרגיש בתפלותה ובריקותה . ראה שקני המידה , שבהם נידונו על ידו העובדות והמאורעות , אינם ברורים כל צרכם ואינם יורדים לסופם של דברים . הרגיש , שבעצם אינו אלא מסתובב מסביב לדברים ואינו חודר לתוך תוכם ואינו חי אותם בפועל ממש . עמד והשקיע עצמו בקריאת ספרים : קרא הרבה ספרי מיתודיקה היסטורית' ספרי פילוסופיה , וביניהם נדרש בפעם הראשונה ל'המדע החדש' של ג'אמבאטיםטה ויק . 1 כשבע עשרה שנה לאחר כו כתב קרוציה מונוגראפיה על ויקו ותיארו כאבי אבות האםתיטיקה של הזמן החדש , כמבקרה הראשי של השכלתנות ומבשרה של המחשבה ההיסטוריציםטית החדשה . אולם כבר בימים ראשונים אלה הבחין בברכה הרבה הגנוזה בקשר שקשר ויקו בין הפיוט ובין ההיסטוריה , ובאור הנגי ל ממנו על העובדות ההיסטוריות . בהש פעת 'המדע החדש' שהחיה בזכרונו גם את מחשבתו האסתיטית של פרנצ'סקו ' די סאנקטיס , כתב קרוצ'ה בשנת ' 1893 תוך לבטים קשים והתאמצות מחשבתית
|
|