|
|
עמוד:8
בא לפרש . בינואר 191 2 הופיעה המהדורה הראשונה של 'על הרוחני באמ נות / ומיד הובן כתעודה העיקרית של הזרם האמנותי החדש . תפוצתו של הספר היתה מפתיעה — שלוש מהדורות בשנה ! הרעיונות שבספר נפלו על אדמה פוריה , וכשם שהאמנות 'נטולת המושא' היכתה שורשים במהירות , כן נפוצו גם הרעיונות המובעים בספרו של קאנדינסקי , רעיונות המבססים אמנות זו ביסוס עיוני . ניתן אפוא לומר , כי 'על הרוחני באמנות' אינו רק תעודה של תנועה אמנותית , אלא תופעה בעלת משקל בחיי הרוח של ראשית המאה שלנו . חוטים שונים נשתזרו בספר שלפנינו . תודעה אמנותית , אמונות דתיות והלכי רוח כלליים חברו בו יחדיו . קיים בו מתח בין קטביו הרוחניים . מצד אחד מלא הוא תודעת חידוש ומהפכנות , ואולי אפילו אפשר לומר עליו כי נכתב מתוך הרגשת ייעוד משיחי . האמנות עומדת להתגבר על 'הפיתוי החומרני , שהנפש נכנעה לו למראית עיף ( עמ' , ( 20 וכעת בוקעת ועולה הנפש , כשהיא מעודנת . מן המאבק והייסורים . האמנות שקאנדינסקי מבקש לממש אותה 'יש לה גם כוח נבואי מעורר , היכול לפעול הרחק והעמק ( עמ' . ( 22 אולם תודעה זו של החידוש המהפכני אין פירושה הינתקות ממקורות מסורתיים . אדרבא , אר את החידוש והתמורה מבקש קאנדינסקי להבין בתוך תבניות המסורת . בסקירתו האבט 1 בי ^ גראפית 'מבט לאחור' , ( Riickblick ) שקאנדינסקי חיבר אותה בשנת 1913 והיא במובן מסוים מעין השלמה ל'על הרוחני באמנות , ' בא הדבר לידי ביטוי מובהק . הדבר שמעסיק את קאנדינסקי באותו חיבור הוא מעמדה הסגולי של האמנות 'החדשה , ' 'נטולת המושא , ' בתור כלל תולדות האמנות . קאנדינסקי מדגיש כאן את הרציפות וההמשכיות , שאינן נפסקות על ידי עלייתה של האמנות החדשה . התפתחותה של האמנות , כך הוא סובר , אינה אלא 'הבזקת אור פתאומית . הבזקה זו מראה באור מסנוור פרספקטיבות חדשות , אמיתות חדשות , שביסודו של דבר אין הן אלא התפתחות אורגאנית , המשך צמיחה אורגאנית של החכמה הקודמת , שאינה מתבטלת על ידי האחרונה , אלא מוסיפה להתקיים כאמת ובחכמה . על ידי צמיחתו של הענח החדש אין גזע העץ הופר למיותר ; נהפור הוא , הוא מתנה את האפשרות של הענח החדש ... מתור סיבה זו הגעתי לכר , שלא הרגשתי את הציור נטול המושא בביטולה של האמנות הקודמת . ' אופיינית לזיקתו של קאנדינסקי אל המסורת הרוחנית דתית היא גם הד רר , שבה הוא מסביר את היחס שבין האמנות החדשה והמסורתית . כדי
|
|