|
|
עמוד:יג
ומסקנותיה עור נדבר להלן . אולם אם טחנרה חשב נלכו , שעל ידיר . יתעוררי לכל הפחות בני עטו לםצא לו תפקיר ל 8 י ff nfl כרי שיוכל להוסיף תת להם מפרי רוחו חיבורים כאלה , הנותנים ככור לעם ישראל ולםפרוהו — אם כך חשב , נחל אכזבה טרה . שנה אחרי צאת הספר הזה לאור ביקש להכניס ט , רעת בלוח האוניברסיטה הברלינית , שהוא נותן שיעורים פרטיים בעבריה , ארמית , ספרות הרבנית ובמתמטיקה — מלאכה נקיה וקלה בשביל מייסדה של חכםל ; ישראל . הוא ניםח עור פעם את מזלו והשתדל להשינ את משרת הרבנות בךרטשטרט , אבל לשוא . מאז סירב להיות טועטר לרבנות ואטר : רוצה אני לחיות חיי עוני ולתועלת הםדע ולא לבזבז בחנם את זםני וטנוחתי . הוא אסנם נתפתה לקבל את ההזמנה להטיף בהיכל החדש שנוסד בפראג על ידי אנורה פרטית ( תקצ"ה ' ( אבל תיכף לבואו שטה ראה שלא זה המקום לשרה פעולתו , כי "אין נאן לא מרע ולא אנשים , לא ספרים ועתונים ולא חרות , " ועל כן לא רצה אפילו להוציא את ספריו טן הארגזים , ובשנה שלאחריה כבר אנו מוצאים אותו שוב בברלין , והחלטתו עזה , לא לעזוב אזתה לעולם . הקהלה היהודית בברלין , שלא התענינה לא בטרע היהודי ולא בטייםרו , נוכחה ער טהרה לרעת , שמדע וחירות כרוכים ביחד ואי אפשר ליהנות טן החירות בשעה שחסר הזיון הנחוץ , כרי להגן עליה מכל צר . עם חלש היושב בין זאבים טורפים אין כחו אלא ב 0 יו . רק על ידי ההבחנה בין אמת לשקר , נין תמימות לצביעות יוכל להוכיח את צדקת עצמו ורשעת האחרים ולטצא עזרה ובעלי ברית בין הישרים בלבותם . אולם הוכחה ממשית אינה טצויה אלא בפדע האמיתי , החוקר את הדברים עד היסוד בם וסוציא את האטת המזוקקת מתוך עריסות החול שנצטברו עליה . לאמת פשוטה זו הגיעה היהדות הגרמנית בצר לה : המל ך הפרוסי אסר ( בשנת תקצ"ו ) על היהודים להקרא בישטות נוצריים , " כרי שיכירו בהם על נקלה . ראשי הקהלה הברלינית , שירעו את כובד הגזירה ואת כוונתה הזדונית , פנו במצוקתם למומחה הגדול היושב בתוכם , פנו לצונץ , והוא חיבר במשך זמן קצר את מחברתו "שטות היהודים , " שבה מנה את כל שטות היהודים מהתקופה הטקדאית עד זמנו , והראה שבכל תקו 2 ה מופיעים שטות אחרים שיסודם בעטים זרים , או שהם שטות עבריים שנשתנו לפי נטיית השטות הזרים , וכדומה . מעולם לא גזרו העטים בימי קרם ואף בימי הביניים על היהודים להקרא בשטות העטים האלה , אלא שחכמי היהודים בעצמם גינו את המשנים את שמם להראות כגוים , אכל לא אסרו לכתחילה לקרא לבניהם שטות זרים . ועל כן אנו מוצאים בכל הספרות הישנה שלנו רק מעט שטות המצויים בכתבי הקדש ( אברהם , םשה , אהרן וכר , ( אבל הרבה שטות חרשים שטוצאם מן הסביבה הזרה . מחברת זו הביאה למחברה תועלת חומרית : ראשי הקהלה הודיען בקיץ שנת תקצ'ז שימנוהו לטנהל בית המדרש לטורים העוטר להפתח . הס קיימו את הבטחתם , וכשנ 8 תח הםיטינריון אחרי עיכובים רבים בשנת ת'ר נתמנה צונץ למנהלו — משרה ששימש כה ער שנת תר / ' בעת שיצא לפנסיה .
|
|