|
|
עמוד:6
ביניהם . אותה דרשה , שנתפסה עד כה כהצהרה אידאולוגית אנטי יהודית ואנטי גלותית בוטה , אינה אלא ביטוי של ספקות שעל סף כפירה , לא רק בציונות השטחית של אנשי החבורה אלא גם במה שנראה כציוניותו של יודקה עצמו . למעשה , השם ' הדרשה' פועל על שני שימושי המונח : גם המסורתי וגם החילוני האירוני המזלזל , ככינוי להרצאת דיבורים רמים בנושאים שברומו של עולם מפי מי שלקח לעצמו את הבמה ולא בהכרח הוזמן לכך . אמנם הסיפור מתחזה לגרסה חילונית של הדרשה המסורתית , אך בדרכים מדרכים שונות נסדק מבנה הדרשה עד שהוא מופר לחלוטין בסופו . כבר מן ההתחלה אין מעמדו של יודקה ויחסיו עם קהלו כשל הרב הדרשן , אבל במהלך הדרשה הרטוריקה הדיאלוגית הולכת ומשתלטת , ומבנה הדרשה מתערער מתוכו ומתוכנו עד להיפוך תפקידו המסורתי של סוף הדרשה . דרכים אלה יפורטו בחלק השני של המאמר . ב . 'מפני שיש איזה גבול לכוח , אבל אין שום גבול לסבל' - יהודיותו של יודקה הסיטואציה הבסיסית של הסיפור ' הדרשה' היא אפוא סיטואציה דיאלוגית . הוא נפתח בעימות בין היחיד , הוא יודקה , לבין נציגי היישוב בארץ כקולקטיב . יודקה בא לשאת את דברו לפני הוועדה ' שאינה גלויה אלא לצנועים ויחידים המזומנים לה , ' וזו מכינה עצמה לשמוע מפיו ' כמין דבר שאינו נשמע ואינו מצוי' . ( 82 ) אווירה של לגלוג , ביטול וצינה , שמקורם לא ברור , אופפת את המפגש בין יודקה לבין אנשי הוועדה , והוא מתחיל לשאת את דברו מבלי שיובהר מה פשר העוינות ומה סלע המחלוקת ביניהם . . 11 להיבטים רטוריים ראו להלן , חלק ב . . 12 השם ' דרשנים' נדרש לגנאי בהקשרים חילוניים ומסורתיים כאחד , בין שהוא מוסב אל הדרשנים המקצועיים המסורתיים בין שהוא מנותק מהם , ובספרות החדשה הוא מופיע לעתים קרובות בלוויית התארים ' דברנים , ' ' פלפלנים , ' ' מתפלספים' וכיוצא בהם . ראו גם : עגנון , אורח נטה ללון , עמ' , 133 שם מסביר המספר באירוניה אופיינית מדוע הקבוצות האידאולוגיות היריבות בקהילה – תלמידי חכמים , חסידים , ציונים , סוציאליסטים ו'אף רוב העם' – אינן להוטות אחר הדרשנים , קבוצה קבוצה וטעמה עמה . . 13 התנועה הציונית ניצלה אף היא את במת בתי הכנסת ודרשות נישאו בהם ( בעברית וביידיש ) בזכות האידאולוגיה הציונית , בצד הנאומים שהושמעו בבתי עם . ראו : שמעון יעקב הלוי גליקסברג , הדרשה בישראל , תל אביב ת"ש , עמ' תפג-תפד . בעמ' תעג מונה המחבר את ההבדלים בין הדרשן המסורתי לבין הדרשן הציוני בשורה של הפכים – בתוכן ובסגנון . . 14 לזיהויו של יודקה עם יודקה הלמן וה'מכתב לחבר' שלו משנת תש"א ראו : לאור ( לעיל הערה , ( 1 עמ' . 172 על פי כתב היד שנמסר לפרסום ( ראו לעיל הערה ( 7 שמו של נושא הדרשה היה תחילה ' מנשה . ' אין בכך לסתור או לאשר את הנחתו של לאור , שכן אפשר שתחילה ביקש הזז להרחיק עדות ונקב בשם 'מנשה' ואחר כך ביקש לקרב עדות והחליפו ב'יודקה . ' ראו גם ההערה הבאה .
|
|