|
|
עמוד:2
הישראלי ובתהליך קביעת המדיניות בישראל חורגת מהגדרתו האקונומטרית . מונח זה שימש בעת ובעונה אחת מדד למצבה הכלכלי פוליטי של ישראל , מטרה לאומית נכספת , ססמה שנועדה לגיוס תמיכה במדיניות כלכלית ואמצעי רטורי בידי קבוצות אינטרסים להשפעה על מדיניות הממשלה . סיפור תהליך טביעתו של המונח , התמורות במשמעויותיו הפוליטיות והכלכליות , האופן שבו הושפעו משמעויות אלו מן התנאים הכלכליים המשתנים ומאמצעי המדיניות השונים שהפעילה הממשלה הם פרק יסודי בתהליכי בניין המדינה של ישראל . המונח ' עצמאות כלכלית' היה לא רק מונח אלא אתוס לאומי כלכלי . ככזה היה מורכב משלושה רבדים : לאומי מדינתי , כלכלי מקצועי וחברתי ריבודי . ראשית , הוא הציע חזון לאומי , מטרה לאומית ואסטרטגיה להשגת מטרה זו . על פי אסטרטגיה זו , על המדינה לעודד ענפי ייצור של יצוא ותחליפי יבוא לשם צמצום התלות הכלכלית של המדינה בהון חיצוני . מטרה זו היתה מגובה בתאוריה כלכלית אשר ראתה בתקציב ממשלתי מאוזן , באינפלציה נמוכה , ביעילות כלכלית ובתחרות עם שווקים חיצוניים תנאים הכרחיים לפיתוח כלכלי בר קיימא . ולבסוף , למדיניות זו היה היבט חלוקתי : המדיניות לעידוד היצוא דרשה הורדה של השכר הראלי , העלאת הפריון ועידוד של יצואנים , שלא כאתוס הפיתוח המהיר , אשר תאם יותר את האינטרסים של העובדים ושל התעשיינים המייצרים מוצרים לצריכה מקומית . בקשר לריבוד , יש לציין כי העובדים היו מזוהים במובהק עם אתוס הפיתוח המהיר , ואילו לתעשיינים לא היתה הזדהות ברורה . מצד אחד הם נהנו מן ההטבות שהיו גלומות באתוס הפיתוח המהיר , ומצד אחר היה להם אינטרס לתמוך במדיניות שהובילה להורדה בשכר . פיצול זה יכול להסביר את העובדה כי לא היה להם תפקיד חשוב בהבנייתו של אתוס העצמאות הכלכלית . יש לומר כי אתוס העצמאות הכלכלית לא היה היחיד בתקופת עיצובה של המדינה . הוא התקיים בד בבד עם אתוס עליית ההמונים והפיתוח המהיר , ובין השניים התקיים מתח מתמיד , גם אם לא סתירה . הוויכוח ביניהם נסב על השאלה מה קודם למה : פיתוח לעצמאות או עצמאות לפיתוח . במאמר זה אציג את הכוחות ואת השחקנים הכלכליים , הפוליטיים ובמידה מסוימת החברתיים אשר השתתפו בתהליך עלייתו של אתוס העצמאות הכלכלית . הגישה הכלכלית פוליטית שאנקוט לניתוח תהליך זה היא שילוב בין התפיסה המניחה כי המדינה היא שחקן אוטונומי ( state-centered approach ) ובין התפיסה המניחה כי פעולות קולקטיביות , כמו הוצאה לפועל של מדיניות כלכלית , הן תוצר של משא ומתן ובניית קואליציות בין שחקנים חברתיים בעלי אינטרסים שונים ומנוגדים . באופן מפורש , אניח כי עלייתו של אתוס העצמאות הכלכלית ותרגומו למדיניות דרשו יצירה של קואליציות בין גופים שונים בכלכלה הפוליטית . עם זאת , אניח כי למדינה ולארגונים המרכיבים . 3 על מקורותיו של אתוס הפיתוח המהיר ראו : Arie Krampa , ‘ The Political Economy oa Economic Knowledge : The Reception oa the Developmental Approach in the Jewish Economic Discourse in Mandatory Palestine , 1934-1939 ’ ( aorthcoming )
|
|