|
|
עמוד:11
המגוונת של נעמה . בכל תחומי פעולתה ניכרת המגמה המקצועית והאתית לבחון את הראוי והנכון , לתת מקום לקולות מקומיים , שותקים או מושתקים , חלשים או נפקדים בהבניות מקצועיות-חברתיות מקובלות . עיקרון זה של קשב רב-קולי בא לידי ביטוי מיוחד בהתמקדותה בהיבטים האתיים של המתודולוגיה המחקרית . התמודדותה עם דילמות אתיות חידדה את הצורך בהגברת המודעות האתית במחקרי אדם וערערה על הרלוונטיות של כמה עקרונות מוסכמים שמקורם בביו-רפואה , ובהם " שהסכמה מדעת״ ו״אנונימיות״ , שנכפות אוטומטית על הנחקר ומייתרות את הצורך לשמוע את רצונו . בתחום תכנון לימודים מדובר במתן קול לעשייתו של המורה היחיד ואף לעשייה של בית ספר מקומי , תהליך שנוסח כמושג מרכזי בשיח המקצועי – " תכנון לימודים בית-ספרי״ ( תלב״ס . ( מיקוד זה תרם להבנת אופיו של תכנון לימודים צומח והקשרי , שלמורה יש בו אחריות וסמכות לפיתוח , לעיבוד ולהתאמה של תוכניות הלימוד , להקשר שהוא פועל בו ולזה שבו פועל בית הספר . ספרה של צבר בן-יהושע תוכנית לימודים בגלגוליה , ( 1988 ) הערך האנציקלופדי הבין-לאומי בכל מהדורותיו Curriculum Development , at School Level ) 1989 , 1994 , 1998 ( הספר Partnership and Autonomy in School Based Curriculum Development ( 1987 ) שערכה עם עמיתיה , ומאמרים רבים בתחום תרמו להבנת הפערים בין תכנון לימודים מובנה ולינארי על כל שלביו לבין תכנון לימודים המתקיים בשלבי ההפעלה , וזיככו את השיח על תוכנית לימודים על מגוון תצורותיה , על תהליך תכנון לימודים ועל עקרונות של אתיקה מקצועית . הספר הנוכחי מתמקד בחינוך , והנחת היסוד היא כי תוכנית לימודים ראויה נבנית בזיקה לצורך כלשהו . לפיכך , גם בדיון על אופיו של החינוך היהודי נמצא את עקבותיה של מוטיבציית הקשב הרב-קולי . תהליכי תכנון לימודים המאופיינים בריבוי פנים , בריבוי צומתי פיתוח והתאמה ובליווי של תהיות על הראוי והנכון להקשר שבו הם מתקיימים , באים לידי ביטוי בשני שעריו של הספר . הם מעלים באופן ישיר או משתמע את שאלת עצם קיומה של תוכנית לימודים לחינוך יהודי , תוכנית-אב מובנית ומנוסחת , הנשענת על מערך צרכים משותף ועל מכנה משותף רחב , לעומת ריבוי תוכניות שהן פועל יוצא מצרכים ייחודיים , מהקשרים מסוימים ומתרגומם לעשייה במרחבי החינוך . סוגיה זו מעוגנת לא רק באופיו של חינוך יהודי , אלא כאמור בתהליכי תכנון לימודים בכלל . הריבוי אינו לצורך גיוון ; הוא מענה למערך צרכים ובכך הוא הופך לערך . מדובר בשיח החינוך היהודי
|
|