|
|
עמוד:12
מעמד פשוטו של מקרא כאמור לעיל , בית המדרש לא נהג לקרוא את התנ"ך בקריאה ראשונית ובלתי-אמצעית . בא ר"י בן-נון וטען כי אנו חייבים לעשות כך , כדי לעמוד על דבר . 'ה דברים אלה נראים כיום מובנים מאליהם בבתי מדרש שונים , אולם היו כמעט מחוץ לתחום , בשעה שהתחיל הרב יואל את מפעלו . בכיפה שלטה אז הקריאה דרך עיניהם של ראשונים ואחרונים . נחמה ליבוביץ הצליחה להטמיע בעולם התורני כולו , נשים וגברים כאחד , את דרכי לימוד התורה לאור הפרשנים ; ושיטתה אך העצימה מגמה זו . שאלות היסוד של הלימוד היו איזה קושי יש בפסוק וכיצד הפרשן מתמודד עמו , מהו ההבדל בין הפרשנים השונים , ואיזו בעיה יוצרת משנתו של פרשן זה . בכישרונה העצום הצליחה להפוך את התורה לפלטפורמה לדברי הראשונים , וללמד את עם ישראל כיצד יש לקרוא תורה וכיצד יש לעסוק בפרשנות . בא ר"י בן-נון וחידש נדבך בבניין זה . נדבך זה לא נבנה כשורה עליונה על משנת נחמה ליבוביץ , כי אם קרא להקדים לפעולת הפרשנות את קריאת התורה עצמה . מצוות 'שניים מקרא ואחד תרגום' מלמדת אף על החובה לעשות כך ; הקורא מראש את התורה על פי תרגומה ( שהוא הפירוש המוסמך שבידינו , ( או לאור הפרשנים , קורא למעשה 'שלושה תרגום , ' ואין הוא בא בשערי התורה שבכתב . המגע הישיר והראשוני של הלומד עם התורה עצמה , עוד קודם שלשו אותה ידי הפרשנים , מאפשר להגיע לעומקים ייחודיים בהבנת דבר . 'ה ראשית , המגע הישיר מאפשר ללמוד פרשיות ולא רק פסוקים . רוב מוחלט של פרשנינו הקדמונים היו פרשני פסוקים . הם חרשו על קרקע בתולה , ולימדו אותנו כיצד יש לקרוא פסוק . ברם , הם כמעט שלא עסקו , בוודאי לא באופן שיטתי , בפרשנות הפרשיות . הם לא חיפשו מהלכים , לא חיפשו גזרות שוות בין עניינים שונים , דרשו סמזכים רק כשעמד מדרש חז"ל לנגד עיניהם , וגם זה לעתים רחוקות , לא התייחסו באופן שיטתי לסגנון התורה ולדרך שבה התורה מכנה תחומים שונים במילים שונות , ועוד ועוד . שעבוד הקריאה לפרשנות הראשונים היה מקבע אותנו בעולם הפסוקים , והיה מונע מאתנו להיחשף להוויה הרחבה של התורה ולהבנה של המהלכים שבה .
|
|