התשתית הפילוסופית של הרעיון החלוצי בהגותו של נחמן סירקין

עמוד:3

בגרסתו הנארודניקית , ושחרור האדם היהודי במדינה יהודית לאומית . המתח בין שני החזונות הללו , ובגללו – הדיסוננס שהיה שרוי בו סירקין הצעיר , היו הקרקע שהלכה ונבטה בה סינתזה מחודשת של ציונות סוציאליסטית . ב , 1888 כשהיה סירקין בן , 20 הוא הגיע ללמוד באוניברסיטה המלכותית בברלין . כסטודנט הוא לא נרשם למקצוע מסוים , אלא למד פילוסופיה , סוציולוגיה , פסיכולוגיה , כלכלה , מדעי הטבע וחוכמת ישראל . כך הסביר ברל כצנלסון את המוטיבציה האינטלקטואלית של סירקין : ' הלמד תורה לשמה ? ודאי לא לשם אומנות , לא לשם קריירה . מאהבת הדעת , לשם הדעת . אך גם לא לשמה בלבד . גם לשם " מעשה . " כל מה שלמד צריך היה לסייע לפתור את השאלות המטרידות . ' ברל , במסתו המקיפה , תיאר אותו כ'יחיד במערכה , ' הנאבק לפלס את דרכו לקראת סינתזה חדשה . בתיאור זה יש קורטוב של הגזמה ספרותית , אולם הוא דייק הן בתיאור הרגשת הבדידות של סירקין בחיפושיו והן בתיאור הייחודיות של הסינתזה שביקש . מתוך עולמו האידאי המעורער והתוסס יצא להיענות לאתגר תאורטי כולל מאוד , אגב מסירות מוחלטת למפעל זה . סירקין חיפש תשובות ל'שאלות המטרידות , ' במסירות אין קץ , בתנאים של עוני קשה , ולעתים קרובות בתנאי רעב . . 7 כצנלסון , 'האחד במערכה' ( לעיל הערה , ( 1 עמ' כא . . 8 ברל כצנלסון תיאר את סירקין כ’אדם לבדו ’ , המתמודד במשך שנים ארוכות עם יריבים מצדדים שונים , אגב התעקשות על האמת הפנימית שלו . ראו : כצנלסון , ' האחד במערכה , ' שם , עמ' כט . יונתן פרנקל , בדיון המעמיק שלו על סירקין , מסייג תיאור זה , ואומר שיש לראות את סירקין דווקא כבן הדור אשר חתר לסינתזה עצמאית בד בבד עם תאורטיקנים אחרים כמו חיים ז'יטלובסקי . ואכן , סירקין לא היה בודד בחתירתו לסינתזה בין יהדות לסוציאליזם . קדמו לו כמובן משה הס , אשר על השפעתו ארחיב את הדיבור להלן , ואהרן שמואל ליברמן , אשר חתר לחיבור בין יהדות לסוציאליזם בשנות השבעים . ראו : ליברמן , כתבות ומאמרים ב'ופריוד . ' רעיונות של סוציאליזם עברי החלו לנבוט בקרב סופרים יהודים ברוסיה . מנדלי מוכר ספרים וליליינבלום , שהכירו את רעיונותיו של ליברמן והתרשמו מהם , ביטאו רעיונות סוציאליסטיים בכתבי העת של התקופה . בשנים -1881 1882 נוצרו קבוצות נוער ששילבו לאומיות יהודית וסוציאליזם ' ) עם עולם , ’ ' ביל"ו . ( ’ התחלות אלה מחזקות את קביעתו של פרנקל שהתיאור של ברל כצנלסון את סירקין כ'אדם לבדו' הוא מוגזם . סירקין לא הקדים את זמנו כמו משה הס , אלא היה גם יציר של דורו ( כדי להדגים זאת מביא פרנקל השוואה מאלפת בין סירקין ובין חיים ז'יטלובסקי , אחד האינטלקטואלים הבולטים בסוציאליזם היהודי הלא ציוני , אשר פיתח את הגותו בד בבד עם סירקין . ראו : פרנקל , נבואה ופוליטיקה , עמ' . ( 329 למרות סיוג זה , יש תקפות לתיאורו של ברל משתי בחינות : האחת – חוויית הבדידות הסובייקטיבית של סירקין , שנמשכה כ 15 שנים ; והאחרת – ייחודיותה ומקוריותה של הסינתזה שלו בין לאומיות יהודית לסוציאליזם . . 9 עדויות על העוני והרעב של סירקין ראו אצל וייצמן : ' מתי מספר סבלו באמת ממיעוט מזון . נחמן סירקין , מוכשר , אמיץ רוח ועשיר דמיון – היה אחד מהם . ' חיים ווייצמן , מסה ומעש , ירושלים ותל אביב , תשכ"ב , עמ' . 44

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא