|
|
עמוד:11
שמקובל לייחסן למחקר המקרא העסיקו כבר את חכמי ימי הביניים , שלא פעם נתנו להן תשובות מפתיעות , אשר לעתים לא זכו לחשיפה ראויה , עקב העניין המועט שגילו דורות רבים בשאלות העולות מעומק פשוטו של מקרא . חקר המקרא הוביל אפוא גם לתופעות חיוביות , ודרכו התגלו פנים חדשות , מאירות ומזהירות , של תורת ישראל . גישה זו יסודה בדבריו הידועים של הראי"ה קוק : ובכלל זהו כלל גדול במלחמת הדעות , שכל דעה הבאה לסתור איזה דבר מן התורה , צריכים אנו בתחילה לא דווקא לסתור אותה , כי אם לבנות את ארמון התורה ממעל לה , ובזה הננו מתרוממים על ידה , ובעבור ההתרוממות הזאת הדעות מתגלות , ואחר כך , כשאין אנו נלחצים משום דבר , 1 הננו יכולים בלב מלא ביטחון להילחם עליה גם כן . מטרתו של חיבור זה היא לסכם את הגישה המיוחדת שהתהוותה בדור האחרון בקרב לומדי התנ"ך , שיד להם הן בלימוד התנ"ך מתוך אמונה מעמיקה ורצינית הן במתודות הנהוגות בחקר המקרא . מענה מסוג זה לאתגר רוחני ופרשני זה , בכתב ובעל פה , החל להיווצר בישיבת הר עציון ובמכללת הרצוג הסמוכה לה - מוסדות שהפכו בדור האחרון להיות מרכז עולמי שאין דומה לו ללימוד אגרות הראייה א , ירושלים תשכ '' ב , איגרת קלד עמ' קסד . דברים ברוח זו כתב הרב קוק גם במקומות נוספים , כגון : "כל אותן ההרצאות והדרכים המביאים לדרכי מינות הם בעצמם ביסודם מביאים , כשמחשפים את מקורם , לעומק אמונה יותר עליונה , ויותר מאירה ומחיה , מאותה ההבנה הפשוטה שהאירה לפני התגלות הפרץ" ( אורות הקודש ב , ירושלים תשכ"ד , עמ' תקמז ;( "לא נוכל לכחש שישנם הרבה דברים טובים גם בספרים הפגומים במקומות רבים ... והאמת אהובה מן הכול ודווקא בה יתקלס עילאה ב '' ה ויתרומם קרן אמונת אומן" ( אגרות הראי"ה ירושלים תשמ"ה , איגרת שנה עמ' כ . (
|
|