מבוא מקיום רוחני לקיום טבעי: י"א ק ובנר בספר "מחתרת" של משכיל שוליים במאה הי"ט

עמוד:12

המשכילית באמצעות דמויות ספרותיות בדויות , ובעיתונות הגיבו המאמרים על אירועים סמוך להתרחשותם , ואילו עדות מפורטת וכוללת , משנה סדורה , המסכמת את מסכת הביקורת המשכילית של שנות השישים הסוערות כמעט לא שרדה . גם במובן זה המצרף הוא חיבור יחיד במינו — ספר עיוני שלם ומפורט המנסה לגבש ביסודיות מסכת כוללת של ביקורת רב תחומית המופנית בעיקר כלפי חיי היהודים בפלכים הצפוניים המערביים של תחום המושב , ובייחוד בווילנה . מבחינה זו המצרף הוא גם תעודה היסטורית ואנתרופולוגית יוצאת דופן ומקורית . אין המחבר מסתפק במתיחת ביקורת על תופעות הנראות בעיניו שליליות ודורשות שיפור , אלא גם משתדל לתעד את דפוסי חייה של החברה המזרח אירופית ולאפיין את תכונותיה . כך , למשל , הוא מסווג את הספרים הנכתבים והנדפסים , מעניק תוויות לטיפוסים שונים של דרשנים ומוכיחים ( נודדים , קבועים , עירוניים וכדומה ) ושל למדנים , רואה בבתי הכנסת ובבתי המדרש מוסדות חברתיים ותרבותיים לכל דבר וזירות למאבקי כוח , ומדגיש את סימני הסטטוס החברתי שיהודים שואפים לזכות בהם במסגרת מוסדות אלו ( למשל , סדר העליות לתורה , ( ופורס בדייקנות את גוני גווניהם של רובדי החברה . חשיפת כתב היד של המצרף והבאתו לדפוס מוסיפה אפוא לתולדות תנועת ההשכלה היהודית משכיל נשכח , מבקר ספרותי ופובליציסט עלום שם , אינטלקטואל מתוסכל — שכפי שנראה בהמשך , אידאליזם וסקפטיות מילאו חליפות את נפשו — וסופר ומשורר עברי שלא זכה לתהילה . חשיפתו של הנעלם הזה מתוך המעגל ההיסטורי של תולדות היהודים במחצית השנייה של המאה הי"ט מאפשרת להעמידו במוקד העיון , ודומה שבכך היא עונה על אחת ממשאלות לבו הכמוסות של היסטוריון ההשכלה : כך מתאפשר כמעט "לראיין" באופן בלתי אמצעי את משכיל השוליים , להציג בפניו שאלות ישירות בתחומי עניין מגוונים , ואף לקבל תשובות ענייניות וישירות ,

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר