|
|
עמוד:7
מבוא חיים פנימיים המזכיר , יהודה לייב גרונו , מיאן לעזוב את החדר ולהותיר את הרבי לבדו . גודל החדר לא עלה על עשרים מטרים רבועים . שלושה מקירותיו היו מחופים ארונות עץ עמוסי ספרים . בקיר הרביעי , הפונה אל השדרה , קובעו חלונות ויטראד צבעוניים ואטומים , שאינם מאפשרים לראות את הנעשה בחוץ . זה עתה נשא הרבי סדרה של שיחות לפני אלפי חסידים שהצטופפו בבית מדרשו , הממוקם קומה אחת מתחת לחדרו . האווירה היתה מחשמלת . החסידים שתו בצמא כל מילה שיצאה מפיו , וכשסיים , הזדרזו לשוב לבתיהם , לערוך את הסדר ולקיים את מצוות החג . בשיחות האלה שטח לפני הקהל רעיונות על יום ההולדת של הרמב"ם שחל באותו היום , ועל משמעותה של נקודה מיוחדת זו בזמן , ערב חג הפסח . הוא הסביר שמהיום הזה שואבים תודעה של חירות לשנה כולה . חירות מן הטרדות ומהדברים המסיחים את דעתו של אדם במהלך חיי היום יום . חירות 1 מן הלחץ החיצוני כדי לאפשר התחברות להיבטים הפנימיים שבנפש . אשת הרבי , חיה מושקא , נפטרה רק כשבעה שבועות קודם לכן , בגיל . 87 כמעט שישים שנה חיה לצדו . בשנים האחרונות נהג הרבי לקיים את ליל הסדר בחברתה . הוא והיא לבדם , בביתם , שהיה מרוחק כחמש מאות מטרים מבית המדרש המפורסם בשכונת קראון הייטס , ניו יורק . ילדים לא היו להם . גם 2 אורחים לא היו מצטרפים לבני הזוג בליל הסדר . בשנה שלאחר פטירתה כמעט לא עזב את הבית שבו התגורר עמה . שם גם התקיימו תפילות השחרית , המנחה והערבית , כשהרבי שימש שליח ציבור ואמר קדיש . אולם לקראת חג הפסח העתיק את מגוריו באופן זמני לחדר עבודתו שבבית המדרש , אותו חדר צנוע שבו עבד ולמד במשך כל שעות היממה , כדי לקבל את פני האורחים הרבים 3 שבאו למקום .
|
|