|
|
עמוד:115
כאשר נשאל גלעדי מדוע לא פעלה ההסתדרות עד כה , למרות שהענף קיים בארץ זה עשרים שנה , ענה : "בהתחלה לא היינו מודעים כלל . חשבנו שזה דבר חולף ... אנו בעצמנו לא התחדשנו . אנחנו מיושנים . אנחנו הולכים לפי הסכמים שהיו פעם פעם ... אנחנו לא נותנים תשובות להתפתחות הטכנולוגית החדשה במשק . ניסינו לארגן ולא הצלחנו . מותר להודות . קשה מאוד להיפגש איתם [ עם הפועלים . [ איך תפגשי איתם ? תבואי אל שלוש מאות איש , אל כל אחד לבית שלו ? יש לך כל כך הרבה אנשים לשלוח אליהם לבתים ? ואיך תקחי את הכתובות ? איך תדעי מיהם בכלל ? כשאין לך בסיס בתוך המקום , את לא יכולה לעשות שום דבר . המעבידים לא נותנים לנציג האיגוד המקצועי להכנס ... " נניח שניצור גרעין , שהם יעשו את העבודה שלנו בתוך המפעל . עשינו את זה פעם ב'מוטורולה . ' קראנו להם לבית ההסתדרות . באו עשרים שלושים איש ; יש שם אלף וחמש מאות עובדים . אמרנו : 'חבר'ה , בואו נארגן . אתם רוצים ' ? הכרנו חלק מהאנשים . למחרת אחד האנשים הודיע להנהלה - כולם עפו . פיטרו את כולם . מה יכולנו לעשות להם ? עכשיו במפעל הזה שומעים 'הסתדרות' ומפחדים . הפועלים מפחדים לדבר איתך , 86 שלא יפטרו אותם . " גלעדי נשאל גם לדעתו על נוהג הרווח לאחרונה - העסקת פועלים באמצעות חברות כוח אדם , כדוגמת "מנפאואר . " תשובתו היתה שהדבר נוגד את עקרונות ההסתדרות , הדוגלת בהעסקת עובדים באמצעות לשכות עבודה . אלא שדרכי העבודה של הלשכות , לדבריו , מיושנות , והן אינן מסוגלות להתחרות עם החברות הפרטיות . יש גם תחרות פרועה בין חברות כוח האדם לבין עצמן , כשהגדולות שבהן - "מנפאואר" ו"או . אר . אס , " לדוגמא - נאבקות בקטנות יותר . לדברי גלעדי , השימוש בחברות אלה נפוץ כיום בענף האלקטרוניקה : '" תדיראף אפילו בנתה לעצמה חברה משלה כדי לספק כוח אדם למפעלים שלה . קוראים לה 'טל יד . ' גם בתעשייה הקיבוצית מעסיקים פועלים
|
|