|
|
עמוד:109
[ העבודה גם דורשת ] אופי נוח . יש לנו אגף עם משמרת ערב , מ 17 : 10 עד 23 : 00 בלילה . ישנן נשים שעושות את זה פשוט כדי לצאת מהבית ולהתאוורר ... עבורן זו ממש יציאה - חלקן אפילו מתלבשות יפה . הן מקבלות ארוחת ערב , יש להן שתיה חמה ללא הגבלה , ויש מוסיקת רקע ... יש להן הסעות , יש להן ארוחות , יש להן כל מיני צ'ופארים ; זה סוג של נשים שלא יכולות 80 לעבוד בכל אלטרנטיבה אחרת . אין להן מקצוע , אין להן נסיון . " אין ספק כי עבודה שכזאת נותנת לנשים "הזדמנות" לצאת מהבית ; אך בל נשכח שמדובר בעבודה - ולא בבילוי ערב , כגון יציאה לקולנוע ; וכן שהנשים עובדות כי הן זקוקות לכסף , ולא כי הן מחפשות בילוי . אין ספק שהיציאה לעבודה מהווה עבור האשה הנשואה גם הזדמנות לצאת מהבית ולגוון את עיסוקיה - דבר הנכון , כמובן , גם לגבי הגברים העובדים - אך מן הראוי שנדע להבחין בין מטרת הפעולה ובין תוצאת הלוואי שלה . בתארו את הפועלות כ"נשים" הזקוקות לבילוי , ולא כעובדות הזקוקות לפרנסה , ובהרגישו את ה"צ'ופארים" שהן מקבלות , במקום את השכר , גילה המרואיין שלנו גישה פטרונית : העובדות , בעיניו , אינן פועלות - בני אדם העובדים לפרנסתם - אלא נשים הזקוקות לפינוק . במלים אחרות - כאשר יוצאות הפועלות לעבודה , הן עוברות מן הפטרונות של הבעל לפטרונות של המפעל .
|
|