|
|
עמוד:104
עד שלושים . נבחר ועד , והועד קיים קשר רצוף עם ההסתדרות . במשך השנים נחלש קשר זה , והיום אין ועד ואין כל קשר הסכמי עם ההסתדרות . כיצד קרה הדבר ? מסיקה מסביר - ונראה כי הסברו תופס גם לגבי מפעלים אחרים בענף : "היות והיתה להם התנגדות עקרונית , בגישה האמריקאית , נגד קשר עם 'טרייד יוניוף - לא רצו איגוד מקצועי ... מה שקרה במשך הזמן - המפעלים האלה קיימו מערכת יחסי עבודה מתוקנת , יחסית , מתוקנת מאוד ... מחלקת כוח האדם שלהם בעצם בלעה את התפקידים של ועד עובדים . הם דאגו לבן אדם כשהוא חולה ודאגו לקנות לו מתנות ... היה להם קשר די ישיר עם העובד ... הם קנו ספרים , קנו מתנות , עשו הצגות לילדים . הם קיימו את כל הסכמי העבודה ללא שום שינוי - בדיוק לפי הספר - וקצת יותר . אי אפשר היה לבוא אליהם בתביעה . קשה מאד היה - ובמיוחד שזה נשים - עם חוסר התבלטות וחוסר תביעות מיוחדות - אז לא היתה בעיה - וכיון שלא היתה בעיה , בעצם ההסתדרות לא מצאה מקום לפעולה הלגיטימית שלה . הם [ מפעלי האלקטרוניקה ] נתנו לפי החוזה - הם נתנו גם קצת יותר מהחוזה ... הם מנעו אפשרות של טענות על הבסיס המינימלי ... מפני שזה נשים ... לא היה אפשר לקיים את הפעולה הזאת . אני חושב שברקע גם יעצו לפועלות לא להיות בועד . " "מה קורה היום " ? "העובדות באות להסתדרות , ואני פותר את הבעיה , עם ההנהלה , הכל על בסיס אישי - כמחווה מיוחדת לי . " "האם זה כך בכל המפעלים באזור התעשייה " ? "זה פועל ב'אלסינט' וב'קולסו' - באחרים פחות . " "מה דעתך על המצב הזה " ? " המטרות [ של המפעלים ] מתנגשות עם הרצון של העובד להיטיב את התנאים שלו ... המעסיק יכול תמיד להגיד , 'אני אעשה את זה אחר כך , או 'זה דבר לא חשוב ' , או 'לא מוכרחים לצאת להבראה ' , או 'לא צריך לקנות פעמיים בגדי עבודה . ' ... המצב היום משאיר את העובד בודד במערכה מול המעסיק שלו . אני לא רואה את זה כחיובי . "
|
|