|
|
עמוד:85
במפעלי טקסטיל והלבשה קיים פער במשכורות בין גברים לנשים . הגברים , כמובן , משתכרים יותר . האפלייה נעשית באופן חוקי , בדרך של מתן הגדרות שונות לעבודות דומות . דוגמא טיפוסית הוצגה על ידי אסתר כהן , פעילה באיגוד הטקסטיל והשירותים . במהלך סיור שערכה באחת המטוויות ביחד עם עליזה תמיר , יושבת ראש המחלקה לעובדת השכירה בהסתדרות , נתקלה במכונה שגברים עובדים מצדה האחד ואילו נשים עובדות מצידה השני . "הבחורות מכניסות גלילים עם חוטים , ובצד השני עומדים בחורים ומוציאים את הגלילים ומכניסים אותם לשקים . " מששאלו אסתר כהן ועליזה תמיר את מנהל המטוויה אודות השכר , התברר כי הגברים מקבלים שכר גבוה מזה של הנשים . השתיים הציעו שהגברים והנשים יתחלפו בתפקידים , כך שהנשים תקבלנה יותר מן הגברים . "זה לא ילך , " השיב המנהל , "לנשים יש זריזות ספציפית בידיים" [ ולכן גברים אינם יכולים להחליפן בעבודה . [ "אז אמרנו לו : 'אהה , על זריזות ספציפית צריך לשלם גם " ... יש לציין כי קיימת ספרות ענפה המצביעה על הבדלי שכר בין גברים לנשים בענפים השונים . כאן נזכיר רק את המחקר שנערך בקרב עובדי הצווארון הכחול בענפי המזון , הטקסטיל והמלונאות , אשר צוטט לעיל ; מחקר זה מצא פער של 29 ° / 0 בין שכרם של נשים וגברים לשעת עבודה . יתר על כן , המחקר מצא כי מתוך ארבעת המשתנים שנבדקו - מין , איזור גיאוגרפי , לאום וגיל , "המשתנה העיקרי המשפיע הן על השכר הכולל לחודש והן על השכר לשעת עבודה הוא המין . " במפעלי האלקטרוניקה הפרטיים השכר הוא בדרךכלל חסוי . העובדים והעובדות נדרשים לחתום על חוזה אישי עם המעסיק , בו הם מתחייבים , בין השאר , שלא לגלות את גובה שכרם . נוהל זה קיים הן במפעלים בבעלות ישראלית , הפועלים לפי דגם אמריקאי , והן במפעלים בבעלות זרה . כאשר נשאל יואל נאמן , ראש אגף משאבי אנוש ומינהל של "קולסו , " מפעל בבעלות אמריקאית , הממוקם בחיפה , על שכר פועלות הייצור במפעלו ,
|
|