|
|
עמוד:84
הזמנה אישית , מספר האשכנזיות גדול יותר . ( מה השכר במפעלים ? במפעל של "גוטקס" בקרית מלאכי , המייצר בגדי ים והמעסיק כ 135 נשים - רובן תושבות העיירה - עמד השכר בנובמבר 985 ו על 300 , 000 עד 380 , 000 שקלים 31 ישנים 250-200 ) דולאר ) לחודש . ( המשכורת הממוצעת באותה עת עמדה על 806 , 300 שקלים ישנים . ( במפעל של "סברינה" ברמת החייל , המייצר גרביים ומעסיק 120 עובדים , רובם צעירות ערביות או יהודיות הקרובות לגיל הפנסיה , היו המשכורות באוגוסט 1985 נמוכות ביותר . הפועלות במחלקת הגיהוץ השתכרו כ 300 , 000 שקלים ישנים 200 ) דולאר ) לחודש ( השכר הממוצע במשק היה אז 769 , 800 שקלים ישנים . ( השכר במחלקת האריזה היה נמוך מזה : "שמונה עשרה שנה במפעל ולא הגעתי לשני מיליון לירות 133 ) דולאר . ( זה לא בושה " ? פועלת יהודיה שעבדה במחלקה הכללית , שם עוסקות הנשים בעבודת הגימור , סיפרה כי היא עובדת במפעל שש עשרה שנים : "תודה לאל אני כבר יוצאת לפנסיה בפסח . אחרי שלוש עשרה שנות עבודה אני מקבלת סוף סוף משכורת חודשית . עד אז - יומית . ככה זה לעבוד ב'סברינה ' . כל הזמן מבקשים תנאים , כסף , אבל אין שום דבר . לא עוזר כלום . הלוקש האחרון היה מאתיים וחמישים מיליון לירות 166 ) דולאר . ( אני עוד מדברת בלירות . זה לוקש עם ארבע שעות נוספות כל יום . " השכר הגבוה ביותר משולם במתפרות פרטיות בתל אביב . אתי , רבקה וברטה דיווחו כי הכנסתן החודשית ( במתפרה בה הן מועסקות העובדות אינן מאוגדות ) באוגוסט 1986 הגיעה ל 650 עד 700 שקלים חדשים ( כ 433 עד 466 דולאר לחודש ; השכר הממוצע באותו חודש היה 1 , 039 שקלים חדשים . ( שכר זה גבוה מן המשולם במתפרות שעובדותיהן מאוגדות . התשלום הוא לפי שעה 2 . 28 ) דולאר , ( בתוספת נסיעות . זהו שכר טוב , יחסית לענף . במתפרות שעובדותיהן מאוגדות קיבלו החופרות שקל עד שקל וחצי פחות לשעה ( דהיינו , שכר של 1 . 33 עד 1 . 66 דולאר לשעה . (
|
|