|
|
עמוד:70
תקופה ביקשו קובעי המדיניות למצוא פתרון מהיר לאבטלה ששררה בריכוזי העולים החדשים - ובעיקר בקרב העולים המזרחים שיושבו בעיירות הפיתוח . הפתרון שנמצא היה עידודם של משקיעים מקומיים וזרים להקים מפעלים , בעיקר בענפי הטקסטיל והמזון - תעשיות עתירות עבודה המתבססות מאז ומתמיד על עובדים לא מקצועיים . הכנסת אישרה חוק לעידוד השקעות הון , שהעניק לאנשי עסקים זרים הטבות מרחיקות לכת . המשקיעים שנמשכו לארץ באותן שנים לא נמנו בדרךכלל על החברות הרב לאומיות הגדולות ; רובם ככולם היו יצרנים יהודים שהיו מוכנים לשלב "ציונות" עם עסקים . כך הוקמו מפעלי הטקסטיל הגדולים הראשונים , כגון "פולגת , " "גבור , " " כיתן" ו "בגד עור , " כמו גם מפעלי המזון הגדולים של התעשייה הפרטית וההסתדרותית . כך גם הונח היסוד לתפיסה , שמאז הלכה והשתרשה , לפיה אחד המשאבים שישראל יכולה להציע למשקיעים זרים הוא - כוח עבודה זול . מדיניות עידוד דומה אומצה בשנות השבעים והשמונים - הפעם כדי למשוך לארץ חברות רב לאומיות בתחום התעשיות עתירות הידע , דוגמת תעשיית האלקטרוניקה . תעשיות אלה אמורות להעמיד את המשק הישראלי בשורה הראשונה של הפיתוח הכלכלי העולמי . הממשלה מציעה למשקיעים הזרים , בנוסף על ההטבות הכספיות , משאב שלא היה בקיים בשנות החמישים , ובוודאי שלא בהיקפו הנוכחי : כוח אדם הנדסי ומדעי ברמה גבוהה , ומעבדות מחקר משוכללות . זהו , כמובן , הצד היותר מוכר של התעשיות החדשות , זה אשר הממשלה ואמצעי התקשורת מרבים להציגו בגאווה . אלא שלצד משאב חדש זה מציעה הממשלה גם משאב אחר , אשר ה"פיתוח" שלו החל עוד בשנות החמישים : כוח עבודה בלתי מקצועי זול . מסע גיוס המשקיעים הנוכחי הביא לארץ חברות מן הגדולות ביותר בעולם , ובראשן חברות רב לאומיות שמרכזן בארצות הברית : " איי . בי . אם , " . "דיגיטל , " "מוטורולה , " "ג'נראל דיינאמיקס , " " קונטרול דטה , " "אינטל , " "נשיונאל סמיקונדאקטורס" ו"וישיי
|
|