|
|
עמוד:45
ההתנהגות בעבודה . הנשיא המודח של הפיליפינים , פרדיננד מרקוס , רצה לשים בדרך זו קץ לגל השביתות וההתאגדויות שפקד לפני מספר שנים את ארצו . כללי העבודה לשעת חירום אסרו על שביתות ב"תעשיות חיוניות" - הגדרה שכללה בתוכה את איזורי העיבוד המכוון לייצוא . הם גם איפשרו למפעלים לפטר כל עובד "המאיים על חיי המעסיק או על רכושו" - תקנה ששימשה לעתים קרובות לאיסור פעילותם של איגודים מקצועיים . כל נסיון להתארגנות ולהתאגדות , ולו גם המתון והשקט ביותר , עלול לגרור עימו דיכוי משטרתי אכזרי . בגואטמלה , ב 975 ו , חיברו עובדות במפעל אמריקאי לייצור מכנסי ומעילי ג'ינס רשימת תלונות והגישוה להנהלה . הרשימה כללה קללות מצד המנהלים , שכר הנמוך משכר המינימום הממשלתי , אי תשלום עבור שעות נוספות ו"איומים ברצח . " בעל המפעל האמריקאי מיהר לפנות לשלטונות המקומיים בתלונה ש"פעילים קומוניסטים" מטרידים אותו . למחרת בבוקר , משהתייצבו הנשים בשערי המפעל בשעה הרגילה , מצאו עצמן מוקפות שוטרים צבאיים מזויינים מכף רגל ועד ראש . המארגנות " הקומוניסטיות" אותרו וזוהו , ופוטרו בו במקום . ברפובליקה הדומיניקאנית , ב 978 ו , פוטרו מעבודתן באיזור הסחר החופשי לה רומאנה , נשים שניסו לארגן את חברותיהן . לאחר שפוטרו נעצרו על ידי המשטרה . אנשי איגודים מקצועיים אמריקאיים תיארו את איזור לה רומאנה כ"מחנה עבדים מודרני . " עובדות שאינן ממלאות את מכסת הייצור היומית נאלצות להישאר במפעל לאחר גמר יום העבודה הרגיל , עד שהן מגיעות למכסה . בסוף יום העבודה , בעת היציאה מן המפעל , מפשיטים לפעמים את הנשים כדי לבדוק על גופן אם נטלו עימן דבר מה לביתן . במהלך נסיון ההתאגדות ב 1978 שלחה הממשלה למקום שוטרים חמושים בנשק אוטומאטי . "גאלף אנד וסטרן , " החברה הרב לאומית הגדולה ביותר הפועלת ברפובליקה הדומיניקאנית , אינה מסתפקת בכוחות השיטור המקומיים : היא
|
|