|
|
עמוד:41
ההלבשה , שגילן הממוצע גבוה מזה של עובדות קו הייצור במפעלי האלקטרוניקה , וחלק ניכר מהן הן אימהות לילדים . מריה איזלה טורס , העובדת באחד המפעלים התאומים מזה כעשר שנים , מאמינה שהעבודה "נתנה לנו , נשים שהברירות שעמדו בפנינו היו מעטות , הזדמנות לתעסוקה מכובדת . המפעל משחרר אותנו מן הצורך לעבוד בנקיון בבתי משפחות אמריקאיות - או להתפרנס מעבודות בלתי מכובדות . '' ממשלת מכסיקו , כמוה כחברות הרב לאומיות , טוענת שהעבודה במפעלים תורמת לשיחרור הנשים בכך שהיא מעניקה להן מקור הכנסה ועצמאות . מושל צ'יהואהוא , מדינה במכסיקו השוכנת לאורך הגבול עם ארצות הברית ואשר מפעלים זרים רבים ממוקמים בה , אומר ש"המפעלים התאומים תרמו לשיחרור האשה יותר מכל דבר אחר . " בסיודאד חוארז , בה ממוקמים למעלה ממאה מפעלים תאומים , אכן מנסים עסקים רבים - בנקים , בארים , חנויות הלבשה ודיסקוטקים - להתאים את עצמם לדרישות של עובדות המפעלים . ואולם כוח קנייה איננו , בהכרח , גם כוח חברתי . הגברים , בנסיון לשמר את עליונותם , החלו בגל של תגובות נגד . הטינה והעוינות של הגברים מוצאת ביטוי בהצמדת תג שלילי לעובדות המפעלים . הן מוצגות כיום כנשים חסרות מוסר הממיטות הרס על מוסד המשפחה . האנתרופולוגית פטריסיה פרנאנדז קלי , שעבדה במפעל תאום למוצרי הלבשה , מדווחת כי העתונות הצהובה של איזור הגבול מרבה לפרסם כתבות מרעישות אודות שערוריות המתרחשות , כביכול , בין כתלי המפעלים : יחסי מין בעת העבודה , מגיפות של מחלות מין , ולדות שנמצאו נטושים בחדרי שירותים , ועוד . אחת העובדות אמרה לה : "אני מאוד מודאגת , כי מרגע שאת אומרת שאת עובדת במפעל מתחילים האנשים לשנות את יחסם אליך . אולי הם חושבים שאם הגעת לכך שאת צריכה לעבוד אז כנראה שאת זונה . " פרנאנדז קלי סבורה כי תיוגן השלילי של העובדות משמש להגברת משמעת העבודה שלהן : "צריך להביא בחשבון את החינוך
|
|