|
|
עמוד:39
כי "הנשים מורגלות מגיל ינקות בגילוי כבוד ובציות לסמכות , ובייחוד לגברים . הנשים ממלאות ברצון אחר הוראות , מסתגלות בקלות לשינויים ומציגות דרישות מועטות . " ... לדברי מנהל מפעל אלקטרוניקה בעיר סיודאד חואת , השליטה בגברים המקומיים הינה משימה קשה הרבה יותר : "הגבר במכסיקו הוא עדיין הגבר , והעבודה אצלנו אינה תורמת הרבה לדימוי הגברי שלו . בעיניהם זהו בעצם רעיון מוזר של תרבות אחרת . הם היו מעדיפים להיות מנהלי המפעל . " כיום פועלים באיזור הגבול יותר מ 600 מפעלים תאומים , והם מספקים למעלה ממחצית מכלל המוצרים המורכבים מחוץ לארצות הברית , והמיובאים אליה בחסות חוקי מכס נוחים . עתידם של המפעלים התאומים נראה כיום ורוד ביותר , וזאת לנוכח המשבר הכלכלי החמור הפוקד את מכסיקו לאחרונה , ולאחר הירידה החדה שחלה בהכנסות מייצוא נפט . לעומת זאת , עתידן של 135 , 000 הנשים העובדות במפעלים , ושל מאות האלפים הנוספות שייכנסו לשוק העבודה בעתיד הקרוב , אינו כה ורוד . הבנק הלאומי של מכסיקו חוזה כי עד לשנת 1990 יגיע מספר העובדות במפעלים התאומים לחצי מיליון . החברות הזרות מתעלמות באופן עקבי מחוקי שכר מינימום וביטוח לאומי . לעתים קרובות הן מאלצות את הנשים לחתום על חוזי עבודה זמניים , המונעים כל אפשרות של צבירת זכויות ותק והעלאות שכר . כמו בפיליפינים , גם במכסיקו דורשים המעסיקים מן הנשים לעתים קרובות אישור רפואי לכך שאינן בהריון , כדי להמנע מתשלום דמי לידה . עובדות מפעלי האלקטרוניקה , המהוות כ 60 % מכלל העובדות במפעלים התאומים , חשופות דרך קבע לכימיקאלים רעילים . בריאותן אינה זוכה לתשומת לב כלשהי , שכן ההנחה היא שעבודתן במפעל איננה אלא בבחינת פסק זמן קצר מעבודתן במשק הבית . "זה לא כל כך מדאיג אותנו , עניין הבריאות , " אומר מנהל מפעל בסיודאד חוארז , "הנשים באות לעבוד לתקופה קצרה , ואינן מספיקות לחלות . " ואולם אצל
|
|