|
|
עמוד:37
אפשרויות תעסוקה חדשות . הפקידים המכסיקאים הניחו - בטעות , כפי שהתברר מאוחר יותר - כי העיסקה תכלול גם העברה של טכנולוגיה וידע אמריקאיים לידיהם . כך באה לעולם בשנת 1965 "תכנית התיעוש של איזור הגבול" ( Border Industrialization Program ) . התכנית כללה הקמתם של מפעלים תאומים - האחד בצד המכסיקאי , השני בצד האמריקאי . תהליכי הייצור עתירי העבודה מוקמו במפעל שבצד המכסיקאי , בעוד שתהליכי התיכנון , העיצוב , הניהול והשיווק מוקמו במפעל שבצד האמריקאי . ממשלת מכסיקו העניקה לחברות זרות תמריצים כספיים חסרי תקדים : למשקיעים הובטח כי יוכלו להחזיק בידיהם את מלוא הבעלות על מפעליהם , שעל רווחיהם יוטלו מסים נמוכים ביותר - כמה ממדינות מכסיקו אף ביטלו את המסים לחלוטין - וכי יקבלו את הקרקע הדרושה להקמת המפעל בתנאים מועדפים . באורח בלתי רשמי נאמר למנהלי החברות הזרות כי יוכלו לנהל את עסקיהם באורח חופשי לחלוטין , ללא כל התערבות מצד הממשלה המקומית . ממשלת מכסיקו התייחסה ל"תכנית התיעוש של איזור הגבול" כאל פתרון זמני למצב של משבר . ואולם ב , 1972 שבע שנים לאחר תחילת הפעלתה של התוכנית , החליטה הממשלה להרחיב את תחולתה הרבה מעבר לרצועת 12 . 5 המילין שלאורך הגבול : התוכנית הוחלה עתה על כל שטחה של מכסיקו . כך פתחה מכסיקו את שעריה לתנועה קולוניאלית חדשה , שבניגוד לקודמותיה לא היתה עוד מעוניינת בחומרי גלם , כי אם 33 בבני אדם - כוח העבודה המקומי . הנשים הן מכסיקאיות , בעלי הבית - אמריקאיים " תכנית התיעוש של איזור הגבול" היתה , מתחילתה , הסדר בלתי שוויוני , שכן מכסיקו קיבלה מעט מאוד בתמורה למה
|
|