|
|
עמוד:13
הכמיהה ליום בו "לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי כי מלאה הארץ דעה את ה ' כמים לים מכסים , " כתובה אמנם בישעיהו ( י " א , ט , ( אך היא מצויה גם ביהושע . תהיה זו שגיאה היסטורית ומחשבתית לחשוב כאילו ההומניזם , שאנחנו דוגלים בו , מחייב התנערות מוחלטת מדרכים ומאמצעים , שבנסיבות מסוימות נדרשים להם כדי להתמודד עם הרע . ראייה אמתית ומעמיקה מכירה ברב-גוניות של האתגרים העומדים בפנינו , בפני האדם , בפני האומה ובפני הפרט , ובצורך למצוא את האיזון האופטימלי בנסיבות ההיסטוריות הספציפיות שבהן נמצאים האדם והדור . גישה כזו איננה פוטרת אותנו מלערוך חשבון נפש מסוים לגבי דורנו , לגבי מעמדנו . השאלה היא ערכית וחינוכית גם יחד . בנקודה זו חייב אני להודות , שאני שותף , אמנם בצורה שונה לחלוטין , לחלק מן הביקורת שהתעוררה ושהוטחה . כשהייתי 1 ער , שמעתי מפי מו " ר הרב הוטנר זצ " ל , הסבר לגמרא במכות ( כג ע '' א ) ש '' אין מעמידין חזנין אלא חסרי כוח ויתרי מדע . '' הרמב " ם ( הלכות סנהדרין פט"ז ה " ט ) קובע , שעל האיש המלקה את חייבי המלקות להיות יתר במדע וחסר בכוח . שאל הרב הוטנר : ניחא , מדוע צריך להיות חסר כוח , כדי שלא יכה יתר על המידה וימית את האדם , אבל מדוע צריך להיות יתר במדע ? הוא הסביר , וניכרים דברי אמת , שצריך המכה להיות אדם , שיבין מצד אחד שצריך להכות , אך מצד שני , לא היצר להכות יניע את מעשיו . יתרה מזו , צריך הוא להבין , עד כמה תהליך זה וזנו בדיעבד , שלא זו הדרך האידאלית , שדרך המלך הנה חינוך ושכנוע ללא הכאה , אלא שהמציאות האנושית מחייבת לעתים להלקות . שואל אני את עצמי : כמה מאנשינו , היושבים היום במוסדות החינוך , קולטים את המסר הזה ? האם , אילו היה ביכולתם , לא היו מגייסים למשימות אלו אנשים בעלי נתונים הפוכים - יתרי כוח ואף חסרי מדע ודעת ? ההסתמכות על הכוחנות היא אמנם חלק מן האקלים החינוכי , שבתוכו אנחנו קיימים ופועלים , למגינת לבי . דומני , שיש מקום לחשבון נפש , אודות האיזון האידאלי הנדרש בין שני פנים אלו : בין ההבנה שהשימוש בכוח בנסיבות מוצדקות צריך אמנם להתבצע , לבין הבנה אמתית ומעמיקה לגבי טיבו , אופיו ונסיבותיו . חוששני , שדרך זאת , הקשה ביותר מבחינה חינוכית , ננטשה על ידי רבים , שהלכו לדרך קלה של הפעלת כוח והצדקת השימוש בו , וראייתה כדרך המתאימה וההולמת לפתרון כל בעיה . דרך זו מפוקפקת לא רק מבחינה מוסרית , אלא מפוקפקת ביותר בהיותה דרך קצרה שהיא ארוכה , בראייה לאומית והיסטורית .
|
|