|
|
עמוד:361
כוח עבודה , אלא גם כוח אדם לצבא ונוכחות בשטחים חיוניים של המדינה , ואשר יש ביכולתה להגיב בצורה יעילה , בין אם באמצעות הקלפי ובין אם באמצעות השבתת הפעילות הכלכלית . אמצעי אחר בו נוקטים המעמדות השליטים בארצות המרכז ביחסיהם עם ארצות הפריפריה הוא העברת השקעות מארץ אחת , ה"עושה צרות , " לשניה . סביר להניח כי כמה חברות בארץ - בין אם ישראליות , בין אם זרות - ינקטו בצעד דומה . אולם מדיניות כזו בקנה מידה גדול אינה סבירה , שכן עקב המימדים הקטנים , יחסית , של מרבית החברות , פירושה - הרס עצמי ; השליטה הממשלתית על זרימת ההון תקשה גם היא על נקיטת צעד מעין זה . אפשרות מתקבלת יותר על הדעת היא השתלטות של הגופים המובילים בכלכלה הישראלית על המפעלים והחברות שיקימו מזרחים . השתלטות כזו תקטע , בסופו של דבר , את התפתחותה של התשתית המזרחית העצמאית . צעד כזה הוא אפשרי , ובעל סבירות גבוהה - אך אין הוא בלתי נמנע . נוסיף כי אם תהיה התשתית , שתר קם על ידי תנועה מזרחית , רחבה , סופה שתביא לשינוי מיבנה הבעלות והניהול של הגופים הגדולים בכלכלה הישראלית , אם באמצעות הפעלה ישירה של עוצמת הגופים המזרחים החדשים , ואם באמצעות הלחץ שתוכל התארגנות מזרחית להפעיל על הממשלה לשינוי דפוסי וויסות ההון . הצעד המתקבל ביותר על הדעת שינקט על ידי המרכז בישראל הוא הצעד המקובל זה מכבר - מניעת פיתוח עצמאי על ידי '' קניית '' השכבה המובילה של התשתית הכלכלית והארגונית החדשה . מול צעדיה הראשונים של תנועה זאת , יתפנו , קרוב לוודאי , מקומות מיוחדים למזרחים במועצות המנהלים של החברות הגדולות , בצמרת משרד האוצר ובוועדות הכלכליות של הכנסת , הבנקים הגדולים יעבירו , אולי , סניפים מקומיים ל"ניהול עצמי ; " התאחדות התעשיינים תאמץ פעילים ופעולות שונות , וכיו"ב . במלים אחרות - התגובה בארץ לתנועה מזרחית השואפת לפריצה אל מחוץ למעגל התלות עשויה להיות לא דחייה ודיכוי , אלא דווקא חיבוק ואימוץ . זה לא יהיה חיבוק בין שני גופים אוהבים , אלא חיבוק שסופו להביא למניעת צמיחתו של הגוף האחד , ולביסוסו והתחזקותו של הגוף השני . זהו חיבוק שמפניו יש להיזהר . מהפיכה ציונית מזרחית כיוון הפעולה המוצע כאן הוא כיוון של מהפיכה ציונית חדשה - המהפיכה של הציונות המזרחית . יהודי המזרח הגיעו ארצה ברובם בנסיבות שנוצרו עקב פעולות שיזמה התנועה הציונית , שהיתה אירופית בעיקרה . המציאות שנתהוותה בארץ כתוצאה מן המיפגש בין שני חלקי העם היהודי הינה ניגוד מוחלט , הן לציפיותיהם של המזרחים , והן לרעיונותיה המקוריים של הציונות האשכנזית . המשך המצב הקיים מהווה סתירה מתמדת לחלום הציוני של יצירת אדם חדש בחברה יהודית חדשה , אשר ישמשו מופת לעמים . פעולה רצונית רחבת מימדים של המזרחים בארץ הינה הדרך היחידה להתקרב מחדש לאותו חלום . רבים יתנגדו לתנועה זאת , הן אשכנזים והן מזרחים . אשכנזים רבים יתנגדו לה , אם משום שחלק מן הפעולות המועלות כאן יהווה פגיעה ישירה בהם , ואם
|
|