פרק רביעי על משמעותה של עדתיות

עמוד:86

שכן ממנה שואבת גישת ה"עדתיות כתודעה מעמדית" את עיקר מושגיה . נתחיל בהגדרה אחת מיני רבות של התודעה המעמדית : " ראשית , על הפועלים להכיר בכך שיש להם אינטרסים , שנית , עליהם לראות את האינטרסים שלהם כפרטים כאינטרסים שלהם כחברי מעמד . שלישית , עליהם להיות מסוגלים להבחין בין אותם אינטרסים שמארקס חשב לאינטרסים מרכזיים של הפועלים , לבין אינטרסים כלכליים פחותים בחשיבותם . רביעית , עליהם להאמין כי האינטרסים המעמדיים שלהם קודמים לאינטרסים שלהם כבני לאום , או דת , או גזע מסויימים . חמישית , עליהם לשנוא באמת את המנצלים הקפיטאליסטים שלהם . ששית , עליהם לדעת , גם אם בצורה מעורפלת , כי מצבם יכול להיות טוב יותר . שביעית , עליהם להאמין כי הם עצמם , בדרך זו או אחרת , יכולים להביא לשיפור זה . שמינית , עליהם להאמין כי האיםטראטגיה של מארקם , או זו של מנהיגים מארקסיסטיים , מציעה את הדרכים הטובות ביותר להשגת מטרותיהם . תשיעית , לאחר שהגיעו לכל המוזכר לעיל , עליהם לא לחשוש מלפעול בהגיע העת . '' ( אולמן , . ( 8 : 1972 הגדרה זו , בניסיונה הברור להבהיר את מושג התודעה המעמדית הבהרה מעשית , תיראה לרבים פשטנית ואפילו מיכאניסטית מדי . עם זאת בחרתי בה , כי בנסיונה לפשט היא מדגישה אותן נקודות שברצוני להצביע עליהן : ראשית , צורת הפעולה המעמדית העיקרית השמורה לפרולטאריון במסורת המארקסיסטית היא מאבק - ושנית - דגש זה על המאבק נוטה להגביל את הפרולטאריון לתימרון במסגרת המצב ההווה . שני המושגים העיקריים המופיעים בהגדרה הם אינטרס ומאבק . בחינה קצרה שלהם תגלה כי שניהם נתפסים כמתייחסים למצב הווה ומוגבלים אליו . הדבר ברור למדי באשר למושג האינטרס . האינטרסים של המעמד הינם , לדעת אולמן , אובייקטיביים : ) " מקורם ) במצב המציאותי של המעמד" ( שם . ( 2 . אובייקטיבי פירושו "הפך להיות הווה , " "במצב של הווייה . " אכן , אומר אולמן , האינטרסים קיימים , במציאות המעמדית ; למעשה , "כל מי שיחפש אותם ברצינות , ימצא אותם" ( שם : . ( 2 לניסוח מעין זה ישנן השלכות אחדות - ראשית , אם תודעה מעמדית הינה , כדברי אולמן , "בעיקרה אינטרסים מעמדיים שהפכו להיות מטרות מודעות" ( שם : שם , ( אזי הצעד הראשון לקראת השגת תודעה מעמדית הינו ניתוח ותיאור מדוקדק ביותר של המצב ההווה . כיון שאין זה צעד פשוט וקצר - ראה לדוגמא את עבודת חייו של מארקם עצמו - מדובר כאן בהגבלת הפעולה המעמדית , לתקופה די ארוכה , לתחום ההווייה הקיימת . אך חשובה יותר היא העובדה שהניסוח שלעיל מתמקד בצורה בלעדית על הקיים , תוך הזנחת אותם דברים המצויים בתהליך של התהוות . ארחיב נקודה זאת מאוחר יותר,- אך כאן חשוב להדגיש כי הצורה העיקרית של הלא הווה , המובאת בחשבון על ידי ניסוח זה , היא חיסול ההווה . כדבריו של אולמן . "האינטרס ארוךהטווח , הכללי והרא ציונאלי של מעמד הפועלים הוא מיגור [ המערכת הנצלנית הקפיטאליסטית " [ ( שם : . ( 3 קביעה זו מובילה אותנו למושג החשוב השני בהגדרה - המאבק . אולמן רואה את האינטרס המעמדי ואת המאבק המעמדי כחלק מאותו דבר :

ברירות הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר