|
|
עמוד:14
ידי יהודים , שנות השלושים , נמצא שבין 1932 ל 1939 הופנו 57 ° / 0 מכלל ההשקעות של יהודים לקניית קרקעות ולבנייה . אם נוסיף לכך את ההשקעות בחקלאות - ונראה בחקלאות חלק ממאמץ ההיאחזות בפלשתינה - הרי שנגיע לסך של 75 . 6 ° / 0 מכלל ההשקעות . ההשקעה בתעשייה היוותה רק 15 . 9 % מכלל ההשקעות באותן שנים , ואלה הן השנים בהן החלה ההשקעה הרצינית הראשונה בתעשייה בארץ ( שם : . ( 16 מובן שההשקעה בהיאחזות כשלעצמה היוותה מנוף לקפיטאליזאציה של המערכת הכלכלית המקומית - הפיכת הקרקע לסחורה בקנה מידה ללא תקדים בארץ , יצירת הזדמנות עבור כפריים מקומיים לעבוד בשכר בביניין ובפרדסים , שיטות ביניין ועיבוד חקלאי המבוססות על טכנולוגיה חדשה , צורות התארגנות ומאבק פוליטי חדשים , וכיו"ב . אולם כל אלה היו תופעות לוואי של תהליך ההתיישבות , או פעולות עזר לתהליך זה . הפעילות בתחומי הייצור , המימון , הניהול והשיווק לא חרגה מרמה של כלכלת היאחזות ולא היוותה בסיס לצבירת הון בקנה מידה גדול ובינלאומי . הסיבות לכך הן ידועות : היעדר גורם מושך הון " גדול" כגון נפט , או מאגר גדול של כוח עבודה זול ; שוק אפקטיבי קטן יחסית למוצרים תעשייתיים ; המדיניות הכלכלית המרוסנת והמרסנת של ממשלת המנדט ; העימות הלאומי בין היהודים והערבים הפלשתינאים ; היקפו של ההון היהודי שזרם ארצה , והצורך להשקיע חלק גדול ממנו ברכישת קרקעות וביניין . התוצאה היתה שברוב תחומי הפעילות הכלכלית היה ההיקף קטן , יכולת היוזמה של הגורמים המעורבים קטנה וכך גם פוטנציאל ההשקעות . נסקור לדוגמא כמה ענפים כלכליים מרכזיים : חקלאות . א . פרדסים.- הענף החקלאי החשוב ביותר היה , ללא ספק , הפרדסנות . על פי הערכה אחת , היתה ההשקעה הכוללת ( יהודית וערבית ) בפרדסים עד לשנת 1939 גבוהה יותר מן ההשקעה בכל ענפי התעשייה בארץ ישראל ( נתן , גאס , קרימר , . ( 209 : 1946 ענף זה העסיק כ 7 % עד 8 % מכוח העבודה במשק הארץ ישראלי והניב כ 10 % מן ההכנסה הלאומית ( שם , שם . ( ייצוא הדרים היווה כשלושה רבעים מכלל הייצוא הארץ ישראלי בשנות השלושים המאוחרות ( שם . ( 210 : ענף זה , שהיה הפיתוח הקפיטאליסטי המובהק ביותר בכלכלה הארץ ישראלית עבר משבר רציני משך רוב שנות הארבעים . ריווחיות הענף היתה בירידה כבר בשנות השלושים המאוחרות ( שם : . ( 210 אולם המשבר הגדול חל בעת מלחמת העולם השנייה , כאשר נחסמו שווקי הייצוא . המגדלים , שרובם המכריע היו קטנים ( שם : , ( 209 ניזקקו לתמיכת ממשלת המנדט כדי להחזיק את הפרדסים , אולם תמיכה זו לא הקיפה את כל השטח הנטוע , וחלק מן הפרדסים הוזנח ( שם : . ( 212 בתקופה שבין מלחמת העולם לבין הקמת המדינה לא חל שינוי יסודי במצב , בין השאר עקב פעולות הלחימה במשך חלק מן התקופה . לכן היה הענף עם הקמת המדינה חלש עדיין , ללא יכולת עצמית להשקעה נרחבת שתוציאנו מן המשבר . אולם בתקופת המדינה לא רק הוצא הענף מן המשבר בו היה נתון , אלא גם חלה הרחבה ניכרת שלו : לעומת כ 250 , 000 דונם פרדס ( יהודים וערבים ) בסוף מלחמת העולם השנייה ( שם : ( 212 יש כיום בארץ כ 430 , 000 דונם ( למ"ס : 1978 , לוח י"ג . ( 5 / ב . משק מעור ב : למרות היותו פאר היצירה החלוצית היהודית , היה המשק המעורב רחוק מדרגת הפיתוח אליה הגיע לאחר הקמת המדינה . נתן , גאם וקרימר
|
|