|
|
עמוד:11
המונח "סכמטיזם" מציין בהוראתו הראשונית את הבעיה הבסיסית בשיטתו של קאנט — הקרע הקיים לכאורה בין היסוד הספונטני של הרוח ליסוד הרצפטיבי שלה . קאנט מבחין ביניהם באורח רדיקלי כתנאי לעצם שיטתו ה"ביקורתית , " ועם זאת — שוב כתנאי לאפשרות השיטה — הוא נדרש ליצירת סינתזה ביניהם . מוטיב הסכמטיזם חוזר ונשנה בכל חלקי שיטתו של קאנט : בתורת ההכרה , בתורת המוסר ובתורת התכלית והיופי . מטרתו של חיבור זה לעיין בתורה הטרנסצנדנטלית של היפה במשנתו של קאנט , אגב הנחת היסוד שקיים קשר שיטתי הדוק בין תורה זו ובין רעיון הסכמטיזם . אין זה החיבור הראשון המנסה לדון בהנחה הזאת , אך ברוב המקרים היא לא הדריכה את המחקר בסוגיית היפה אצל קאנט , והניסיון לבססה באורח מקיף וממצה הוא אפוא מן החידושים המרכזיים שחיבור זה מציע . אמנם קיימים ספרים אחדים המנסים להעמיד פירוש כוללני לתורתו של קאנט על היפה , וכן כמה מאמרים המנסים ללבן סוגיות המתעוררות בהקשרה , אך לעניות דעתי רובם ככולם לוקים , במידה זו או אחרת , בחוסר רגישות מספקת לכוונות היסוד של קאנט ביחס למטאפיסיקה של 3 הניסיון . מכתבים פרשניים אלו מתקבל הרושם שמחבריהם נוטים למקד את דיוניהם בהקשרים צרים מדי , עם שהם מייחדים תשומת לב רבה לחשיפת הקשיים הטקסטואליים אצל קאנט . גישה מחקרית זו מוליכה אותם לרוב לתוצאות אפוריות , שיש בהן כדי להבליט את דו המשמעות העשויה לעלות — לכאורה או שלא לכאורה — מן הניסוחים של קאנט . מבחינה זו אין בגישה זו כדי להוליך להבהרת כוונותיו העיקריות של 1 ראה סיגד תשנ"ב , עמ' . 125 2 למשל קולמן ; 1974 קרופורד ; 1974 גינסבורג , 1989 גוייר . 1979 3 יוצאת מהכלל בעניין זה היא גינסבורג . היא אמנם אינה דנה בדברים מנקודת הראות של בעיית הסכמטיזם , אבל מנסה להראות בעבודתה את הקשר של תורת היפה לתורת ההכרה . ראה גם מאמרה ( גינסבורג . ( 1990
|
|