|
|
עמוד:110
באורח דומה תאר פרנקנשטיין את יהודי המזרח : "הנסיון מלמדנו , שבעוד שיהודי אירופה האשכנזים , למרות ההבדלים הניכרים בשפתם , נוהגם , השקפותיהם , צורת חייהם ועברם השונה , מסוגלים להתאחד לפחות בדור השני , להסכים לעקרונות משותפים מסוימים המכוונים את התנהגותם הסוציאלית , ולהסיק מסקנות מנסיונותיהם לשם קביעת מעשיהם בעתיד — הרי שיהודי המזרח ברובם נחשלים הם , אינם מוכשרים עוד להבין את התכנים והערכים של תרבות המערב אלא בדרך החיקוי והקליטה הפסיבית ( ואחדים מצליחים בהבנה זו יפה מאד (! ואינם מסוגלים להצטרף עדיין באופן פרודוקטיבי לכיוון בו משתדל רוב האוכלוסיה היהודית לבנות את חייו . ליהודי המזרח חסר נסיון הציביליזציה — לקוי שאין לתקנו בדרך החיקוי וההתבוללות אלא רק בעזרת התערבות חנוכית סוציאלית מתוך הכרה ותכניתיות" ( שם . ( 144 : פרנקנשטיין הוסיף וציין את נחשלותם של בתי הספר של יהודי המזרח ואת רגשי הנחיתות שלהם כלפי בני דתם האירופים , וסיים באומרו כי רק בשטח אחד הם יכולים להרגיש שותפות איתם —בתחום הפוליטי , נגד הערבים ( שם ; 146-145 : הדגשה במקור . ( בעיני פרנקנשטיין , הניגוד ציביליזציה-פרימיטיביות היה הנחת יסוד , נתון רקע בסיסי לבדיקת המציאות החברתית והאישית . יחסו כלפי ה"ציביליזאציה , " דהיינו , התרבות הקפיטליסטית המערבית , לא היה , אמנם , בלתי ביקורתי ( ר' שם , ( 178 : ועם זאת ראה בה נקודת שיא היסטורית , נורמה עליונה לפיה ניתן לשפוט את כל שאר התרבויות . כך , לדוגמא , בהתייחסו , בתחילת שנות החמישים , לצורך לחולל שינוי אצל העולים החדשים מארצות המזרח , קבע : ... " הרינו מניחים ... קנה מידה אבסולוטי ... להערכת תרבויות ... כשם שקנה המידה הסופי לערך האדם האינדיבידואלי הריהו מידת יכולתו להגיע לאינטגראציה של אישיותו מתוך נכונות מתמדת להשתנות ולהתרחב [ יכולת המאפיינת את התרבות המערבית , לדעת פרנקנשטיין ; ש . ס , [ . כך גם לגבי תרבויות שונות , או , יותר נכון , לגבי דפוסים תרבותיים שונים : ישנם דפוסים המאפשרים במידה גדולה פחות או יותר את ההשתנות וההתרחבות הזאת [ כוונתו , שוב , לתרבות המערבית ; ש . ס [ . וישנם דפוסים העומדים בניגוד מוחלט אליה [ כוונתו לתרבות ה'פרימיטיבית ; ' ש . ס " [ . ( פרנקנשטיין , . ( 163 : 1952 באשר למושג "פרימיטיביות , " בספרו הראשון השתמש בו פרנקנשטיין במובן הציבורי עממי שלו , ללא הגדרה מדעית מיוחדת . בשנים מאוחרות יותר החל מדגיש כי יש להזהר בשימוש במונח : במפגש עם מפקחים ומדריכים של משרד החינוך ב , 1963 אותו מפגש שזומן על ידי שר החינוך כדי להחדיר את רעיון הטיפוח ל"שורות העומדים ליד הגה החינוך , "
|
|