|
|
עמוד:77
פעמים בחודש" ( רוזנפלד , . ( 18 : 1979 במשך שנים לא נהנו העובדים הערבים מהגנה מקצועית . עד ל 1959 לא קיבלה הסתדרות העובדים הכללית ערבים לשורותיה . רק ב 1953 החלו ערבים להתקבל למספר איגודים מקצועיים , וכן לשורות קופת חולים ההסתדרותית ( שם . ( 220 : לסיכום —כמו אצל המזרחים , כך גם אצל הערבים היתה האספקה של שירותי חינוך ירודים חלק מתהליך מקיף של פרולטריזציה ושל דחיקה פוליטית חברתית לשוליים של הקבוצות החדשות שבאו תחת שלטון המימסד המדינתי החדש . תהליך זה לא לווה בהתנגדות משמעותית , שכן , מול מנגנון מדינה ריכוזי , גאה , בוטח ושואף למונופול , ניצבו מיעוט ערבי שמנהיגותו נעקרה ממנו , וקבוצות של יהודים מזרחים שהתפרקו ממסגרותיהם הקהילתיות . מערכת החינוך ה " טובה" בתוך כל אלה המשיכה ופעלה מערכת חינוך שלישית , שבהיעדר שם הולם אחר נקרא לה כאן מערכת החינוך ה"טובה . " "המשיכה ופעלה" — שכן מערכת זו היתה במידה רבה המשך ישיר של מערכת החינוך הציונית אירופית מתקופת היישוב . בתקופת המדינה התרחבה מערכת זו ושינתה כמה מדפוסי פעולתה , תוך שהיא הופכת למסגרת הלימודים של המעמד הבינוני והגבוה הישראלי — שהיה , ועודנו , אשכנזי ברובו . עם השתלטות הנהלת מערכת החינוך היישובית על מנגנון החינוך המדינתי , היא הפכה , כפי שראינו , את התכנים ואת המסגרות הארגוניות שלה עצמה לנורמה של המערכת כולה . הביטוי הבולט ביותר לכך ניתן בחוק חינוך ממלכתי משנת 1 1953 על פיו , "מטרת החינוך הממלכתי היא להשתית את החינוך במדינה על ערכי תרבות ישראל והישגי המדע , על אהבת המולדת ונאמנות למדינה ולעם ישראל , על אימון בעבודה חקלאית ובמלאכה , על הכשרה חלוצית , ועל שאיפה לחברה בנויה על חירות , שוויון , סובלנות , עזרה הדדית ואהבת הבריות" ( אקרמן , כרמון , צוקר , . ( 929 : 1985 במטרות אלה לא ניתן למצוא כל רמז לכך כי בשעה שנוסחו , כללה כבר מערכת החינוך הישראלית מיעוט ערבי גדול וכן מאות אלפי עולים יהודים מארצות המזרח . בשכונות הוותיקות של הערים הגדולות , במושבות , במושבים הוותיקים ובקיבוצים המשיכו לפעול בתי הספר במתכונת תקופת היישוב — באותם מבנים , עם אותם מורים , עם אותם מנהלים ומפקחים , עם אותה תכנית , עם אותם ספרים . אמנם , עם קבלת חוק חינוך ממלכתי קיבלו בתי הספר
|
|