|
|
עמוד:47
פוק שלישי הפודה ואי שוויון בשנים הראשונות לקיומו לא היתה למנגנון החינוך המדינתי מדיניות ברורה , מוכנה מראש , לגבי הקבוצות החדשות שבאו תחת שליטתו . העלייה ההמונית של יהודים מארצות האיסלאם , היתה , כאמור , תוצר ישיר של המלחמה ב , 1948 וככלל אפשר לומר עליה כי היתה פתאומית למדי , וכי מוסדות העלייה של התנועה הציונית לא היו ערוכים לקראתה ( שוראקי , ; 1968 הלל , , 1985 בראגינסקי , . ( 1978 המצב היה דומה ביחס לערבים -.ההנהגה הציונית לא פיתחה מעולם גישה ברורה באשר לטיב היחסים שיונהגו בין יהודים וערבים אם וכאשר תקום מדינה יהודית . המצב שנוצר ב , 1949 עם תום הקרבות , כאשר הרוב לשעבר הפך למיעוט , ה * ה גם הוא , במידה רבה , בלתי צפוי ( קיימן , ; 41-. 1984 לוסטיק , 1985 : פרק . ( 2 ראשי מערכת החינוך המדינתית החדשה , שלא הכינו עצמם לשינוי , וגם לא נתבקשו לכך על ידי ההנהגה הפוליטית , הניחו , כדרכם של ביורוקראטים , כי במצב שכזה המדיניות הטובה ביותר היא זו שהיתה בקיים . על כן לא מצאו לנכון לסטות ממדיניות החינוך היישובית ; הם הניחו כי מדיניות זו , על תכניה , מטרותיה ומסגרותיה , צריכה להיות מדיניות החינוך של המדינה , יפה לכל וחובה על הכל . ביטוי לנטייה זו נתן ד"ר ברוך בן יהודה , מנהל מחלקת החינוך במשרד החינוך , בראיון עתונאי , כחצי שנה אחרי החתימה על הסכם שביתת הנשק האחרון : " ייתכן שהרבה לא ישתנה בחינוך העברי . החינוך היה מסודר לפני קום המדינה . לא סבלנו מאנאלפאבתיות . רמת בית הספר שלנו בהשוואה למדינות אחרות היא גבוהה ... בגן הילדים הננו תופסים אחד המקומות הראשונים בעולם . בית הספר היסודי ובתי הספר התיכוניים לכל סוגיהם השיגו רמה המשביעה מאוד את רצונם של הפדגוגים בעולם . על כן אין צורך בשינויים רציניים [ דגש במקור " ... [ ( הארץ , . ( 28 . 12 . 49 הצרכים של הקבוצות החדשות , או האפשרות להידבר איתן , לא נשקלו כחלופה ממשית .
|
|