|
|
עמוד:31
במחצית השנייה של שנות השלושים הוטלו הגבלות על קבלתם של יהודים לבתי ספר תיכוניים וגבוהים בבגדאד —בה חיו מרבית היהודים . בד בבד הונהגה חובת שירות צבאי , שחלה על כל אזרח שלא היתה בידו תעודת בגרות ממשלתית . שתי התפתחויות אלה הביאו להרחבת רשת בתי הספר התיכוניים היהודיים ( שם . ( 437-436 : בשנת 1945 הקימה ועדת החינוך של קהילת בגדאד בית ספר למסחר ולפינאנסים ברמה אוניברסיטאית , שתלמידיו התקבלו מאוחר יותר לפקולטה לכלכלה ולמסחר של אוניברסיטת בגדאד ( שם . ( 438 : אך מרבית הסטודנטים היהודים למדו במוסדות אוניברסיטאיים לא יהודיים , בעיראק ומחוצה לה ( כהן , . ( 121-120 : 1973 בין השנים 1951-1941 נמנו 510 תלמידים במוסדות להשכלה גבוהה , ובתוכם 57 נשים ( 11 % ) ( מאיר , . ( 259 : 1989 שיעורן של הנשים עלה בשנים מאוחרות יותר : מחקר שנערך בקרב כ 200 משפחות יהודיות שעזבו את עיראק בשנים 1974-1960 העלה כי מתוך 610 צעירים שלמדו במוסדות להשכלה גבוהה היו ( 32 % ) 195 נשים ( שם . ( 263 : ערב העלייה ההמונית לישראל למדו בכל המוסדות היהודיים החדשים בעיראק , דהיינו , למעט הכותאבים — כ 17 , 000 בנים ובנות , ויחד עם התלמידים היהודים במוסדות לא יהודיים הגיע המספר ל 19 , 000 ( מאיר , . ( 441 : 1981 מערכת זו היתה , ערב העלייה לישראל , בניהול מקומי , והתבססה על מימון מקומי . ב 1920 הקים ועד העדה בבגדאד ועדה לפיקוח על בתי הספר . הוועדה היתה בעיקרה גוף מינהלי ולא חינוכי . נסיון לתת לה תוכן חינוכי בשנות השלושים לא עלה יפה . רק ב 1947 החלה הוועדה לפעול גם בתחום החינוכי . היא כוננה מועצת מנהלים של בתי הספר ומועצת מורים , ומאוחר יותר הקימה גם ועדות מיוחדות לתחומי חינוך שונים ( כהן , . ( 120-119 : 1973 רוב הוצאות תיפעולם של בתי הספר — ב 1949 היו בבגדאד 20 בתי ספר בפיקוח ועדת החינוך של הקהילה —כוסו על ידי העדה , מכיון שחלק גדול מן התלמידים למדו חינם ( שם . ( 120 : לסיכום —הן במרוקו והן בעיראק נהנו הקהילות היהודיות ממערכות חינוך חדשות , בנוסח אירופי , אשר ערב העלייה לישראל נשאו אופי של מערכות קהילתיות שלמות , והיו במידה רבה מאויישות בכוח אדם מקומי ונתונות לניהול עצמי . היה דמיון רב בינן ובין מערכות החינוך שהתקיימו בקהילות היהודיות במזרח אירופה עד למלחמת העולם השניה . לו נשתמרה המסגרת הארגונית שלהן עם העלייה לארץ בשנות החמישים , היו מערכות אלה יכולות לשמש בסיס איתן לזרם חינוכי , כדוגמת הזרמים שהוקמו כאן על ידי עולי אירופה בתקופת היישוב .
|
|