|
|
עמוד:13
ארבעה חודשים לאחר החלטת האו"ם , בעיצומם של הקרבות , הקימה ההנהלה הציונית את "מועצת העם , " שמנתה 37 חברים . 13 מהם נבחרו ל"מנהלת העם" בראשות דוד בן גוריון . ואז , לקראת הפינוי הבריטי , מול כל הסיכונים , קיבל בן גוריון את ההחלטה הדרמטית להכריז על הקמת מדינת ישראל , וב 14 במאי 1948 פורסמה ונחתמה מגילת העצמאות . למחרת היום הושלם כמעט לחלוטין פינוי הכוחות הבריטיים . הצבאות הסדירים של מדינות ערב החלו לפלוש לישראל , תוך הפרה בוטה של החלטת האו"ם , של המשפט הבינלאומי ושל מגילת האומות המאוחדות . בכך נפתח השלב השני במלחמת העצמאות . נטלו בו חלק הצבאות הסדירים של חמש מדינות ערביות - מצרים , ירדן , סוריה , עיראק ולבנון . למרות הנחיתות המספרית והנחיתות באמצעי הלחימה , עלה בידי ישראל , תוך ספיגת אבירות כבדות , לנצח במלחמה הקשה ואף לכבוש חלק מהשטח שהוקצה למדינה הפלשתינית . יתר השטח נפל ברובו בידי ירדן ( הגדה המערבית , ( וחלקו נפל בידי מצרים ( רצועת עזה . ( במהלך הקרבות עזבו את הארץ רוב התושבים הערבים . חלקם נטשו בעקבות קריאות מנהיגיהם , שהבטיחו להחזירם לבתיהם לאחר הניצחון , וחלקם נמלטו מאימת הקרבות . אחרים גורשו . כך נוצרה בעיית הפליטים , אשר מדינות ערב סירבו - ומסרבות - לקלוט , והיא קיימת עד היום , כשצאצאי הפליטים הראשונים ממשיכים להחזיק במעמד של פליט . ב 25 בינואר 1949 התקיימו הבחירות הראשונות . היה זה שלושה שבועות לאחר הניצחונות הגדולים על הצבא המצרי , שבעקבותיהם הגיעו למעשה הקרבות לסיומם . הבחירות נועדו לאסיפה מכוננת , שתפקידה היה להכין את החוקה למדינה החדשה , אך ההמשך היה שונה מן המתוכנן . האסיפה המכוננת קיימה את ישיבתה הראשונה ב 14 בפברואר , 1949 וזמן קצר לאחר מכן החליטה לשנות את שמה ל"כנסת" ולכהן כבית מחוקקים . כשנה לאחר מכן החליטה מליאת הכנסת - לא באמצעות חוק , אלא על ידי "החלטת הררי" ( על שם היוזם שלה , חבר הכנסת יזהר הררי ) - כי החוקה תהיה בנויה פרקים פרקים , אשר כל אחד מהם יהיה "חוק יסודי" בפני עצמו . פרקים אלה היו אמורים להיחקק עם הזמן על ידי הכנסת . החלטה זו מעוררת עד היום סבך של שאלות משפטיות שלא נמצא להן פתרון משביע רצון . מפא"י זכתה בבחירות הראשונות ב 46 מושבים בכנסת , והממשלה שהקים בן גוריון ( שכיהנו בה 12 שרים ) התבססה על הסיסמה "בלי חרות ובלי מק"י . " עם זאת , למרות האיבה העמוקה שחש ראש הממשלה הראשון כלפי תנועת הדורות ומנהיגיה , מעולם לא ניסה בן גוריון למנוע ממנה את ההשתתפות בבחירות ( כשם
|
|