|
|
עמוד:12
תולדות המנזר המנזר בתקופה הביזאנטית ולאחריה כיום אין עוד ספק שהמנזר הוקם בתקופה הביזאנטית . לצד מסורות דתיות שנרקמו סביב לגרעין היסטורי , המקורות הכתובים והממצאים הארכיאולוגיים מסייעים בידינו להתחקות אחר ראשיתו של המנזר . כתב יד השמור בפטריארכיה היוונית בירושלים , המתייחס למעמדה הדתי של הפטריארכיה במאות השישית והשביעית , מזכיר את מנזר המצלבה ברשימת המנזרים באזור ירושלים , ואין ספק שהכוונה למנזר הנוכחי . הממצא הארכיאולוגי מאשש הנחה זו . בשנים 1969-73 ביצעה הפטריארכיה היוונית עבודות נרחבות שנועדו לשמר ולשחזר את האתר . הן כללו עבודות שימור של הפסיפסים בכנסיה המרכזית . במסגרת העבודות הוסרה רצפת הכנסיה לחלוטין , ולאחר פעולות שיקום מתאימות , הוחזרה למקומה . הדבר איפשר לערוך חפירות ארכיאולוגיות מאולתרות מתחת לכנסיה . הממצא החשוב ביותר מאותן חפירות היו שרידי פסיפסים קדומים , שהיו שייכים לכנסיה מן המאה השישית . שרידי הפסיפסים נמצאו רק בקדמת הכנסיה , אך יש בהם כדי להצביע על התכנית העיקרית של הבניין המעידה , שהכנסיה לא היתה שונה בהרבה מזו הנוכחית . לפנינו הוכחה לכך , שבניין המנזר שייך לתקופה הביזאנטית , דהיינו למאה השישית , אף שאין כל עדות לכך שהוא הוקם בימי יוסטיניאנוס או הרקליוס , והדבר אפשרי בהתחשב בעובדה שבתקופתם הוקמו או חודשו כנסיות רבות בארץ . בעיקר כך הדבר לגבי הקיסר יוסטיניאנוס , ולא יהיה זה בלתי סביר , על כן , לייחס את המנזר לזמנו . בנוסף לכך , בתקופה זו הגיעה הנזירות בארץ-ישראל למרום שגשוגה . תולדות המנזר מסוף התקופה הביזאנטית ואילך , תואמים בקווים כלליים את תולדות המנזרים האחרים בארץ-ישראל . בפלישה הפרסית לארץ-ישראל , 614-ב סבל ודאי המנזר מחורבן וניטש באופן זמני . לאחר מפלת הפרסים 629-ב הורה הרקליוס לשקם את הכנסיות והמנזרים החרבים באמצעים ממלכתיים . אף שאין לנו ידיעה מפורשת באשר למנזר המצלבה , סביר להניח שזה זכה ליחס מיוחד מצד הרקליוס , שכל מסעו נגד הפרסים כוון להחזרת "הצלב האמיתי , " שהיה קשור כאמור למנזר המצלבה . עם הכיבוש הערבי , 638-ב והניתוק מהעולם הנוצרי , ידעו המנזרים בארץ ( והמוסדות הנוצריים בכלל ) זמנים קשים . רבים מהמגזרים חרבו בהדרגה ומהם שניטשו כליל . מסיבות בטחוניות , הנזירים המשיכו את חייהם בערים ובמרכזי האוכלוסין , במקום שניתן להם לקיים את פולחנם . היחס הבוטה של השליטים המוסלמים כלפי האוכלוסיה הנוצרית הגיע לשיאו במאות התשיעית והעשירית , תחת שלטונו של הח'ליף הפטימי אל-חכיס . 1009-ב נהרסה כנסיית הקבר ועמה ניזוקו רבים מהכנסיות והמנזרים . גם אם מנזר המצלבה המשיך להתקיים בתקופה זו , הוא ניזוק ללא ספק ואולי אפילו חרב וניטש . המנזר מימי הביניים ועד לזמן החדש רדיפות הנוצרים הגיעו לקיצן 1017-ב וניתנה להם האפשרות לשקם את כנסיותיהם . מנזר המצלבה שוקם על-ידי הנזיר האיברי פרוכורוס מהר אתוס , בעידוד
|
|