|
|
עמוד:12
שבחומה הדרומית . לאחר מכן צונח הרכס בתלילות רבה לכיוון דרום-מזרח , באופן שפני הסלע ליד הפינה חדרומית-מערבית נמוכים בכ45- מ' מאבן השתיה שבפסגת ההר , בעוד שבפינה חדרומית-מזרחית פני הסלע נמוכים בכ49- מ' מפסגת חחר . הר הבית משתרע על שטח מישורי כמעט לחלוטין אם נתעלס מהמשטח העליון , והחלק הנמוך ליד שער הרחמים . פני חחר נוצרו על-ידי פילוס הסלע וחגבהתו במקומות מסוימים , ובעזרת בניית קמרונות תמך במקומות אחרים , ועבודות מילוי של עפר ועיי שפך . הפינה הצפונית-מזרחית נוצרה על-ידי מילוי הערוץ שירד בין כנסיית סט . אנה וגבעת הביזתא . בקרקעיתו של ערוץ עמוק זח , נבנו בריכת בית חסדא ( בחצר כנסיית סט . אנה ) ובריכת ישראל שמצפון להר חבית . אך במקום חיו הצטברויות ועיי שפך בגובה כה רב עד שמקום מגעו המדויק עם חקדרון לא חיה ברור . מצבורי חעפר בפינה הצפונית-מזרחית של הר חבית מגיעים לגובה של 30-כ , 'מ וסביר להניח , שכדי להתגבר על הפרש גבהים זח , השתמשו בסדרת קמרונות . בפינה חצפונית-מערבית נראה "סלע טבעי" כשהוא חשוף , או מכוסה בשכבת עפר דלילה . פני המשטח פולסו כאן באופן מלאכותי על-ידי החציבה בסלע ח"אנטוניה , " המגיע באחד המקומות לכ7- . 'מ במשטח העליון , ניצבת כיפת הסלע הבנויה על הסלע המקודש . רבות נכתב על סלע זה , אופיו וצורתו . למעשח זוהי פסגת חר מסולעת , רגילה לכל דבר , ואם חיינו מסירים את המשטח שמסביב ומחזירים את העפר ועבודות חפילוס והסיתות לקדמותם , לא היה בו דבר יוצא דופן . המערח שבסלע דומה בתכלית למערות האחרות בעיר ובסביבתה . יתכן ונעשתה במקום חציבה מלאכותית , אך קשה להתחקות על כך בשל שכבת הטיח העבה המכסה על הקירות . הפתח בחלק העליון דומה לפי באר או לפתחים המצויים בפרוזדור של מערכות קברים אחדות . בפינה הדרומית-מזרחית של המשטח , במקום שהגיא חיה תלול במיוחד , חוגבח המשטח באופן מלאכותי בעזרת קמרונות גבוהים הידועים בשם "אורוות שלמה . " אחד מקווי האופי המיוחדים להר הבית הם בורות המים חרבים החצובים בו לאורכו ולרחבו - בעיקר בדרום המשטח התחתון . המים לבורות אלה סופקו באמצעות מי גשמים וכן על-ידי אמה שהגיעה מבריכות שלמה . חלק מהבורות חצובים בסלע הרך , לאחר שהחוצבים הותירו את הסלע העליון הקשה כקירוי . לרבים מהבורות צורות שונות ומשונות , וספק אם הם נחצבו במקורם כבורות מים . הר הבית מוקף בחומות הקדומות בהרבה לחומות המקיפות את העיר . חלקן התחתון אינו מאוחר לימי הורדוס , בעוד שהנדבכים העליונים הם ברובם מהתקופה התורכית . במקומות אחדים , בעיקר בחומה הדרומית והמערבית , נשתמרו הנדבכים הקדומים לגובה רב יחסית , וחן ניכרים באבנים ח"חרודיאניות" הידועות , המצטיינות בממדיהן ובאיכותן וב"סיתות השוליים" האופייני . אחדות מאבנים אלו בולטות בגודלן חרב ובמשקלן . אבן אחרת , שנתגלתה לאחרונה , באחד הנדבכים התחתונים של החומה המערבית היא בגודל 3 x 12 . 5 מ' ומשקלה 350-כ טון ! החומה המקורית היתה דמוית קדמות וניסגות בחלקה העליון בדומה לחומת מערת המכפלה . החומות המזרחית והדרומית ( בחלקה ) מהוות גם את חומות העיר , וחן בולטות בצורתן המרשימה בהשוואה לחומות האחרות , המוסתרות ברובן על-ידי מבנים מאוחרים הצמודים אליהן , הן מכיוון העיר והן מכיוון הר הבית . עשרה שערים מוליכים מהעיר להר הבית . שלושה שערים מצפון ושבעה ממערב . השערים בחומה הדרומית נסתמו במאה האחת עשרה , לאחר שהרובע המוסלמי מדרום להר הבית פסק מלהתקיים , ואילו שער הרחמים שולב בחומה והפך ל"מגדל מבוצר , '' בעת בניין חומות ירושלים בימי סולימאן המפואר .
|
|