|
|
עמוד:9
מבוא כל מעלותיה של ירושלים ואמרי השפר שנאמרו אודותיה , כעיר מקודשת לשלוש הדתות , שהוד קדומים נסוך עליה , ואשר אין שניה לח ליופי ולשגב , הרי חם מתמקדים בחר הבית . הר הבית היה עד לאירועים ולהתרחשויות ההיסטוריות חדרמאטיות והמכריעות ביותר שידעה ירושלים . במרכזם של ארועים אלו עמדו בית המקדש הראשון וחשני ( ומאוחר יותר מרכזי היראח האחרים שתפסו את מקומם . ( חר חבית חוא חמרכז חדתי הקדום ביותר , ששרד ברציפות במשך אלפי שנים , על אף התהפוכות שעברו עליו . חוא חיח למשאת נפשם של עולי רגל בימי שלום וליעדם הנכסף של שרי צבאות בימי מלחמה . כיבושו סימל כמעט תמיד את נפילתה של ירושלים ואובדן העצמאות המדינית . חר הבית נמנה עם מרכזי היראח המפוארים והנודעים ביותר בעולם הקדום ולאחר הרחבתו בשלהי ימי בית שני , היה זח המתחם המקודש הגדול ביותר בתקופתו x 300 ) 480 ( 'מ ועלה בגודלו על המקדשים הנודעים האחרים בעולם הקלאסי , כגון המקדש באולימפיח 170 x 210 ) ( 'מ או האקרופוליס באתונה 120 x 240 ) . ( 'מ הר הבית מקודש ליהודים ולמוסלמים כאחד . חומת הר הבית המערבית " ) הכותל המערבי ( " הוא האתר המקודש ביותר במסורת ישראל . לגבי המוסלמים חר חבית חוא שני בקדושתו רק למכה ולמדינה . * # מעטים המקומות בירושלים או מחוצה לח שישוו להר חבית והביקור בו חוא חוויה שלא במהרה תשכח י קדושתו , תולדותיו , אווירתו המיוחדת , האפופה אגדות ומסתורין , הקשר הרגשי למקום , השקט , המרחבים , האצילות וההוד חנסוכים עליו , המשמעות וזכרונות העבר , המתקשרים באלפי נימים ועבותות , סוחפים את המבקר ומעוררים בו רגש שייכות והזדהות למקום . אף שהר הבית לא נחפר מעולם ומבנייני הפאר שעיטרוהו בימי בית ראשון ושני לא שרד כמעט דבר , תולדותיו ידועים יותר מכל מקום אחר . חם גם מחווים חלק בלתי נפרד מההיסטוריה הכלל עולמית , ונהירים לכל בן תרבות משחר ילדותו : אברהם נכון להקריב את בנו יחידו ; דוד כובש את ירושלים ורוכש את גורן ארוונח היבוסי , כדי להקים בו משכן לארון הברית ; שלמה מקים את בית המקדש ; תפילת שלמה בהר הבית ; המקדש בתפארתו ; חורבן הבית וגלות בבל ; הקמת בית המקדש השני והרחבתו בידי הורדוס ; ישו בהר חבית ; חורבן הבית ואבדן העצמאות המדינית ; סמל הסחר בהר הבית ; הר הבית - ושרידו היחיד לפי המסורת העממית - הכותל המערבי - כסמל לכיסופי הגאולה והשיבה לגבולם . באשר לקדושתו וחשיבותו הדתית , יש גורסים שגרעין קדושת ההר קדמה לכיבוש הישראלי , וכי הקמת המקדש במקום לא היתה אלא המשך למסורת קדושתו בעיני חכנעניס-חיבוסיס . כמח מן התכונות העל טבעיות שנכרכו להר לאחר הקמת המקדש , מחן בעלות אופי מיתולוגי-פולחני , אינן נעדרות הקבלות בעולם השמי : מקומו המרכזי , היותו קרוב ל"שערי שמיים משכן האלים , " היותו שולט על נחרות ומקור כל הברכות וכד . ' היהדות ואחר כך האסלאם , קיבלו את קדושת המקום והתאימו אותה להשקפתם ולתפיסת עולמם , שבמרכזם האמונה באל אחד שמשגבו היה בהר חבית .
|
|