|
|
עמוד:9
מבוא הגליל וצפון הארץ זוכים בשנים האחרונות לעדנה , שכמוה לא ידעו מעולם , הם משמשים יעד מועדף לתיירות ואירוח למאות אלפי מבקרים בשנה , ישראלים ותיירים כאחד . מרבית הנושאים הקשורים לגליל זכו כבר למחקרים מפורטים , החל מהיסטוריה וארכיאולוגיה וכלה בהתיישבות ובערכי טבע ונוף . לעומת זאת , הנושא שבו עוסק ספר זה , אומנים ועושי נפלאות , טרם זכה להתייחסות כלשהי , ולמיטב ידיעתנו הוא הראשון בתחומו . נוסעים שעברו בארץ , תרו אחר מקומות קדושים ואתרים היסטוריים , או שחיפשו את הקשר לעולם המקרא . מאידך , הנושאים הקשורים לענייננו לא זכו כמעט לאיזכור , בין השאר משום שבדורות קודמים לא היה בהם דבר יוצא דופן . משום כך גם אין כמעט ספרות שניתן להסתייע בה כדי להעמיק חקר בנושא , והספר המובא בזאת , הוא כולו פרי "עבודת שטח" והתרשמות אישית , על כל המשתמע מכך . נוף האדם העומד במרכזו של החיבור שלפנינו , הוא גורם משתנה , ועמו המלאכות המסורתיות ההולכות ונעלמות בקצב מואץ עם חדירת המודרניזציה לכפר והעליה ברמת החיים . אפשר שדווקא בשל נדירותן , הן מעוררות כיום תשומת לב רבה יותר מאשר בימים עברו , בשמשן אבן פינה בתעוד מורשת העבר ונכס שיש לטפחו ולשמרו . העובדה שדווקא הגליל וצפון הארץ עומדים במרכזו של ספר זה , אינה צריכה להתמיהנו , שכן הגליל , שהוא מרוחק יחסית , היטיב לשמר ( באופן יחסי , כמובן ) את צביונו הכפרי האותנטי , כמו גם מסורות ואורחות חיים מימים עברו . בגליל גם מגוון גדול במיוחד של עדות ומיעוטים בני עמים שונים , התורמים אף הם לענייננו - כל עדה בדרכה המיוחדת - הבאים בחלקם לידי ביטוי בספר זה . רוב האומנים ובעלי המלאכה בגליל הם ערבים נוצרים . ניתן להסביר זאת בכך , שהם הגיעו לגליל בתקופה מאוחרת יחסית , לאחר שרוב האדמות החקלאיות המשובחות היו כבר תפוסות בידי המוסלמים , והנוצרים נאלצו לבקש אחר הכנסות אחרות ובהן עיסוק במלאכות שונות . מהם שהתחנכו ודאי במנזרים ובמוסדות נוצריים , שהעניקו להם הכשרה מקצועית ברמה גבוהה . בעוד שבעלי המלאכה בכפרי הגליל הם ערבים נוצרים ברובם , הרי שהמרפאים ו"עושי הנפלאות" הם מוסלמים ( למען האמת , אין הם מצויים רק בגליל . ( בין עושי הנפלאות ראוי להזכיר את כותבי החג'בים ( קמיעות , (
|
|