|
עמוד:11
מבוא במאה הי"ט היתה א"י ארץ עניה ומפגרת . תשתיתה הכלכלית מעורערת , שירותיה דלים ודרכיה מעטות ומשובשות . אוכלוסייתה המדולדלת התרכזה בעיקר בכפרים ובעיירות , והקשר אל העולם הרחב היה באמצעות שני נמליה היחידים : יפו ועכו . מצבו של הפלח היה שונה אך במעט מהאבר-הצמית באירופה של ימי-הביניים . הוא היה כפוף לתקיפים למיניהם , כגון השיח ' ים , או זקני הכפר , המלווה בריבית וגובה המיסים , שניצלו את מעמדם לשם צבירת הון ורכוש קרקעי . שטחים נרחבים בא" י לא היו מעובדים בתקופת השלטון העות י מאני . חוסר בטחון שרר בכל ושבטי הבדואים שפשטו על ישובי הקבע באין מפריע , גרמו לכך שהפלחים עיבדו רק את האדמות הקרובות ביותר לישוביהם , והשטחים המרוחקים הפכו לשדות בור או לאדמות מרעה . החקלאות המסורתית התבססה על כוח עבודה של אדם ובהמה והרמה הטכנולוגית הנמוכה מנעה מהאכר לפתח את משקו . רמת החיים הנמוכה , חוסר הדאגה לפיתוח מצד השלטון המרכזי והעדר הון , מנעו ביצוע עבודות מקיפות שדרשו כוח אדם רב והשקעות גדולות , כגון יבוש ביצות , סלילת דרכים , הקמת מפעלים ושרותים חיוניים ופעולות יעור . מרבית האוכלוסיה בארץ לא זכתה לטיפול רפואי כלשהו , ולמחלות ולמגיפות התייחסו בשלוות נפש פטליסטית . הקדחת שלטה במקומות רבים , והאוכלוסיה הכפרית התדלדלה . אזורים נרחבים הפכו לביצות והשטחים שלידם לא עובדו , למרות פוריותם , בשל סכנת הקדחת ( עמק יזרעאל , עמק החולה , סביבת בית שאן , חלקים משפלת החוף . ( בתחילת המאה הי"ט , מנתה אוכלוסיית א"י לא יותר 300 , 000-מ נפש , ואילו בשנת 1905 נפקדו 457 , 500 תושבים . מאחר שלא היה לחץ של אוכלוסיה , לא התרחבו שטחי הפלחה . לפני תחילת תהליך גידול הערים ביוזמת תושבים יהודים ואירופים , לא היה שוק של ממש לתוצרת חקלאית . גם שמרנותה של חברת האברים בלמה את השימוש בחידושים טכנולוגיים שהיה בכוחם
|
|